יצירת קשר

הצטרפות

14

יש לי כמה בלוגים טובים שאני אוהבת לשוטט בהם, לומדת, מתעדכנת ועוד כמה דברים :), תמיד כשאני רואה אותם קופאים קצת על השמרים, אני מרגישה החמצה כזו.

פלטפורמת 'המגירה' היא איננה בלוג, ובכוונה. אבל  אלו הם התחושות שעלו בי מהתגובות שלכם, מהשאלות, מהתענינות "אולי פיספסתי ולא קיבלתי" "אין עוד חומרים כאלה" "מחכים…" רוצה רק לספר לכם שתוכנית 'המגירה' בעז"ה תמשיך כל עוד אני אהיה בתחום העיצוב, את הקצב לא תמיד אני קובעת, לפעמים ממש אין אפשרות להצליח להגיע גם אליה (אל תשכחו שהמיזם ללא כל מטרות רווח והכנסה), אבל- כל הזמן היא עומדת מולי ותובעת.

אז הפעם יש לנו מגירה ארוכה מהרגיל עם התמקדות בתחום המיצוב והמיתוג, דוקא בגלל השכיחות שלו, אני חושבת שהוא תמיד רלוונטי מאד, במיוחד כשמגיעים אלי כאלה פרויקטים מיוחדים.

ברוכה הבאה לאפרת ביתן תלמידתי המוכשרת. אפרת עשתה כבר שיתוף לפרויקט הזה במקום אחר, אבל אחרי שראיתי אותו ביקשתי ממנה ממש את התהליך והבניה- הנה הוא לפניכם.

גם אתי בן שם, כאן איתנו, את אתי הכרתי בהרצאות שמסרתי בהשתלמויות אי פעם, הפעם השניה שנפגשנו היתה במחזור השני של 'הקורס הוירטואלי בעיצוב' בו השתתפה גם אתי, אתי מוכשרת בקנה מידה, תראו בעצמכם…

נפגוש כאן גם את שרה כ"ץ עם תובנות שלה כמעצבת באחד מהתהליכים המדוברים כ"כ כיום 'מפרינט לדיגיטל', בתור אחת המשתתפות במרתון עיצוב אתר פורטפוליו ב100 ימים.

בתהליכי 'המגירה' שלי תוכלו לראות את המיתוג של  SHOOSH, הבטחתי, מקיימת.

עיצוב טיפוגרפיה בנגיעת לטרינג לבת המצוה של הבת שלי.

השנה האזרחית בפתח וחברת PANTON שחררה לעולם את צבע השנה שלה- תוכלו לפגוש אותו בפוסט הזה, בעז"ה לקראת סוף הסמסטר התכנון שלי הוא גם להשיק את השיעור הוירטואלי הייחודי שלי בנושא טרנדים 2020-יש מה לחכות.

אם אתם מעונינים בעדכון כשהוא יצא לאור, שלחו לי מייל ובשורת הנושא כיתבו- טרנדים 2020.

ולסיום, חייבת להראות לכן כמה פרויקטים, עדיין לא בגימור מושלם, אבל בהחלט בכיוון, תוצרים של משתתפות בקורס עיצוב וקריאות שלי בביה"ס 'פרקטיקה', יש מה לראות וללמוד, בהחלט.

מוזמנים להכנס פנימה :)

אתי בן שם

נעים להכיר, אתי בן שם.

נעשה הכירות קצרה- אני בעלת סטודיו למיתוג כבר 10 שנים, מורה לעיצוב וארט דיירקשן ב'סיעור מוחות' ובסמינרים שונים. נהנית מאד לחוות את העיצוב כל פעם מחדש עם התלמידות המוכשרות שלי. האהבה הגדולה שלי זה פוטושופ, על אינסוף האפשרויות שהוא מציע.. אני צריכה לשמור על עצמי לא להסחף אליו בכל עבודה ;)

בכללי  אני מאד אוהבת אומנות, מציירת בשמן, במים, וכל פעם מגלה עולם חדש. אני גרה בצפת אז התרפיה שלי זה ללכת פעם ב.. לסייר בקרית האומנים ולראות אותם עובדים, מציירים, צורפים ומפסלים.

***

משתפת אתכם עכשיו במיתוג טרי טרי, שעדיין לא התפרסם כולו.

חני היא חברה שלי, למרות המרחק. חני היא פאנית מעולה וותיקה שגרה בערד, הקצה השני של הארץ מבחינתי. חני שיתפה אותי ברצון שלה להתקדם ולבסס מערכת ממותגת מקצועית לעסק שלה. השלב הראשון- הכרות ויזואלית עם נתוני ההווה, המיתוג שהיה לה עד עכשיו, והרי הוא לפניכם:

כשנסיתי להבין ממנה מה המטרה של המיתוג החדש, הבנתי שהמטרה היא לצאת מאזור הנוחות, של פאנית עמוסה בסירוקים, ולהתחיל למכור פאות, לייצר פאות בעיקר ללקוחות מחוץ לעיר, לפאניות אחרות, להתברג בשורה של הגדולות.

הבנו שנשאר עם האותיות באנגלית, ונוסיף עוד, זה יתן לה את ה"בינלאומיות". התחלתי עם ההשראות.

עברתי לסקיצות.


שעות של נסינות, שרטוטים ומחיקות וזה מה ששלחתי לה בסוף…

את הלוגו העליון הורדנו מהר מאד כשקלטנו שזה דומה מידי לפאנית אחרת מוכרת מאד..

ונשארנו עם האופציה השניה, הלוגו הנבחר!


עוברים לשלב הבא, פרסום, אני כבר עפה בדמיון עם השראות, תלת מימד, וטרנדים מטורפים, חני לא ממש מבינה מה אני מתכננת, רק נותנת לי אור ירוק להריץ…

סקיצה ידנית שרק אני מבינה (אחרי הרבה סקיצות אחרות שהלכו לפח).


אוספת חומרים.

האיסוף לקח יותר זמן מהביצוע עצמו :O


והנה הפוסטר שיצא.

אני אהבתי אותו מיד, כמו בייבי…


קצת על תהליך הביצוע: בשלב ראשון אספתי צורות תלת מימדיות, סידרתי אותן סביב הלוגו בקומפוזיציה שבאה לי טוב בעיניים.. בשלב השני נתתי להן בפוטושופ תאורה, טקסטורה, צל על האותיות, כדי שירגישו את הריחוף, ומסכות כדי שיאמינו שיש פה עומק. הבניה של המנומר למשל הייתה מלווה שמברשת שערות שבניתי, כדי שירגישו את הפרווה.. העלים מולבשים על האותיות בשכבות שכבות, ונשאר רק להוסיף קצת נצנצים מאחורה, להשלים את האוירה.

ללקוחה לקח קצת זמן להתחבר למה שהיא רואה, אחרי כמה קריאות "וואו" מלקוחות שראו אותו, השתכנעה שזה זה!

אז הפוסטר שמור לפרומו למיתוג החדש, והמשכנו למודעות פרסום.

חני היא קופירייטרית לא מוסמכת, מוכשרת בזה ממש, במיוחד כשמדובר בעסק שלה. קיבלתי ממנה ערמות מיילים עם ניסוחים ומשפטים ואפשרויות.. שעות של שיחות על כל מילה.. ושוב מהתחלה.. והנה מודעות הפרסום שבסוף בסוף נולדו.

ואיך אפשר שלא להשתמש ביצירה הזו גם לסלון הפאות שלה? את הירוק הורדנו, לא הסתדר עם הצבעים והריהוט והכל, וזה ממש עכשיו נמצא בהדפסה מקצועית לפוסטר ענק, שילביש את החדר בסטייל.


מאמינה שאהבתם :)

ואם יש לכם מה להגיד לי  אשמח.

אתי

050-4115520
Eti2020@gmail.com

אפרת ביתן

מחנה קיץ לבנות תיכון ט'-יב'. קיץ, בנות, כייף, מלחמת כריות, בקיצור "מחנה", אבל מה, שיהיה גם טאצ' של אוירה מכובדת כיאה לבנות סמינר.

שם המחנה "אנוכי טוב לך" – הנסיונות שהקב"ה מביא לכל אחת ואיך כדאי לראות את כל הטוב שה' משפיע עלינו ומוביל אותנו בחמלה במסע חיינו, ושהכל רק לטובה ולטובתנו.

שיחת ברור עם הרכזת מה היא מתכננת לראות בלוגו ובמיתוג בכלל – הניבה את המילה הבאה "רכבת" או "קטר".

אחרי כאלו מסרים, לא נותר לי אלא לקפוץ למים ולנסות להכנס לאווירת הרכבת והקרון המוביל אותנו במסע חיינו.

חיפוש קצר באתרי תמונות הראה כמויות של תמונות ואיורי רכבת מכל הסוגים והמינים.


בתחילה זה היה מבלבל, לאיזה סגנון ללכת: וקטור? תמונות? שילוב של שניהם? ואם וקטור, איך? ואם תמונות, אז איך? עיבוד? להוסיף טיפוגרפיה? אולי בכלל תלת מימד?

בקיצור, בלבלת שקוראת לכל מעצבת בתחילת פרויקט. המשכתי לחרוש, ואז קפצה לי התמונה הזו:


היא הובילה אותי למשפחה שלימה, חיננית ומסועפת:


מהמם! יש לי כאן קצה חוט של קונספט!

אבל רגע, מה אם הלוגו?

חוזרים להתחלה…

מעמידה לידי דף אמיתי ועיפרון והוא הופך מהר מאד לדף קשקושים.

פותחת דף לבן ויפה באילוסטרייטור שתוך דקות הופך גם הוא למקושקש, עם כל מיני כיוונים של לוגו והנה, הגעתי ללוגו כבד ומורכב, כן, שירגישו קצת מהו מסע של חיים, שיתחילו להתרצן ש….


הסתכלתי על הלוגו, והוא הסתכל עלי, וכמעט שסגרתי את הקובץ בטריקה.

את – זה – אני – עשיתי???

שמתי אותו בצד והמשכתי לנסות צבעים אחרים, כי בטוח הצבעים הם אלו שאשמים, הלוגו עצמו "מהמם"…


עוד ניסוי שלא צלח.

אני מתחילה לנסות משהו אחר. סוגרת את הקובץ, פותחת חדש, נקי ומלא אפשריות, עכשיו כשהמח כבר מלא בתובנות, במסרים זה תופס אופי אחר.

אמממ… חייבת לשלוח סקיצה לרכזת, אחרי הכל היא רוצה לראות תוצרים בשטח והדד ליין דופק…

תוך כדי שהמייל נשלח, אני ממשיכה לחבוט בלוגו מכל מיני כיוונים וזויות (לא הלאה אתכם, אבל זה בערך: מעגלת את הפינות במלבן > מחזירה לשפיץ > משווה לו מראה של שלט בתחנת רכבת >חוזרת לעיגול פינות >שמה אייקון אחר >חוזרת לקודם וכו').

הרכזת מחזירה מייל זורח: "כן! זה הכיוון".

החלטתי לא להתייאש ולסגור את לוגו הזה ככה לדפוס, המשכתי לעבד את הלוגו ולבסוף הלכתי על כיוון אייקוני עגול ותחום, שמור בכנפי האמונה ללא פריצה מהמסגרת השומרת… אני עושה לכם ספוילר: זה הלוגו האחרון –


למה ספוילר? כי עדיין לא הגעתי ללוגו הזה באותם רגעים.

עודני מוגיעה את מוחי איך לשדרג את הלוגו והרכזת שולחת מייל: "תתחילי עם התוכניה"

אוקי, אני אתחיל עם התוכניה שאמורה לבא בגליון וכפורמט אישי.

תוך כדי שאני מתמרנת עם התוכניה, אני פוזלת מידי פעם ללוגו וממשיכה בשיופים שלו.

פותחת את קבצי הרכבת שהורדתי ומתחילה לשחק עם הצבעים, הרי ברור שככה זה לא ישאר.

טוב, הגעתי לצהוב-חרדלי – אדמדם – תכלת. מה המינון? עדיין אני לא יודעת.

את התוכניה החלטתי לבנות על פסי רכבת עם חיצים ומסלול אחד ארוך, ישבתי על זה המון זמן אבל לא, זה לא זה, מראה מעצבן וצורה מסורבלת.


שולחת לרכזת כדי להראות לה שלא חלמתי, ותוך כדי פותחת דף חדש באינדי.

האומץ הזה שמעצבות צריכות פשוט לעשות "מחק" ולהתחיל הכל מחדש.

המייל מהרכזת לא מאחר מלהגיע: "יפה, אבל אולי לנסות דוגמא פחות מסורבלת"

יופי, יצאתי קטנה, כמעט רציתי לכתוב לה: "כן אני יודעת, גם אני חשבתי על זה ואפילו תראי שכבר התחלתי משהו חדש" אבל כדי לא לצאת פיצית, כתבתי שנכון, ואת צודקת וכבר יושבת על זה.

וישבתי על זה. כמה פשוט זה נשמע.

כאן כבר התחלתי לשחק במינוני צבעים, ורטט של התרגשות חלף בי. כן אני בכיוון!

תוך כדי סיימתי את הלוגו (ההוא שראיתם קודם) כך שגם הוא השתלב כאן נפלא.


הרגשתי שהקונספט ממש הלך והתגבש, ובחירת הצבעים הפכה לנכונה יותר, קייצית יותר והרבה יותר חוויתית ומחברת. סוגרת לתצוגה, שולחת לרכזת, והתשובה לא מאחרת לבוא: "מהמם! תמשיכי לעיצוב ההמנון באותו כיוון" איזה כייף! העסק מתחיל לרוץ!

באיזה שהוא שלב בתהליך המיתוג, הרכזת גילתה את אוזני: "אני משתפת אותך, ואף אחת מהסמינר לא יודעת חוץ ממני ומעוד מדריכה. אנחנו הולכות לשכור רכבת שלימה"!

–          מה??

–          מה ששמעת… אבל יד על הפה, שאף אחת לא תדע! אה, וצריך למתג אותה, קיבלנו אישור מרכבת ישראל לבוא חצי שעה לפני הזמן ולקשט אותה כהוות נפשנו, אז מה את אומרת, מה כדאי לעשות?

כאן כבר נכנסתי ממש לעניינים, היה להם בונוס, וחזרתי באותו זמן ברכבת משמחה משפחתית. כך קרה שמצאתי את עצמי בשעה 1:00 בלילה עם עיניים טרוטות מטיילת בין הקרונות כשבידי האחת מצלמה ובידי השניה פלאפון בשיחה עם הרכזת וכך לעיניהם הנדהמות של הנוסעים המנומנמים, פשוט מצלמת כל חור שנראה כמו אופציה למיתוג…

היו כל מיני רעיונות למיתוג ולאופציות מטורפות כאלו ואחרות, אבל איך אומרים? לכל תעלול יש גבול (תקציבי כמובן) ככה שהחנקנו אנחה, ועשינו את האופציות שהכי התאפשרו מכל הבחינות.

מדבקה עגולה עם נוכחות על כל מושב, ועל כל שולחן יעמוד פרוספקט צר ומתקפל עם ההמנון והתוכניה.

אחרי מיתוג הרכבת הגיעו שאר הדברים:

*שלט ברוכות הבאות*


שקופיות מגוונות

הן הופיעו כל פעם במלל אחר ובווראציה אחרת (תוכנית הטרמה, שירה וכו')


מזכרת

הופיעה גם היא בסוף אחת התוכניות.


ואתם יודעים תמיד יש עוד כל מיני דברים קטנים שנזקקו להם להשלמת התוכניות.

וזהו. ב"ה היה מוצלח, התגובות היו חיוביות ונלהבות.

רק תדמיינו את זה, בלייב ☺

שרה כץ

שמחה להפגש כאן, שרה כ"ץ, מעצבת וממתגת עסקים כבר קרוב לעשור. את כל היתר תוכלו לקרא באודות הקצרצר שלי באתר:) הרי בשביל זה בניתי אותו. לפני הכל, כמה עובדות שחשוב לדעת כדי שאולי גם את כמעצבת לפרינט תדעי שאת מסוגלת!

  1. לפני חצי שנה ידעתי שיש וורדפרס- ולא ידעתי שצריך קודם לרכוש נפח ואחסון ועליהם מתקינים אותו.
  2. לפני חצי שנה שמעתי את המילה אלמנטור- לא ידעתי מה זה תוסף ולא סקשן ווידג'ט ואזור. (ובכלל שהם ישראלים שהשתלטו על העולם..)
  3. לפני חצי שנה ידעתי שעיצוב לדיגטל הוא שונה וסגנון החשיבה אחרת אבל אל ידעתי עד כמה…- והיום תודה לד' יש לי אתר שבניתי בעשר אצבעות, ולעת עתה בשלב זה אני מרוצה ממנו.
  4. כל אחד יכול.

***

הכל התחיל מזה שהשתתפתי במיזם של הפורמה- תוכלו לקרא כאן  עם המון מוטיבציה וחשק יצאתי לדרך. החלטתי שהפעם זהו יש לי אתר ויהי מה.  בראש כבר ידעתי איך בערך הוא יראה– דף בית, כמה מילים עלינו, וכמובן גלריה מלאת משבצות.

ואז הגיע וובינר עם שגיא שרייבר- שטרף את כל הקלפים בעצם מי זה אנחנו? הסתכלתי סביב- אני די מעצבת לבד… במידת הצורך נעזרת בקופרייטרית או בעלי מקצוע נוספים אך המטרה של האתר שלי היא פרוטופליו. – לתת את הטאצ' העיצובי שלי.

בנוסף, ריקי ברקוביץ הגיע עם שיעור מאלף משלה–  שהוסיף לחגיגה, היא פתחה את הראש לסגנונות בעיצוב בדיגטל , דברים שלא הכרתי.

כאן, ניתחתי עם עצמי איזה אתר 'עשה לי את זה' איפה הרגשתי WOW – ולראות למה הרגשתי כךחפשתי השראות פינטרסט – יצרתי לי לוח.


בנוסף נצמדתי להרצאה ששגיא פרגן לנו מהקורס שלו – עיצוב לדיגטל.

שמה שמעתי ממנו עיקרן שנתן לי הרבה בטחון כאן באתר הראשון שליראית אתר טוב? הרגשת שעבד? גריד נכון? לך על זהעשיתי תצלום מסך לאתר, וככה היו לי כמה אתרים (3) שהרגשתי שהם מעולים בעיני. הכנסתי לפוטושופ נתתי למסמך 50 אחוז שקיפות והתחלתי לבנות על זה–  מערכת סרגלים- גודל פונט ריווח טורים וכו'

חשוב לדעת, עוד לפני העיצוב נעמי ציידה אותנו- בשאלון אפיון לאתרמה אני רוצה שיהיה בו וכו' וכו'. השאלון מאוד מיקד אותי,הבנתי (למרות שידעתי!) שבעצם אני 'מוכרת' את עצמי, סגנון העיצוב שליואני אוהבת בעיצובים שלי:  הרבה צבע, אנרגיה, תנועה ותחושה- מרקמים / חומרים.

בנוסף חייבת שיהיה ברור שזה אתר פרוטופליו שלי- אני כמעצבת, אני לא חברת פרסום ואין לי שלוחות וכו'. לכן ערך לי זמן להשלים עם זה שכל סגנון הטקסטים באתר יהיה בגוף נוכח(אגב- זה היה סוויטץ' בראש,  להביא את עצמי לפרונט ולא לנקוט ב'אנחנו' ו'יש לנו' ו'השרותים שלנו' וכו– שדרש ממני השלמה פנימית להרגיש בנח עם סגנון הטקסט)  גם אלמנט מרכזי- היה ברור לי שצריך להיות אישי- ולכן שמתי את חתימת ידי והרי לכם סקיצה ראשונה


במקביל התחלנו את הקורס באלמנטור–  חברה מדהימה שאירחה אותנו – היה ממש השראה לבוא וללמוד מהם

וכמובן שסימי- מורה אלופה שנתנה את כל כולה.  שאלות במייל והסברים מפורטים.  היה שלב בבניה שממש נתקעתי-וסימי סדרה לי תמיכה עם אחד המתכנתים שלהם  שהסביר איך וכמה וכו'- היה חשוב לי לעשות עד כמה שניתן באפן עצמאי – כדי לעשות בסוף התהליך וי אחד גדול שהצלחתי.  ואוכל להשתמש בכלי הזה ללקוחות ג"כ.

בחזרה לעיצוב, אחרי ששתפתי ככה קבוצת מדגם קטנה  על מנת לשמוע איך זה מרגיש להם: דף הבית-ותחילת האתר הבנתי, לפי התגובות שזה לא מספיק.  אמנם זה עונה להגדרות עיצוב  אבל זה לא מכה על ה-'קראק בריין'  (-השדר הראשוני שיעבור במח ויגרום למשתמש להחליט אם הוא נשאר על האתר או ממשיך הלאה.)

כאן אשתף בגילוי לבדי נשברתי למרות שידעתי שזה חלק מתהליך אחד ארוך  לא ידעתי מאיפה אני לוקחת השראה חדשה ומה אני רוצה שיהיה

אז פשוט התחלתי לחפש משפטי השראה בעיצוב  שיעזרו לי לפתוח ת'ראש לאפיקים נוספים ראיתי את אלו: ציטוטים וכשהגעתי למשפט שלי אמרתי לעצמי- טוב, זה זה!!


ושוב השראות ולהתחיל את התהליך


וכשהייתי בשלב עיצובי ראשוני ולא ידעתי לאן בדיוק יתפתח, שתפתי קולגה שאני ממש סומכת עליה- וכשהיא ראתה היא שלחה לי מייל זה זה!- לכי על זה.

הפונט גם מעט איים עלי- איך אתקין אותו וכמה צפיות יש לאתר וכו' וכואבל כשנכנסים לזה עם מעט הסבר מקולגות והכל נוסע ב"ה.

ומכאן הכל התחיל לזרום בס"דבחרתי פרויקטים מגוונים כדי לתת נקודות מבט לכמה סגנונות בעיצוב-מיתוג-ארועיםסגנון בנית האתר- פריסה על מסכים שלמים- בעיני הוא מרשים יותר- וזה מה שחשוב לי סוכ"ס שהצופה ירגיש כן נתתי את הדעת על מוקאפים ושילובים שבינהם שיראו טוב. היה חשוב לי שבכל דף יהיה איזשהו נקודה של חוית משתמש- בגלילה לא הסתבכתי מידי עם הבניה- שוב כי אני ירוקה ולא ריציתי להתייאש בדרך בשלב זה רציתי מה פחות סיכונים. וחדדתי לעצמי את הנקודה שאני 'מוכרת' כאן עיצוב ולא בנית אתרים בשלב זה.

כמובן שהאתר אמור להתעדכן עם פרויקטים חדשים ומהם כל פעם יעלה אלמנט נוסף לדף הבית אי"התוכלו לראות אותו כאן :).

ואם תרצו לקבל עדכון כשעולה קיסטאדי חדש שלחו לי לכאן למייל בקשה ואצרף אתכם: katz5915@gmail.com

שרה דויטש

חודש תמוז, שבי מתקשרת אלי, היא רוצה למצב את החנות שלה במקום האמיתי בו היא נמצאת היום.

קצת רקע- החנות שוש (SHOOSH) נפתחה כחנות שכונתית תחת הקטגוריה של מתנות ושוקולדים שכייף לתת ולקבל. לאט לאט העסק הלך וגדל והוא כבר יושב במרכז המסחרי השכונתי, בתהליך הזה עברה החנות שינוי מבורך ברמת המוצרים שהיא מציעה, ברב גוניות שלהם- מתנות בטוב טעם (מבטיחה ואני ביקורתית בנושא). תכשיטים איכותיים ומעוצבים שוקולדים משובחים ושרות העיצובים לארועים והוקרה.

המיתוג נותר כשהיה, עממי, חמוד (לא מספיק מבחינת קריאות) אבל  שבי הרגישה- "אני חייבת לעשות את השיקוף הזה של מה שאני באמת מציעה ללקוחות שלי".

השלב הראשון היה להחליט על שם החנות בכלל, מה המשמעות של המילה שוש (חוץ מזה שהיא חמודה, אבל היא גם במבה)… הרבה דיונים האם להשאר בשם או להחליף אותו ולעלות על ההזדמנות. בסופו של דבר ההכרעה היתה להשאר בשם הקיים. השינוי שכן היה מחויב המציאות, להפוך את השם ללועזית.

אם תשאלו אותי, או אם תשמעו אותי מדברת על הנושא הזה של מיתוג בלועזית, התיזה שלי אומרת: אנחנו חיים בארץ ישראל בואו ונתחבר לעברית, ואפילו יותר מכך, לעברית הפשוטה, לא צריך לפזול ל'אמריקה הגדולה' גם בינלאומיות לא תצמח מכל עסק קטן שנפתח קטן בארץ ומנכס לעצמו שם לועזי.

במקרה הזה, יחד עם שבי, הבנתי שהלועזית כאן היא פשוט כורח המציאות של "ניקוד" יותר נכון איות שיעזור לאנשים לקרוא נכון את שם החנות.

אז יש לנו SHOOSH.

הגשתי לשבי את האופציות, להשאר בשוש בעברית, מעבר ללועזית שתיים במערך של ויז'ואל וטיפוגרפיה פשוטה, ועוד אחד רק טיפוגרפי.


אישית, אהבתי מאד את הזהב, הוא ממש דיבר אלי תכשיט, עכשוי, מעוצב, שימו לב, כל הזיקה לאימג' היתה גם מתוך האות הראשונה של העסק S ולא צורניות שמגיעה משום מקום לוגי לעסק.


אחרי דיונים והכרעה של שבוע, שבי החליטה כמו מבינה אמיתית, להשאר רק בקטע הטיפוגרפי, הוא באמת ממצב את העסק כמותג ולא כעוד לוגו.

טוב, אני ואותיות זו פלסטלינה משובחת, מתחילים ללוש, לשחק, להכיר את המבינים של האותיות, את היכולות שלהם, קטנות/גדולות , כך אחרת. פתאום גיליתי שיש כאן המון חזרתיות של אותיות פעמיים SH פעמיים OO.

האותיות SH כשהן גדולות יש להן המון נוכחות ורוחב, פניתי להכיר אותן ולראות איפה אפשר ליצור גשטאלט טוב ומוצלח. נסיון פה, נסיון שם- וזה התוצר שהכי התחברתי, שלחתי לקולגות המקצועיות שלי, הכרעתי.

שתי הOO ישבו ממש בצורה מציקה, ואז עלה בי הרעיון, אותן נהפוך ויזואל, הן יהיו איקון המותג. מוכר הא?! האיקון יוצר דימוי לתכשיט, איזה שלא תרצו- תליון, טבעת ואפילו עגילים.

צבע- סמליות צבעים/שילובי צבעים זו תורה שלמה, יש הרבה חומר בנושא, אבל תמיד אני מרגישה שקשה לאנשים להוריד את זה למעשה, ע"F ועוד בפעם אחרת. בכל מקרה גם כאן התעורר הדיון האם להצד לצבעים של המיתוג הישן או לשבור ימינה ולהפתיע ולתת למיצוב את המשמעות האמיתי שלו גם בצבע.

אני לא התחברתי לסגול, אבל שבי בכ"א רצתה לראות אותו (אולי כי קשה להתנתק, אולי כדי להכריע שלא :) ), יש לנו דוגמא בסגול.

אבל אז חשבתי  שצריך לראות כאן תכשיט, ובאמת גוון הזהב הלך כאן טוב, אבל כבר לעוס ונמאס ופתאום הבריק לי הנחושת, כן אותו רוז גולד שמדברים עליו כל כך הרבה היום, באמת שלא יצא לי לראות עוד לוגיים בגוון הזה.


נגיעה, טאצ', תכשיט- הכל שחור וקלאסי, מהודר ואצילי עם זיקוק לאיקון.

יש לנו לוגו מושלם.

שרה דויטש

הדבר הכי קשה, הוא לעצב משהו לעצמי- אין לקוח אלא זו מערכת החלטות ותהיות אישית.

ההכרעה לא מוטלת על אף אחד חוץ ממני ולכן כך כך קשה לקבל אותה…

בת מצוה להדסה (הבכורה שלי) ארוע מרגש לכל הדעות, אנא נגשת לעצב מיתוג, מחילים בלוגו.

ההחלטה הראשונה שעלתה בי לעצב משהו אישי, לא עוד 12 טריוואלי או מילה בנאלית כמו בת מצוה וכד, אלא ממש מימד אישי, מצד שני מובן מאד ולא יומרני- 'הדסה-בת מצוה'

לוגו מסוג כזה אני מכנה 'לוגו אקטואלי' זהו מושג שתבעתי אותו בתהליכי למידה שאני מוסרת והוא משקף נכונה את מה שרוצים להגיד.

לא מדובר בלוגו לעסק, בנראות, בבידול שצריך יצור באימג', אלא מערכת טיפוגפית לרב, לעיתים משלב גם ויזו'אל של משהו שיש לו קיום זמני.

ארועים, כנסים, מסיבות, חגיגות.

בחירה הראשונה פונט, מערך של בחירת הפונטים בד"כ לא לוקח אצלי הרבה זמן, היות ואני מצויה עמוק בתוכם, ידעתי שאני רוצה משהו נערי וצעיר, אולי קצת כייפי, היי, אבל זו בת מצוה ולא מסיבת ילדות.

'פלמינגו' הוא השחק הפעם. תמיד חלמתי לעשות ליצור מערך של לטרינג, להתחיל, עוד לא ביד אבל לקבל תובנות על התהליך של הבניה שלו.

תוכלו לראות כאן, את שולחן העבודה, את הניסויים ואת התוצר הסופי.


צבע- כמה לא מצחיק, אבל בדיוק כמו המשל על הכפתור של החליפה שבעקבותיו כל הסצנה נתפרת, היה אצלי בדיוק.

בערב סוכות ראיתי בחנות מפיונים שישר קרצו לי מהמדף, היה להם גימור שטאנץ של חצאי עיגולים וסט מורחב של מפיות אורך, לצבעים פחות התחברתי (לא מאד מחבבת תכלת) אבל העיצוב וההתאמה המענינת כבשה אותי- קניתי.

כשהגעתי לעיצוב ההזמנה ולמיתוג של המערך כולו, כבר היה לי ממש קשה- אבל נשארתי עם התכלת כי הוא מאד דומננטי ויש לי גם זהב, התוצאה- לדעתי, מידי מצועצעת. ואז הבריק לי – נחושת, כן אותה נחושת מהפרויקט שראיתם קודם.

בכלל, אני מאד אוחזת וממליצה מקוי רוחב לאורך תקופה. מה אני מתכוונת? אני חושבת שלכל מעצב/ת בכל תקופה שהיא יש מוטיב שרואים אותו צץ בכל עבודה או נגיעה שהוא אוחז, זה יפה לראות את זה, אני לא מדברת על גריד, או על קונספט ממש לא, אבל תקופות של שימוש בפונט מסוים, פעם דומננטי מאד, פעם יותר טכני, של גוון מסוים שמוצא את עצמו צץ ונראה בכל מיני תחומים. לי יש ממש תחביב להשתמש גם באימג' מסוים לאורך זמן. סוג של רמזים אישיים כאלה שאני מפזרת לעצמי לאורך הדרך. מי שעוקב יכול למצוא אותם…

מגיעים לשפה העיצובית- אחרי שיש לי כבר שני צבעים בפלטה מגיע הגוון הנוסף, מי הוא יהיה? חיפשתי את הכי לא צפוי, הגוון המסוים של הסגול הויולטי העכור הזה דיבר יופי עם התכלת- אז הנה היא בשלמות- הרמוניה של צבעים.

מפזרים גלייטר לחגיגיות ואורות, ויוצרת דוקא קיצון וקונטרסט מול הלטרינג הזורם, צורה גאומטרית, נוקשה וחדה שמדברת ומחזקת את הכל- מעוין ריבועי. משחקים לפה ולשם והנה התוצר הסופי.

היו גם דפי ברכות, ושילוט לבר האוכל בסגנון פינגרפוד. חייבת לספר לכם גם על שגעון השקיות שלי.

התוכנית בבת המצוה היתה עם עומק רוחני- הפרשת חלה. הכנתי שבוע מראש כל יום קילו בצק ולהקפאה. למעשה בארוע עצמו פתחנו שולחן, כל משתתפת קיבלה חתיכת בצק שמספיקה לשתי לחמניות נחמדות, על השולחן מיקמתי "קישוטים" לפיזור: שומשום שחור, שומשום לבן. פטרוזליה מיובשת. קוואקר, גרעיני חמניות ודלעת. אח"כ כשניגשנו לאכול הלחמניות נאפו בתנורים שלי (ושל השכנות המקסימות).

למעשה רציתי שכל אחת תקבל נייר אריזה כמו במאפיה על הלוגו עליה ובתוכה תשים את הלחמניות/חליות עד לשבת (הארוע התקיים בליל שישי) לא מצאתי מקום שמוכרים ניירות כאלה בכמות ביתית.

רכשתי שקיות נייר חומות ועליהם רציתי להטביע את הלוגו, העלויות לכמות הזו לא היו ברות ביצוע, לכן החלטתי לחתוך משקף את האותיות בעצמי ולנסות לרסס אותן בלבן, החיתוך היה מפרך עם תוצאה בינונית ומטה. לא שייך.

העברתי את הלוגו לחיתוך לייזר ע"ג נייר פלסטיק כזה (אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו, כך המליצו לי בלייזר, כשהגדרתי שאני רוצה שבלונה). הריסוס לא צלח, הכל עף והתלכלך :(.

ניסתי שש אפשריות של בצע לבן- פנדה, פנדה יבשה, טיפקס, צבע קרש לבן, עוד לא מצאתי את המתכון. בסופו של דבר תלמידותי החביבות (ששתפתי אותן) הציעו לי לורד כסף (כן ההוא עם הגולה בפנים) נותן גם אפקט שקרוב ללבן, קניתי משהו איכותי וטוב, והתוצאה השביעה את רצוני. העיקר – התוצר- תרתי משמע.

שרה דויטש

במסגרת שיעורי עיצוב שהעברתי ב'פרקטיקה' בית ספר לעיצוב. הגענו לתחום ה"חם" והשקוף של קריאות טיפוגרפית. במסגרת אחרת פגשתי כמה מעצבים אלופים בתחום, ונגעתי בו גם בנישה נוספת. אני כרגע עמוק בפנים.

רק בשביל שתבינו על מה בדיוק אני מדברת, שיעור קצר :).

טיפוגרפיה, בראש ובראשונה מדברת על מערך של טקסט לקריאה לינארית, זהו הבסיס והמטרה שלה הברורה. מה שקורה למעשה שכאשר מגיעים בדיוק לקטע הזה, "הטכני" כביכול, של העמדת מלל שמגיע להסביר משו, להזמין לאנשהו, להודיע, ואפילו ליידע שרירותית המגדל מתחיל להתערער.

לא יודעים איפה וכיצד בדיוק למקם, יש טאצ' מסוים אותו אנחנו מחפשים, אין לו שם ולא דמות, הוא המערך השקוף עליו אני מדברת הרבה כל כך (ראו כתבת גביע הבדולח של ווורד ביאטריס , אמנם המאמר כבר מיושן אבל עקרונתיו הם אבני דרך במערך העיצובי הטיפוגרפי). זוהי בדיוק הקריאות הטיפוגרפית שצריכה להראות מקצועי, שצריכה להראותהטוב, שתראה הכי נעים ונכון לעין.

אז הבנות הגיעו יפה כל כך *עמדנו כרגע בקורס על הנקודות האלה. מציגה לכם טעימות של תוצרים, עדיין באמצע הדרך, עוד לא הגיעו לגמר, אבל יכולים לתת אינדקציה טובה בכדי לראות את ההתמודדות.

בהצלחה לכולנו מעצבים מתחילים וותיקים כאחד.


שרה דויטש

צבע השנה אותו בחרה PANTON למנף, הוא כחול קלאסי.

כשראיתי אותו לראשונה מיד עלו בי תובנות דקה אח"כ בדיוק קראתי עליהם מאנשי המקצוע בחברה. דוקא בעולם שלנו רווי הגירוי, השינויים התפיסות מחפשים אי של שלווה ושקט, צלילות הדעת ופשטות. קבלו את צבע השנה וקחו ממנו רק טוב.


שמחה שהייתם כאן :)

בפורום של המגירה תוכלו למצוא אותי ואת כל המעצבים ששיתפו כאן, לשאלות ודיונים.

אשמח לקבל גם תגובות ומשוב למייל שלי.

4 תגובות

  1. היי,
    אני מעצבת כנ"ל
    יש אפשרות גם להצטרף?
    אני מחפשת קבוצה איכותית ומקצועית,
    יש אפשרות להצטרף?

  2. שלום שרה, האתר מקצועי ומחכים מאאאאד!!!
    אני מעצבת מקצועית ב"ה,
    מעונינת להצטרף לפורום מעצבות מקצועי מאד דרך המייל.
    האם ידוע לך על קבוצה כזאת?
    תודה רבה!

    1. מירי, תודה על הפידבקים.
      בואי הגישי מועמדות לליגת ה30.
      בליגה תקבלי מענה גם לפורום מעצבות, והרבה יותר…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המגירה החודשית

הרשמה לקבלת 'המגירה'

נשמח לשמוע אותך
מה השאלה?

נשמח למשוב

מה דעתך על האתר?

אודות
המיזם

'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.

אידיאלים ומטרות

* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.

צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.

פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית