יצירת קשר

הצטרפות

16 – בונוס!

כן, 'המגירה' באמצע החודש, הרלוונט עושה לכם את זה.

תובנות ואוספים אקטואלים, איך לא על הקורונה.

כן, אותה קורונה שמוציאה והוציאה מאיתנו מה שלא חשבנו שקיים, שמוציאה מאיתנו רק טוב עם הרבה חסד.

כשהכל התחיל כמו כולם חשבתי, איך נשרוד את זה, פרק זמן בלתי ידוע, עם כולם בבית ועבודה על מעל לראש. אבל לאט לאט נכנסנו לשיגרה, מיוחדת, מבורכת.

בשבוע שעבר החזרתי את הילדים למוסדות, שלשה חודשים על התאריך (בברכת גדול הדור), ערב לפני כן הרגשתי תחושה חדשה_מוזרה, כן זה היה עצוב כזה, שכלום לא קרה. הרגשתי מדוכדכת שהנה הם חוזרים ויוצאים שוב להיות ולחוות עוד דברים ולא רק מה שאני יודעת ורואה ומרגישה איתם ביחד. שלא תחשבו, לא כל הזמן עשינו, הייתי בעבודה 6 שעות בממוצע, אבל הידיעה הזו שכולם בבית, בשאננות, ברוגע, לא ממהרים לשום מקום, חווים חוויות מיוחדת שאף פעם עוד לא היתה, וזהו, זה נגמר.

הלוואי שיחזור, בתלבושת חדשה כמובן, של ימי אחרית הימים שבטוח יעשו אותנו אחרים, אמן.

 

במהלך התקופה האחרונה ראיתי ברשת מקבץ מגוון של ביטויים גרפים ואומנותיים, משתפת אתכם, קרדיט ליוצרים כמובן.

אז ראיתי את הכרזות המיוחדת של יוסי למל, של מוריה בר שלום, מצאתי טוויסט (הזוי ויצירתי) שעושים למסכות, וגילתי את הפרויקט המדהים של נעמה נחושתאי.

החלטתי לתת בפוסט הזה במה לכל המערך הגרפי-עיצובי הזה, ידע ומעוף שיש בו המון, שיש עוד הרבה ולאן להמשיך איתו, צאו לדרך >>

 

בנוסף תוכלו לקרוא על האורחת והנושא הבא ב'מגירה ZOOM', כן הZOOM הרביעי של 'המגירה', זו באמת כבר כברת דרך :)

יוסי למל

יוסי למל

מתחילת השנה עקבתי בעניין רב, מהול בחשש, אחר התפשטות מגיפת הקורונה. בתאריך הסימלי 02022020 העליתי לרשתות את הפוסט הראשון בסדרה וכך, במשך יותר מחודשיים עלו לאוויר עשרות עבודות המתארות סיטואציות אפוקליפטיות מחד ולעומתן, דרכי התמודדות ותקוות למציאה מהירה של חיסונים ודרכי התגוננות מפני מה שהגדרתי כ"מלחמת העולם השלישית "C".

בחרתי להשתמש בסדרת הקורונה באלמנטים מינימליסטיים: פרט לאייקון שלהווירוס המלווה כל עבודה, הקפדתי לעבוד עם 3 צבעים: אדום, שחור ולבן, שתפקדו בעבר כצבעי תעמולה או כצבעי אזהרה בתמרורים. הם בולטים מאד ומסייעים בהעברה מהירה של מסרים חזותיים, ללא צורך בהסבר מילולי.

מוריה בר שלום

מוריה בר שלום

העיצוב בשבילי הוא כלי להעברת מסרים חברתיים, פוליטיים, פרסומיים ובכלל.

בכרזות, אני לא אוהבת לספר סיפורים ארוכים אלא להעביר מסר מהיר וישיר.

וכשהאייקון קליט, מתומצת וחזק הוא מעביר את המסר בכל פורמט ובכל שפה.

בעיניים שלי כמעצבת, אני מספרת את סיפור הקורונה דרך סמלים ואייקונים, במינימליזם ובשפה חדשנית.

זאת הדרך לספר את הסיפור – דווקא בלי מילים. היכולת לתקשר ברמה בינלאומית עם כולם

לא משנה מהיכן אתה. זו הרי התמודדות בילאומית שכולנו מתמודדים איתה וכולנו חווים.

ואת זה מוריה שלחה לי במיוחד בשבילכם- יעלה היום לאויר העולם.

תובנות.

אן סופי קושבלו

אן סופי קושבלו

בימים רגילים, קושבלו מייצרת תלבושות לאירועים מיוחדים בתעשיית ההפקות ומיצגים, אך מכיוון שסצנת האופנה הייתה מהראשונות להינזק ולצאת להדממה כפויה, היא הרגישה שזה בדיוק הזמן לחשב שוב את המסלול ולהמציא את עצמה מחדש.

היחוד של קושבלו, שאימצה ומינפה את המוצר הנפוץ כל כך לאחרונה, הוא בכך שהפכה את אלמנט ההגנה הסתמי לאקססורי אופנתי שהוא לא פחות מיצירת אמנות. המוצר הזה שמדינות הפעילו את מטות המודיעין החשאיים ביותר שלהן על מנת לגנוב משלוחים שלו זו מזו, וזה שעמד במרכזו של סקנדל ציבורי בינלאומי (זוכרים את המחסור?), הפך מיד את האומנים והמעצבים ליצרני מסכות אלטרנטיביות.  אבל בעוד האחרים הסתפקו בשימוש בבדים שעליהם מיני דוגמאות, קושבלו יצרה מסכות יוצאות דפן שאי אפשר להתעלם מהן.

"אני דווקא מוצאת את הפוטנציאל היצירתי הרב הקיים על משטח קטן יחסית אותו אנחנו עונדים ישירות על עור הפנים. מכיוון שהמסכות מסתירות את הפה והאף ומבליטות את העיניים, הן משנות לחלוטין את הדינמיקה של הבעות הפנים שלנו”.

ויש גם את אלה, המעצב שרצה להכניס קצת צבע והומור בכל הפחד ששיתק את העולם, בעיקר בזירה הרפואית.

נעמה נחושתאי

נעמה נחושתאי

פרויקט הגמר שלי בתואר שני בבצלאל מצא אותי מנסה להעביר לתודעה של האנשים, מהו מצב חרום.

האפיזודה אותה אני מכירה מקרוב, הפכה להיות המחקר שלי לעבודת הגמר. איך מעצבים חרדה?

לשם כך גייסתי את כל אמצעי הפיתוי של שדה העיצוב, שלפתי את התותחים הכבדים. לצד שימוש בצבעוניות עזה ידעתי שאני רוצה לייצר מפגש בין תוכן לצורה, בין מילה לחפץ, ושהמפגש שיווצר יהיה לא צפוי ומעורר מחשבה.

 

הוספתי שיבוש נוסף, על ידי כך שכתבתי את המילים העבריות בפונט לועזי, באנגלית. בזמן הקריאה של מילה בעברית הכתובה באנגלית, תיווצר השהייה קטנה. קטנטנה. אותן מיקרו שניות מעטות ויקרות לפני שמבינים את משמעותה של המילה שאנו קוראים, קונות לנו זמן משחק קצר, אפשרות לבלבול. קצת כמו הרגע שבו פתאום נשמעת אזעקה באמצע שגרת היום; שניה לפני ההתעשתות והבנת הסיטואציה שאליה נקלעת.

אבל לא רק את המילים הפקעתי, כביכול, מתוך הקונטקסט המקומי. גם את החפצים. בחרתי בקפידה הדמיות (מוקאפים) נייטרליות ונטולות זהות, כאלה שאי אפשר לשייך למדינה מסויימת או לתקופת זמן.

***

כל זה היה בספטמבר האחרון. לא העליתי בדעתי שכעבור כמה חודשים, ההפסקה הכפויה והפתאומית של כמה דקות בחיים תתרחב מעניין מקומי מוכר להכאיב למצב עולמי; לעצירה מוחלטת של החיים. המחשבה על רגע שבו עולם שלם יושב במרחבים מוגנים, הפכה למצב אמיתי שבו כולנו כרגע נמצאים.

הפעם אין לנו אזעקה ובום שיסמנו התחלה וסוף; כבר אין צורך להסביר באנגלית לזרים איך נכנסים לזמן מה לחדר שמיועד להגנה ומחכים שזה יעבור; וגם עכשיו, אף אחד מאיתנו לא יודע איך הכל ייגמר. פשוט מחכים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המגירה החודשית

הרשמה לקבלת 'המגירה'

נשמח לשמוע אותך
מה השאלה?

נשמח למשוב

מה דעתך על האתר?

אודות
המיזם

'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.

אידיאלים ומטרות

* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.

צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.

פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית