חודש טוב לכולכם,
מפתיע עד כמה שהזמן שלנו גמיש… עם כל המצב ההזוי הזה שכולם אצלי בבית (עדיין) ושאני חולשת על כמה פרויקטים בבת אחת, הצלחתי להגיע למגירה עם שיתופים מקצועיים.
בטוחה שתהנו ותנו תגובות חמות ליוצרים, מחכים לזה.
בשבוע שעבר היתה 'מגירה ZOOM' עם שושי סירקיס. היה מחכים במיוחד, "מדגדג לי באצבעות ללכת לעצב כריכה" "וואו, אני חייב להרגיש את זה, רץ עכשיו לקנות" "כל כך פשוט כל כך חזק"
'המגירה ZOOM' ההיא הדבר הבא, שיתן לכם פלוס עצום, לא רק לראות ולקרוא במגירה, אלא ממש לשמוע ואפילו "לפגוש" את האנשים. יהיו הסברים מדויקים, תהיה למידה משמעותית ויהיה גם זמן לשאלות.
תוכלו כאן לקרוא מה מחכה לכם אחרי שבועות בעז"ה.
אז מה יש לנו כאן:
רמי ואלון מסטודיו ראג – תהליך עבודה עמוק לעיצוב פונט (שימו עין חזק על ראג סאנס)
חני קורנברג – אקטואליה ויזמות.
אפרת מEpap – עיצוב ותלת.
וכמובן הסרת ההלוט מ'המגירה ZOOM' הבאה…
נעים מאוד!
אנחנו רמי ואלון, צמד מעצבים גרפיים עם אהבה גדולה לאות העברית. תמיד חלקנו משיכה בסיסית לטיפוגרפיה: בכל פרוייקט עליו עבדנו, עוד בהיותנו שכירים במשרדי מיתוג שונים, חיפשנו תמיד את הפתרון הטיפוגרפי. תמיד הרגשנו שכוחה של האות הכתובה טמון בהיותה סימן גרפי המתקשר עם הצופה בכמה רבדים: אם אתה דובר את השפה, אתה יכול לקרוא את האותיות ולהבין את המשמעות המילולית, להבין את התוכן הכתוב. אך הרובד המעניין יותר, נוגע להרבה מעבר למשמעות המילולית. אותיות נושאות בתוכן היסטוריה, מסורת, תרבות וסגנון: אותן תחושות קשות להגדרה, (ולעיתים גם תת-הכרתיות) הממלאות אותנו כאשר אנו מתבוננים באותיות: האם קל לנו לקרוא אותן? האם האותיות מוכרות לנו? איזו אווירה אנו חשים מטיפוס אות מסויים? איזו תקופה בהיסטוריה או רפרנס תרבותי עולה מצורת האותיות? האם אותיות יכולות להעביר גם טון דיבור? רגש? קול מסוים?
התשוקה הגדולה הזו הובילה אותנו לפני 5 שנים לצאת לעצמאות ולהקים את סטודיו ראג, חמושים בחלום: ליצור אותיות חדשות שיעזרו למותגים לתקשר את קולם הייחודי, מתוך אמונה שטיפוגרפיה היא הנכס העיצובי החשוב ביותר למותגים היום. זו בדיוק הסיבה שכל מותג שבנינו מאז בסטודיו יצא לעולם עם שפה ויזואלית מבוססת טיפוגרפיה ופונט מותג ייחודי.
במקביל לפונטים בלעדיים ללקוחות ומותגים, התחלנו לעבוד על פונטים שלנו, בשאיפה להוציא אותם לאוויר העולם ולקחת חלק פעיל בעיצוב ופיתוח האות העברית. לפני כמה חודשים, לאחר עבודה מצטברת של שלוש שנים – פתחנו באתר שלנו חנות פונטים והשקנו 5 משפחות עליהן עמלנו רבות בכדי שיצליחו לתפקד במגוון רחב של תרחישים, ויהיו כלי עבודה מעולים למעצבים.
עבודה על פונטים היא מרתקת. תהליך ארוך ומורכב, רצוף בהחלטות ברמת המיקרו והמאקרו. זהו למעשה עיצוב של מערכת סימנים מעוצבים מראש, שחייבים לעבוד גרפית בכל קומבינציה אפשרית, לנבוע מאותו DNA צורני, להתחשב בהיסטוריה ובמסורת האות, וכמובן לעבוד בגדלים שונים, בפורמטים שונים ובפלטפורמות שונות. אימרה ידועה בעולם עיצוב האות: ״פונט טוב הוא לא סט של אותיות יפות, אלא סט יפה של אותיות״. הרעיון מאחורי האימרה הזו בא לומר שפונט הוא מערכת הוליסטית ויעילה של סימנים, שהיופי שלהם נובע מהמכלול הקולקטיבי שלהם, ולא מהאסתטיקה האינדיבידואלית של כל אות בנפרד.
אז איך נולד פונט? מאיפה הכל מתחיל?
התשובה היא שאין תשובה אחת. פונט יכול להגיע מרעיון, ממחקר, מאות שראית ברחוב. פונט יכול להיות ״החייאה״ של פונט עתיק, או יצירה חדשה בעולם. פונט יכול לקחת השראה ממקורות שונים, להתבסס על שלדים של פונטים קיימים או להמציא את הגלגל מחדש.
סיפור מעניין שחשבנו לחלוק הוא כיצד יצרנו את פונט מרגוזה.
נקודת המוצא של הפונט יצאה מהדפסה ישנה מאוד של פונט דוד כבד שבה הדיו התפזר ודהה בתעודת זהות מהוהה. המציאות הזו יצרה נקודת ״ניתוק״ בין שתי המשיכות של האות ז׳.
מרגוזה, למעשה היא אות טקסט הממוקמת על המנעד שבין פונט קליגרפי (דוגמת ״דוד״) לפונט ״בנוי״ (דוגמת הדסה), ומנסה ליהנות משני העולמות.
תופעת ניתוק זו הובילה לאין ספור סקיצות ונסיונות כדי להבין מה נותן אותו ניתוק והיכן אפשר להשתמש בו עוד.
עמוק לתוך העבודה, הבנו שנקודות ניתוק אלו, אם הן לא חוזרות יותר מדי, עוזרות להכניס עוד ״אוויר״ לתוך האותיות (כלומר: עוד חלל לבן) שעוזר מאוד בעיקר בגדלים קטנים. בנוסף לתפקיד פונקציונלי זה, שמנו לב שנקודות ניתוק אלו גם מתפקדות כאלמנט סיגנוני מובהק ומזוהה. החלטנו שאנחנו מעצבים לכל אחת מארבעת אותיות אלו גם גרסה ״מחוברת״ רגילה, שמאפשרת למעצבים עוד משחק ואפשרויות שימוש.
הפונטים דוד והדסה היוו עבורנו מעין ״גבולות גזרה״ כשעבדנו על הפרופורציות של האותיות. הבחירה בפונטים אלו כבסיס מבני נובעת מהיותם פונטים רחבים יחסית, קריאים מאוד ומוכרים לקורא הישראלי.
העבודה על הפונט התחילה במשקל השחור (בעיקר בגלל מקור ההשראה), המשיכה לקל ביותר ולבסוף עוצבו משקלי הביניים. מהר מאוד הבנו שהפונט קריא ועובד טוב בגדלים קטנים, אך גם מפתיע בגדלי ראווה וכותרות.
אנחנו מאמינים שלכל טיפוס אות יש קול שונה. קול שיעבור לקורא, בין אם במודע ובין אם לא. אותיות במובן הזה קצת דומות למוזיקה: אנחנו לא באמת מבינים למה שיר מסוים גורם לנו לזוז, מעורר בנו געגוע או מפעיל אצלנו רגש. זה פשוט קורה. בגלל זה אנחנו מאמינים באותיות ובכוח שלהן להעביר מסרים בעולם שלנו, לתקשר רעיונות, ולשדר תחושות ברמה התת מודעית.
מוזמנים להציץ באתר שלנו ובחנות הפונטים.
מקווים שגרמנו לכם לחשוב קצת אחרת על אותיות וטיפוגרפיה.
נשמח מאוד לשמוע מכם!
אלון ורמי
סטודיו ראג
***
נימה אישית שלי –
הפונטים שלהם מצטרפים בישורת אחת עם כל פונטי הבוטיק הותיקים, מבטיחה.
אפרופו דיברנו טיפוגרפיה, קורס טיפוגרפיה המקצועי והמקיף שלי בישורת הכנה אחרונה.
הוא כל כך מקיף ומעמיק שיש לו שלשה פרקים: קורס טיפוגרפיה בסיסית,
קורס טיפוגרפיה מתקדמת וקורס האקסטרה, באמת אקסטרה וגם לארג'… אז אם אתם בענין, יש הרבה למה לחכות.
האג'נדה שלי היא תתמקצעי במה שאת עושה, תעשי את זה הכי טוב, ומשם השמיים הם אפילו לא הגבול… ההתחלה שלי הייתה קלאסית, מעצבת גרפית, שכירה בהוצאת ספרים במקביל למעצבת עצמאית למגוון לקוחות פרטיים.
התמקצעתי בתחום של מיתוג ופרסום, כשהמטרה שלי היא להעניק לעסקים את ארגז הכלים השיווקי הטוב ביותר שיאפשר להם למקסם את הפוטנציאל העיסקי שלהם וכמובן להרוויח!
בשנים האחרונות אני גם מנחה ומלוה קבוצות של מעצבות גרפיות מקצועיות שרוצות לצאת לעצמאות – פרילאנס לצמיחה עסקית משמעותית. הקורס הוא מטעם "תמך" והיעד שלנו הוא להעניק למעצבות מוכשרות, כלים מקצועיים לפריצת תיקרת הזכוכית האישית שלהן ולהצלחה במגרש של הגדולים!
המסע הקבוצתי המשותף הוא סופר מענין וכולל מעטפת שלימה של היבטים לדוג: שיווק עצמי איכותי, סגירת עסקאות גדולות, מיתוג אישי שכולל בניית פרזנטציה של תיק העבודות הפרטי, כשכל הטוב הזה מוביל בעז"ה לסיפוק אמיתי בעבודה וכמובן לרווח כלכלי משמעותי!
אז נעים להכיר שמי חני, חני קורנברג ובטח יש לא מעט בנות ב'מגירה' שמכירות אותי מהקורס ושולחות לי ד"ש וירטואלי;)
***
הקורונה תפסה אותי באמצע עשייה ברוכה של קורסים, הרצאות וסדנאות לצד מיתוגי עסקים ופתאום העולם נעצר…
ערב פסח התכנסתי בבית לעשייה פנימית וחשיבה על העתיד…
אחרי פסח התקשרה אלי שרי לבל – "משחקים להצלחה" שרי הציעה לי שת"פ בפיתוח משחקים. את שרי הכרתי בקורס "במה" שסיימנו זה עתה, שרי מומחית בתחום המשחוק, ומנהלת סדר יום גדוש עשייה בשטח.
לשרי היה רעיון, גם היא כמו כולנו מאלתרת ביצירתיות פעילות שתתאים לעידן קורונה ושתאפשר המשך עשייה וכמובן הכנסות ;)
אבל הטוויסט בעלילה מגיע מיד…
במקום לקחת סיכונים עצמיים, לעבוד על זה לבד ימים ולילות ולחילופין להשקיע באנשי מקצוע שילוו אותה במוצר המגניב והרלונטי שהיא רצתה להפיק
שרי בחרה לפנות לקולגות בהצעת שיתוף פעולה שתאפשר למיזם הזה לקום הכי מהר, הכי מקצועי והכי טוב לקהילה.
אז חברנו יחד – שרי לבל, עם הידע המקצועי במישחוק, אסתר רוטנברג על הפיתוח האסטרטגי והשיווק ואני על המיתוג ועיצוב.
לאחר שבוע בו עבדנו ימים ולילות (וזאת לא קלישאה;) היה לנו דד ליין קצרצר כדי לא לפספס את "שגרת קורונה" זכינו להכיר מקרוב שעות חדשות ביממה… לא ממליצה לכןJ
מתרגשת להזמין אותכן ולהציץ לתהליך החשיבה והיצירה של מאחורי הקלעים ופיתוח המותג "המשחקיה"
התחלנו עם בריף אסטרטגי לעסק,
דייקנו את המוצר, הכרנו את החולשות והחוזקות והגענו למסקנה שהמאפיין העיקרי של המשחקים שלנו הוא ללא ספק –המשחקים שאהבנו בטוויסט – משחקים מוכרים עם טוויסטים ושדרוגים מעניינים וגרסאות משפחתיות להכנה אישית עם דף ועט, פיתחנו רביעיית משחקים בערכה אחת! טנגרם משפחתי, מבצע חילוץ, משפחה בריבוע, נחש משפחה.
עברנו לחשיבה על שם לעסק, השם אמור להזכיר את המילה משחקים אבל להשאיר מרווח נשימה למטרייה רחבה יותר של שירותים בתחום המשחוק: סדנאות, הרצאות, וובינרים ועוד
השמות שעלו:
בסוף החלטנו ללכת על שם גנרי ובעברית ולא יותר מידי מתוחכם והמסר יעבור בסלוגן – חוויה משפחתית בסלון.
אספתי חומרים להשראה, התחלתי עם לוגואים של משחקים כדי לראות מה המוטיב שחוזר על עצמו בחברות המובילות (השראה חובה לא?)
ומצאתי לוגואים צבעוניים "פוטושופיים" מלאי אפקטים וידעתי שלא זה הכיוון, אישית אני אוהבת לוגואים מינימליסטיים ומתוחכמים
רשמתי לפני את כל הערכים של המותג: הבטחת המותג, טון פרסומי, ביטוי גרפי – והתחלתי עם סקיצות ידנית.
תמיד ללוח השראה שלי אני מצרפת את הלוגואים של דן ריזינגר – לוגואים מינמליסטיים חכמים שמבוססים הרבה על צורות ונותן הרבה השראה – קחו את זה כטיפ!
הדד ליין שעמד לרשותי היה קצר מאוד, התחלתי מיד להעביר את הסקיצות הידניות למחשב, מיד כשראיתי את המילה המשחקיה עם 2 הה' בהתחלה ובסוף – קפץ לי הלוגו "הבימה" של דן ריזינגר, ישבתי על כמה סקיצות ראשוניות ושלחתי ל"לקוח".
ללקוח אמת אני מגישה פרזנטציה מושקעת של 2-3 לוגואים מלוטשים, פה לא היה לי זמן והגשתי 5 סקיצות ראשוניות כדי לבחון ביחד מה הכיון כדי להתקדם כמה שיותר מהר.
צרפתי גם מוקאפ ופיתוח שפה ללוגו שאהבתי :)
עשיתי שיחת ועידה עם 2 השותפות וניתחנו ביחד את הלוגואים, התחלנו עם מה לא טוב והורדנו את כל הלוגאים עם האופציה של העיפרון – זה משדר תשבצים ולא משחקים ונשארנו עם לוגו מס' 2 ו 3 מה שהפריע להן היו הפונטים. הפשלתי שרוולים וחיפשתי פונט עם נוכחות אך מצד שני נעים לעין ומעוגל.
שלחתי ל"לקוח" והן לא התחברו סופית ללוגו מס 1 הה' ההפוכה משדרת להן עצירה והמשחקיה בא לשדר משפחתיות, כיף וחוויה. וכן חסר ויזואל שמייצג משחק. עברנו ללוגו מס 2 הן התחברו לחץ – אחת אמרה שזה משדר לה את כפתור ההפעלה של המדפסת – וזה מבטא את הרעיון שלנו – משחקים דיגיטליים להדפסה ביתית והשנייה אמרה שזה משדר לה את החץ שלplay – להפעלה של משחקים.
ואז ראיתי שהצלחתי וזה הלוגו, הרעיון בלוגו מינימליסטי זה שכל אחד רואה ומדמיין את המותג, וזה בסדר שכל אחד מדמיין משהו אחר… מה שהפריע להן זה הפונט שלא ישב מספיק טוב.
לקחתי את הפונט מלוגו 1 אוסקר של חברת פונטימונים – סובבתי את החץ ועבדתי על חלק מהאותיות שהן תהיינה עגולות ונעימות, עבדתי על הרווח באותיות, מיקומים של האותיות והשכל ישב טוב ויהיה נעים לעין.
והנה הלוגו הסופי! אהבתם? אני אהבתי מאוד.
סיימתי עם הלוגו ועכשיו ניגשת לפיתוח השפה העיצובית. האסטרטגיה היתה שפה כיפית ונעימה לעין. הויזאל שילווה אותנו זה הדמיות של המשחקים, ושוב הדד ליין קצר נושף בעורפי ועוד לפני עבודה רבה של הדמיות של המשחקים (שלוקח פול זמן) פרסומות, עיצוב ובנייה של הדף נחיתה ועוד פיצ'יפקעס…
שלחתי סקיצות ראשוניות לפיתוח השפה.
אסתר ושרי התחברו מיד לסקיצה 3 – עיצוב שיושב טוב, פשוט ולא מתוחכם, הויזואל הוא המלך ויש בו שימוש בכל צבעי המותג. ירוק, ורוד ותכלת בלוגו – צבעי המותג נגזרו מהלוגו של שרי לבל – "משחקים להצלחה" כדי שתהיה שייכות וקשר.
ישבתי על דיוקים ושיופים לסקיצה הנבחרת ועבדתי על ההדמיות לכל משחק.
בין היום ללילה לבן – ישבתי על הפרסום, דפי הסבר, עיצוב המשחקים ודפי ההוראות.
הפרסום מוכן חסר את העיקר, דף נחיתה ודפי מכירה! לקחנו נשימה עמוקה ובנינו את הכל לבד כדי לחסוך בעלויות, הדד ליין היה קצר (כבר אמרתי לא : ) איפה שהסתבכנו ולא היה זמן ללמוד טכנולוגיות חדשות נעזרנו במתכננת, פה אתן יכולות לראות את הדף נחיתה שקם תוך לילה
אהבתן? יש לכן רעיון למיזם מעניין? אשמח לשמוע עליו, לייעץ לך מהחוויה שלי ואולי אפילו לקחת חלק;)
חני / 052-7136767 / chanikor@gmail.com
היי כולם :)
אפרת הכהן עדני, או בכינוי המוכר יותר: EPaP.
כיף להתארח פה…
משתפת בפרוייקט טרי-טרי מהימיים האחרונים, שיצא לאוויר העולם אחרי כמה חודשים טובים של עבודה (+הפסקת קורונה.)
פרוייקט של עיצוב מוצר ואדפטציה לעולם חדש.
נשמע מסקרן? יאללה, נתחיל.
אחד הלקוחות הכי מעניינים שלי הוא חזקי רייך,
המנחה, הבעלים של מלחמת מוחות.
ה-מאסטר של ה-תוכנית עם הקליקרים.
צורת העבודה שלנו נורא כייפית,
פרוייקטים משוגעים ורעיונות מטורפים
והתוצאות תמיד וואו. שוות את ההשקעה לגמרי.
הפרוייקט הפעם התחיל ככה: צריך פודיום.
פודיום = דוכן נאומים למי שלא מכיר.
רק מה, שאנחנו צריכים את זה עם עיצוב, מיתוג והכל
ועוד דבר קטן קטן – שיכלול מסך ענק של 32, ששוקל 7 ק"ג.
ואם זה לא מספיק אז עוד כמה תוספות פיציפוניות:
המסך עומד (לגובה). הפודיום צריך להיות בגודל שלא עולה על 80 ס"מ
כמה שפחות חומר, ושיתפרק לחלקים.
יופי. בהצלחה.
מכאן התחיל מסע מטורף של כמה חודשים
עד לתוצר מושלם ויפיפה שעומד באולפן של מלחמת מוחות.
וככה זה קרה: חנוכה. כולם אוכלים סופגניות
ואני משעממת אנשים עם בדיקה של מס' דברים במקביל
שהם- חומר לעבוד איתו. עץ? מתכת? פלסטיק?
מבנה יציב שיכול להכיל מסך. לקנות יד שניה? להזמין בחול? לבנות בעצמנו?
בצפיה של תוכניות שונות הגעתי לרפרנס שנראה מתאים:
מסך לגובה, מבנה שנראה קליל ומתפרק ומינימום חומר.
מעולה. עכשיו חומר, מה איתו?
קיבלתי המלצות מעוזר הפקה לתוכניות כאלו להדפיס רק על פרספקס.
זה יפה,. אפשר להוסיף לדים ותאורה, עולה זול ודי חזק.
עוד קצת בירורים וקריאה על החומר ממקורות שונים,
וגיליתי עולם שלהם של רהיטים ודברים מדהימים שאפשר לעשות מהחומר הזה.
מרהיטים ועד גידור לאולמות הוקי.
כדי להתחיל בשרטוט כלשהו, חיפשתי השראות בפינטרסט
כל מה שקשור לבמה, פודיום ושולחנות עם רגל-לוח
המטרה בסופו של דבר, למצוא מבנה שבו אפשרי להכניס את המסך, ולהתבסס עליו.
שני השולחנות העגולים מצאו חן בעיני
והחלטתי להתבסס על האמצעי.
כדי לוודא שהמסך יעמוד כמו שצריך (להרכיב מחדש בכל פעם, זוכרים?)
בניתי אקווריום.
ככה קראתי לזה: מבנה מפרספקס (שקוף) שסוגר על המסך מכל הכיוונים.
בהמשך, המילה אקווריום הפכה להיות חלק מהפרוייקט.
תודו שזה יותר נחמד מ'קופסא למסך' :)
קיבלתי אישור ממעצבת מוצר לגבי הכובד והיציבות
(פחדתי שהאקווריום יתנפץ במידה ולא יהיה יציב מספיק)
ו— שלחתי סקיצה ראשונית: שרטוט של האקווריום, פלטת שולחן עגולה ורגליים.
סקיצה נורא מינימליסטית עם מינימום חומר ומקסימום פירוק.
סקיצה ראשונית היא תמיד סיפתח. ניסיון לגשש ולבדוק את השטח.
מזל שיש לקוחות שלא תמיד מסכימים עם כל מה ששולחים להם!
בסיעור מוחות עם חזקי הגדרנו כמה דברים
מה שהיה חשוב לו זה שהמבנה עצמו יהיה יפה,
וכמו שהוא אמר לי: "אם אפשר להשקיע,אז למה לא
אז עוד לוח-שתיים, לא נורא. העיקר שיצא מרשים"
אז הפכנו את הרגליים ללוחות, חלק מהאקווריום נפתח
והמון דברים טובים נוספו תוך כדי שיחה.
סיכמנו גובה, גדלים ואיך בערך יעמוד כל דבר.
החלטנו שנפיק את הכל לבד לבד
ולאט לאט מגבש לנו פודיום רציני…
אי אפשר לחבר עם ברגים, אז מתכננים הכל עם שינים וחורים.
בליטות ושקעים עושים כאן את החיבור.
כל העסק אמור להתאים גם למבוגרים וגם לילדים
אז קצת מחקר על שולחנות עמידה, הגובה המינימלי, הממוצע והמקסי
ומחליטים להשאר על 80 ס"מ, ובמקרה הצורך להוסיף במה.
מקדימה ומגלה: אחכ זה עזר לנו מאוד, תגלו בסוף איך)
אני עובדת על השרטוט, מידות, הדמיות, חישובים. דברים משעממים.
בינתיים חזקי לא שוקט על השמרים:
שולח אלי לוגו מהמם שבר פלדמן מסטודיו ברפלד הכינה
זה הלוגו. תתחילי לעצב סקיצה, שנראה איך זה.
ניאון, אורות זרחנים, אורות במה, זרקורים והברקות
התמקדתי על השראות שמרגישים בהם שמשהו קורה,
זז, קופץ ואקשניסטי.
החלטתי על צבעוניות מסויימת והתחלנו לרוץ איתה.
קצת תלת מימד, הברקות, תאורות ועניינים :)
עדיין יושבת על הפודיום. שרטוטים וחישובי חישובים,
השולחן שלי מתמלא בעיגולים-זוויות ועוד צורות מעניינות,
אני קוראת על טריגונומטריה מתקדמת, מחפשת חוקים שיעזור לי לחשב זוויות וקשתות,
והמוח שלי נמס.
מוצאת את עצמי יום אחד בוהה בדף עם מלא עיגולים ונוסחאות,
וקולטת שמהרגע שנכנסתי למשרד, אני על זה. 8 שעות של מספרים שלא נגמרים.
צפיות באוניברסיטה של קאהן, גיגול של משפטי פיתגורס.
מפה לשם – השגתי מישהי שעשתה את כל החישובים בשבילי. מתכננת שהתייחסה לזה כחידה.
היא נהנתה מזה, אני נהנתי מזה שהיא נהנה, ושלום על ישראל.
הדמיות, דוגמא איך זה יראה עם העיצוב ו- שליחה.
נשמע צי'ק צ'ק נכון? לקח יותר מחודש…
הפודיום בהמתנה, בינתיים יש דברים דחופים הרבה יותר.
ומגיע זמנו.
חזקי: 'העיצוב צועק מידי. הקשת פחות מתאימה,
וגם במציאות – הקשת תתחבר פחות טוב ללוחות, אולי נעשה טרפז?'
רגע של שקט מצידי. בכל זאת, עבדתי על הקשת הזו ימים שלמים. בלי גוזמא.
אוקיי, נעבור לטרפז, הרבה יותר קל.
בינתיים מתחילה לחפש השראות לפרסומת.
המסקנות בינתיים: חובה לשלב תמונה של מיקרופון, הקליקרים כמובן
חלקים או איייקונים מתוך המסך וגם שיבינו שיש חלוקה לשלוש.
שולחת את העיצוב החדש, אני אוהבת אותו. נראה הרבההה יותר טוב
נשאר לשלב אייקונים ואני משאירה להם מקום.
כבר תראו אותו. רגע
מוצ"ש קופץ לי סרטון. יוטיוב כבר מכיר אותי על סמך החיפושים האינטנסיביים
ותמיד מציע לי סרטונים של תוכניות במה שונות בסגנון טריוויה.
רואה בתצוגה המקדימה שולחן-פודיום, וכידוע – זה מה שמעניין אותי בימים אלו :)
פנימה. צילומסך. שולחת. כזה!!! סקיצה מהירה על דף ממו ו'מחר נדבר'.
ראשון בבוקר. הסברים, הדגמות וסוף סוף יש לנו כיוון נורא מוגדר.
שולחן מלבני. 80*45. האקווריום באמצע, כניסה פנימית ללדים, לוחות צרים לרווחים שנשארו
לוחות ימין ושמאל שלמים עם הכנת מיקום ללדים. קדימה לעבודה!
חייבת לציין פה, שכנראה זה לא היה הולך כך עם כל לקוח.
היכולת לקרוא שרטוטים ללא הסברים לצד כל מספר,
והיכולת לדמיין מתמונה ותיאור שולחן אחר לחלוטין – זו יכולת שאין להרבה.
בתחילת הפרוייקט חשבתי שכל פעם שאשלח משהו אצטרך להתקשר ולהסביר,
אבל למזלי ב"ה, לא היה צורך והכל זרם.
עכשיו הרבה יותר קל. מלבן, כמה בעיות יכולות להיות?
האייקונים מתוך המשחק מגיעים, שילוב של המיקרופון, ובכללי-
שמירה על הסגנון של מלחמת מוחות יחד עם יצירה חדשה.
לעיצוב אני מכניסה את הלוגו המשודרג של מלחמת מוחות.
המקורי מהמם ומושלם, אבל כולו בפוטושופ…
ובמהלך העבודה השוטפת אני צריכה אותו וקטורי.
אז יומאחד, כמה שעות רצופות, ישבתי והרכבתי אותו מחדש.
חוץ מהוספה של הכוכבים, שימו לב לדיוקים, לגווני הצבע,
תגידו אתם, מה עדיף?
הלוז לוחץ….
צריך להכין סכינים לדפוס, וזה צריך להעשות ברמת הדיוק המקסימלית. עד למילימטרים.
עוד שרטוטים ועוד חישובים. מחשבון צמוד, ומלא תרגילי חשבון :)
אחרי שיש לי את כל המספרים, אני פותחת מסמך באינדי ומתחילה למתוח סרגלים.
כל כמה סנטימטרים (לא שלמים!) אני צריכה ליצור שקיעה או בליטה.
עוברת שעות שמורכבות מסרגלים, דיוק טוטלי ובדיקה חוזרת של כל חישוב.
לוקח לי קרוב ליומיים להשלים את הלוחות, ולבדוק באובססיביות שהכל תואם.
החישובים היו מסובכים כי החומר- הפרספקס הוא בעובי שאנחנו נחליט.
חלק ממנו הוא 0.6, החלק האחר 1.2. לכי תחשבי את זה עם בליטות ושקעים.
אחרי שהחישובים נגמרים (סוףסוף!) הרבה יותר קל ליצור הדמיה ללוחות.
איזה חלק יתחבר לאן.
זה נראה פאזל צבעוני, אבל כל עוד זה מובן – למי אכפת.
לוחות צ'ק. עיצוב צ'ק. התאמה בין החלקים צ'ק.
נשארת רק ההדמיה והיא המבדק האחרון שלי:
אם החיבורים בהדמיה יתאימו כמו פאזל אחד לשני – הצלחתי.
מוסיפה את המיקרופון, שולחת והולכת לנוח
לפי הגדלים המדוייקים מכינה את העיצוב + סכינים
(אני אוהבת לעבוד על גדלים מקוריים והכל כבדדד נורא)
ומכניסה ללוחות איך הכל יושב. אוחח תענוג.
הייתה גם הדמיה עם העיצוב, לא מצליחה למצוא אותה :(
פורים מגיע. והלחץ בבתי הדפוס לא מאפשר לנו להדפיס ברוגע.
ואז הקורונה משתקת חצי מהמדינה וכמעט אין איפה להדפיס. אבל רק כמעט.
בין הניקיונות של פסח אני מקבלת תמונות שגורמות לי לאושר:
ההדפסה, החיתוך בלייזר ואיך בכללי זה נראה.
התכנון הוא – להרכיב כמה שיותר מוקדם ואני במתח. מתפללת שהכל תואם בול ואין טעויות.
הסברון קצר על איך מחברים את האקווריום
והחבר'ה מרכיבים את הלוח לפי פאזל הצבעים שסימנתי.
יוצא טוב. תודה לה'.
החיבורים חזקים אבל הבליטות והשקעים וקטנים מידי,
וכשמפרקים יש סיכוי גבוה שישברו. אז מחליטים להדביק.
הפסקת קורונה —–
מתישהו לאחרונה חוזרים לשפיות :)
מדביקים את כל החלקים וזהו.
הנה שולחן-פודיום לתפארת.
תודו שמשמח להסתכל על התמונות אחרי כל התהליך :)
עוד לא הסוף. סבלנות.
בזמן שכולם הלכו עם מסכות וניחשו אם הקורונה זו קונספירציה
חזקי פיתח מערכת מדהימה איתה אפשר לשחק את מלחמת מוחות
דרך המחשב, הסמארטפון והפלאפון הכשר. או בקיצור- אונליין.
דרך האולפן במשרד הוא מעביר את התוכנית בשידור חי
עם דיליי של פחות משניה!!
רק שתבינו, שבאתרי חדשות והגדולים, הדיליי עומד על 30-40 שניות.
מטורף.
א-קיצר, מתחילים לשחק אונליין – אז צריך מתיחה ללוגו הקיים,
וגם למתג את הקיר מאחור. שלא יהיה לבן משעמם.
לברר גדלים ומחירים. מחליטים ו- 'יכולה לעשות את זה תוך 10 דקות?
כי אחרת זה יודפס רק מחר…'אבל שלא יבוא על חשבון היופי".
10 דקות גדול עלי, אבל ננסה.
בנס יש עדכון ש'הכל בסדר. לא 10 דקות אבל בשעה הקרובה'.
אז לוגו + עיצוב. שלוש ארבע ו—
במקום 2 הדמויות שמחקות אחת מול השניה, יש רק דמות אחת, מול מחשב.
בועת שמע, אייקון וידאו ואופציות בחירה. המילה אונליין והכוכבים.
תראו את הרגיל מול האונליין.
מעצבת כמה שיותר מהר את הרקע: פטרן צבעוני ומלא הארות.
תמונה של התוצאה – וזה נראה טובבב
יצא יפה. קצת בהיר משתכננתי.
קשור להגדרות של הסגירה – משהו להקפיד עליו בפעם הבאה.
בראשון יש כבר משחק אונליין עם מכללת מבחר
ואני מקבלת תמונות והסרטות שעושות לי נחת :)
הפודיום עם מסך דולק, חיבור של מיקרופון. הרקע מאחור.
כמה מושלמות!
זוכרים שאיפשהו למעלה כתבתי שתכננו את הגובה של הפודיום על 80
וסיכמנו על במת הגבהה למקרה הצורך?
אז משמיים שיצא ככה. הפודיום מיועד לעמידה
וכאן חזקי יכול להשתמש בו גם בישיבה. ייאי!
זה הפרוייקט. היה כיף לשתף :)
שאלות? תגובות? קריאות התפעלות?
מוזמנים/מוזמנות להגיב לי במייל efrat@epap.co.il
אל תתבישו, אני נחמדה בדר"כ.
ולסיום: בראשון (מיד אחרי שבועות),
אנחנו יוצאים עם משחק השקה למלחמת מוחות אונליין חינמי. אפשר לשחק מהמחשב/מהפלאפון הכשר.
יש: שידור חי והצבעות עם רמת אקשן שקיימת רק במלחמת מוחות.
עדיין מארגנים את הפרטים, אבל! אם רוצים להשתתף – שולחים אלי מייל עם המילה 'משחק' או משהו בסגנון, ואדאג לעדכן אתכם.
יהיה כיף! מילה שלי :)
מה דעתך על האתר?
'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.
* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.
צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.
עזרה וסיוע : נחמי לב, השקעת זמן ששוה הון להצלחת האתר המושלם.
פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה
