15

אז הפעם יש לנו 'מגירה' עם שיתוף תהליך טרי טרי וחם מהתנור.
צאו בעקבות חוי אל הלחץ והשיגעון, איך מפיקים חוברת 50 עמודים בארבעה ימים ועוד נותנים לה טון וליטוש מקצועי בלתי מתפשר.
הכון, הכן, רוץ>>>

עיריית ירושלים  פונה אלי שבוע שעבר בדד ליין רצחני לעיצוב חוברת 50 עמודים
החוברת מיועדת להורים מהמגזר החרדי בירושלים.
התוכן: הרצאות בנושאי חינוך והתמודדות עם שגרה לא שגרתית בעידן הקורונה.
האנשים מוכרים: הרב בויאר, הרב הלל פלאי, הרב ישראל גולדווסר, יעל זלץ, אהובה רענן, אפרת ברזל, משה גוטמן.
בעירייה רוצים למרות שהתוכן כבד, שהעיצוב יהיה מעניין ומושך, משהו מעבר..

אנחנו ביום שני. החוברת צריכה להיות בדפוס ביום חמישי (בשביל שתחולק בבתים בשבוע הבא) יום שני- החומר הובטח למחר, ואני בינתיים מתחילה לגבש קונספט

השם של החוברת "עיר הורים" לוקח אותי למקום של עיר, בתים, בניה
סיעור מוחות, מחפשת חומר ממנו ליצור

שולחת מייל: מצרפת כיוון התחלתי..
קונספט של יצירת עיר / בתים מניירות. אוירה לא שגרתית, ילדים, בשילוב של צבעוניות מכובדת ומינימלית
בהמשך- קיפולי נייר בצורות נוספות בהתאם לתוכן

והנה הסקיצה של הכריכה (שודרג לורוד-הצבע של יחידת ההורות בעירייה)

התגובות היו איך לומר, לא מתלהבות..
העורכת: אני חושבת שקרעי הנייר יוצרים אסוציאציה של בתים שבורים, לא יציבים,
ההפך ממה שאנחנו רוצות לשדר.. לא?
הנציגה בערייה: אני מציעה גם קיפולי נייר במקום קרעי נייר..

המשכתי הלאה
כיוון של בניה, אבנים, אבן ירושלמית..
עד שהגעתי לתמונה היפה הזו-

ממנה יצאתי לקונספט שלם של צורות מקוביות עץ..
הנה איך שזה היה נראה בהתחלה בהעמדה מהירה

צירפתי גם תמונות של צורות שונות מאבני העץ הללו.

טוב, לא אהבו, "למה הורדת את העץ ברקע? הוא היה כל כך יפה…"
אז חזרתי לשם- הלקוח תמיד צודק
אז הנה הכריכה הסופית:

דפי הפתיחה

עימוד מאמרים

הצצה למפת תכנון-
חלוקת החוברת לנושאים, בחירת צבעים והחלטה איזה אייקון יתאים לכל כתבה

ותראו כמה אופציות משחק יש כאן, תרתי משמע.
אותי זה שימש יופי במערך הסגנון שאפיינתי לכל המכלול.

יום רביעי-
החומר מתחיל להגיע בקצב מטפטף, אף פעם לא ידעתי עד כמה לאט ומורט עצבים יכול להיות לאט…
שימו לב, כאן למעשה הכתבות עומדו במצב האמיתי שלהם, אחרי שבניתי להם סקיצה ביום שני, עכשיו עבדתי על כל האפיון של השפה בעימוד שהוא אחד מהאתגרים היותר מורכבים בתחום. הבאתי לכם כאן מדגם קטן על תהליך עמוק המראה ביטוי  בכל צמד עמודים שתראו כאן (ובחוברת עצמה).

עיצוב טורים אישיים (תציצו בתוכן, הוא מעניין), אופיין בצבע משתנה ובעיצוב נקי ומינימלי.

אנחנו בחמישי, הגהות ותיקונים..
ואז מגיעה כתבה מאתגרת, הנושא: תזונה ("חוץ מדג אין לי שום אייקון!!!!"), צורת הכתיבה היא בדו שיח, ואני מחליטה לשבור את הגריד, אבל עדיין להישאר בו. יוצרת פירות מהקוביות עצמן, מוסיפה חלקי איור..

עכשיו הגיע אתגר נוסף, שימו לב לכמות הפתרונות שהייתי צריכה להמציא ברגע בהתאם לנתונים שהמשיכו להגיע כל הזמן, עם דד ליין נושף בעורף, זה באמת אתגרי (אבל מאמן).
השירות הפסיכולוגי מצרף מכתב, זה החומר הנתון. אני מחליטה לתת פה בידול מהמאמרים עם צבעוניות ואפילו שימוש בתמונה של ילד (בתוך צורניות של קובייה).

צורבת בעיניים עצומות את קוביות העץ בשלל הצורות, ממקמת בעמודים, מתקנת, שולחת, מקבלת מאמר נוסף, לדובר של ראש העיר יש מה להוסיף, בודקת גלישות, משנה את התואר של הרב, מחכה לכתבה האחרונה שעוד לא הגיע

הדפוס מתקשר
החליטו לעטוף את החוברות בניילון (סטרילי), מה שיעכב בעוד יום
חייבים להוציא העתק שמש היום
תיקונים אחרונים
ו-לדפוס
כאשר תקראו את התהליך המחכים כאן ב'מגירה' היא כבר תהיה בתיבת הדואר שלכם (לירושלמים שביננו) תעדכנו אם יצא טוב בהדפסה:)