יצירת קשר

הצטרפות

08

ראש חודש שבט תמיד מביא איתו ריגוש, בין אם אנחנו בעיצומו של החורף והכפור, ובין אם זה תחילת הצמיחה והנצת השקדיה, משהו באויר קורה. השגרה נצבעת בגוון של וורוד, אפילו שבעייני השגרה אף פעם לא אפורה, ואפילו מועדפת על פני השוברים אותה.

אני בעיצומו של תהליך ואתם שותפים בו, לתהליך הזה קוראים – צמיחה.

בימים אלו כבר מלאו לו שנה לתהליך שהתחיל בדיוק אי אז בחורף שנה שעברה, הוא ממשיך ומתהווה ומתעבה נכון לימים אלו ממש. כי בוקר אחד קמתי ואמרתי לא עוד, לא עוד לגישושים האלה אחרי סודות מקצוע, ל"ניכוס" העצמי שכל מעצב שומר לעצמו בכספת, צאו, צאו מהקופסה הקטנה והדחוקה, הפצו, ספרו, פתחו שערים ותובנות, חלקו מתנת חינם ורק תגדלו ותצמחו.

שנשמע בשורות טובות.

***

אז את מה יש כאן החודש —

פנטון 2019 עם כמה מתנות וסודות :)

פיבונאצ'י יורד לפרסומות – שוב, עם יעל המוכשרת שלוקחת אותנו רחוק.

טוחנים את המותג – תהליך אפיון גדוש בחשיבה.

טיפוגרפיה חגיגית – בידול ויזואלי לרעיון מיוחד.

השיתוף שלכם מול ההתמודדות בדריבל, במגירה מיוחדת בפני עצמה, בקרוב.

שרה דויטש

מהו טרנד? לשימוש במילה טרנד יש הרבה משמעויות. מחקר טרנדים הוא תצפית מדוייקת על המציאות המהירה שלנו, הבנה עמוקה של הדברים שקורים בדיוק עכשיו שבאמצעותם יכולים להתחיל לחזות עם כל המגבלות שיש לנו, את מה שיקרה בעתיד. מאיפה מתחיל מחקר טרנדים? לא מקריאת תחזיות בעיתונות, לא מסטארטאפיסטים מובילים,לא ממעקב על טורי דעה אלא מתצפית על בני האדם ומענה על שאלות בסיסיות שלהם: מה הם רוצים? ממה הם מושפעים? מה מפעיל אותם? ממה הם פוחדים? ממה הם הכי מאושרים? טרנדים מופיעים כאשר מוצר, שירות או רעיון עוסק בצרכים הבסיסיים של בני האדם בדרכים חדשות. טרנד הוא בעצם צורך אנושי שמקבל מענה בצורה של רעיון, מוצר, תנועה חברתית, כלי טכנולוגי או שירות.

לי אדלקורט, חזאית הטרנדים הנחשבת בעולם.  נותנת נקודה חשובה למחשבה – ריבוי הידע בשנים האחרונות מבלבל ומקשה על עבודתו של החזאי. בעקבות השפע הזה נוצר מצב של ריבוי טרנדים המתקיימים במקביל, מה שתורם אוטומטית להארכת החיים של כל טרנד בפני עצמו. בעבר, כאשר הוגדר טרנד מסויים, מקובל היה למצוא אותו בכל מקום, באינטנסיביות. באופן כזה היה הטרנד "שורף" את עצמו במהירות ונעלם אחרי עונה. היום לעומת זאת, מתקיימים טרנדים רבים במקביל, והתוצאה הטבעית היא שכל אחד מהם זוכה לתקופת חיים ארוכה יותר. הוא לא "נשרף" כל כך מהר.

***

כל שנה בתקופה זו, אני יושבת ומעלה לתובנות ברורות את הטרנדים אותם אנו אמורים לצפות בשנה הקרובה, בשנה זו גם הגעתי למקומות רחוקים בהבנת הדברים, אבל למעשה אחרי שהסתובבתי סחור סחור הגעתי למסקנה המתבקשת, אותה הבאתי בדבריה של אדלקורט- תקופת החיים של הטרנדים ארוכה יותר והם חיים וקימיים ופעילים לטווח ארוך יותר, דבר שנותן לנו את מרחב המחיה הפורה הזו ונותן חוזק לכל יצירה באשר היא.

התחום בו אנו רואים את החידוש והשינוי משנה לשנה- בחירת צבע פנטון לכל שנה בפני עצמה. הצבע משנה את גוונו בכל שנה, הוא ה_חידוש והרענון לו אנו מחכים כל כך ומושפעים ממנו בצורה ישירה.

חייבת לשתף אתכם –

בדיוק עכשיו תוכ"ד כתיבת 'המגירה' קבלתי ניוז נוסף שעוסק איך לא בטרנדים ובפנטון. אני בטוחה שגם אתם מוצפים… רציתי רק לעורר על ענין חשוב לא פחות, מינונים. צריכים לייצר את המינון הנכון והמדויק בהתאם לכל מערך עיצובי שאנחנו מתעסקים איתו, לא חכמה עכשיו להתחיל לראות בכל אופציה אפשרית את השילוב הזה באלמוג ובאוקינוס, או כל שילוב אחר. שימוש מושכל הוא שם המשחק, בואו ונראה אתכם משחקים אותה  :)

בכל שנה בוחרת חברת הצבע העולמית PANTON בגוון צבע אחד, אשר יהפוך לטרנד צבע אונברסלי במהלך השנה הקרובה. לשנה זו נבחר צבע הקורל (אלמוג חי-16-1546). השילוב  בין ורווד לכתום  נותן זיק של רעננות ומשב של חידוש עמוק. "קורל חי" חוזר אל הטבע, עוטף בחום ומגונן כפי שעושה שונית האלמוגים ובו זמנית מפיץ אנרגיה כתמתמה עדכנית של שמחה" 

מה הופך אותה, את פנטון ליחידה בדורה בתחום הצבע?

חברת פנטון מייצרת את הנקודה אותה היא מיטבה לקלוע – לגעת בצבע, כן באותו הצבע החדשני ביותר ועדיין מוכר. כאשר אנחנו מציגים לצופה מערכות חדישות ומתוחכמות שאינן מוכרות לו, אנחנו יוצרים מערך  רפלקס אנטי, של רתיעה, של ניכור. כמו כל דבר חדש שברגע הראשון עדיין לא מרגישים אליו קשר רגשי או פורמלי. זר ומנוכר. המערך המיוחד של פנטון נמצא בדיוק כאן – למצוא את אותה נקודה מדויקת שתתן את שיווי המשקל  בין החידוש, למוכר.

"בחיפוש אחר צבע חדש ומשפיע התהליך כולו דורש מחשבה מעמיקה וניתוח. כתגובה למתקפה של הטכנולוגיה הדיגיטלית, אנחנו מחפשים חוויות אותנטיות ועמוקות יותר שמאפשרות יצירת קשר והתכנסות פנימית", נמסר מהחברה. "הצבע Living Coral של פנטון מייצג את המיזוג של החיים. זהו צבע מטפח שמופיע בסביבה הטבעית שלנו ובו זמנית, בעל נוכחות חיה בתוך המדיה הדיגיטלית".

"בדיוק כשם ששוניות אלמוגים מהוות מחסה ומקלט לחיות הים, גוון קורל חי התוסס ורך מחבק אותנו בחום והזנה כדי לספק נוחות בסביבתנו המשתנה ללא הרף."

שימו לב לעובדה המענינת שראיתי מיד בתצוגה של הצבע, השילוב המיוחד בין האלמוג לבין הכחול האוקינוסי הזה, השילוב בינהם מושלם, מדבר כל כך טוב, נותן לנו עוד עומק והבנה לרבדים מוספים, כמכלול.


אחד הדברים שאני מיד אוהבת לבדוק, אלו הן הצעות השילוב שהם מציעים. תמיד מוצאת שם משהו מפתיע, איזשהו טוויסט שגורם לטאצ' הסופי להיות מושלם. מביאה לכם אותן כאן, שימו לב לחלוקה המענינת שהן עושים.

ההרמוניה מתחלקת לשתיים. בחלק הראשון נראה גווני פנטונים הסידוריים בשילוב הספציפי לאותה הרמוניה. ובחלק השני, הצעות טובות לשילובים מענינים, נסו אותם.

 

הרמוניה ראשונה – נקודת המוקד

הרמוניות צבעים מאופקת, בה נקודת הענין הוא צבע האלמוג הקונטרסטי. הרמוניה מורכבת וקולקטיבית.

הרמוניה שניה – שקיעה נוצצת

הרמונית צבעים נועזת מבריקה וחמימה. (אפרופו 'קול מבשר' במגירה 7, בלי שידעתי).


הרמוניה שלישית – גווני עור

הפתיעו בחשיבה – גווני עור אנושיים, תראו את זה כמוטיב לקוסמטיקה, אולי?!


הרמוניה רביעית – הזוי

גוונים עם אפקטים מסחררים. כייף וספונטניות על סף הלא הגיוני.

הרמוניה חמישית – גן עדן ימי

ולקינוח, מתחת למים. מקום מושבם של האלמוגים החיים, איך לא.


אז אני מאמינה שאתם ממש רוצים כבר להתחיל להשתמש בגוונים, לנסות,ליצור, לעשות ולתהות. 

בינגו

 

אם אתם קוראים כאן מסתבר ששמעתם כבר על טרנדים בעולם העיצוב, וממש עכשיו על טרנד הצבעים השנתי כאן בפוסט המחכים שמעלי. אז עכשיו אגלה לכם בסוד על טרנד בעולם הקמחים.

האמת, זה כבר לא באמת סוד, שטרנד 'הקמחים המלאים' למיניהם עשה כבר אקזיט ונכנס עמוק לתוך התנורים שלנו. טרנד נוסף שנכנס אף הוא, הוא הקמח המנופה. מסתבר שהילדים שלנו כבר לא יכירו את המושג נפה :)

שוק הקמחים, מתרענן ומתעדכן כל הזמן עם שחקנים חדשים שששים לכבוש את לב הצרכן. האמת? נהיה שם קצת חנוק במדף הקמחים…

הסיפור שלי מתחיל לפני כמה שנים טובות ולפני שנכנסו מתחרים נוספים לשוק. לכאורה העבודה הייתה אמורה להיות הרבה יותר קלה, אך כצפוי האתגר הגיע בגדול.

נתחיל בהסבר קצר לפני שנכנס לשוונג:

מה באמת ההבדל בין כל מותגי הקמחים המלאים הקיימים על המדף? במה מתבטא השוני ביניהם? למה מותג קמח אחד יקר והשני זול? כדי לקבל תשובות ולבנות מותג שיעמוד ברף המתחרים ואף יעפיל עליהם, צללנו לאוקיינוס האסטרטגיה…

טיפ שלי: כל פריט שאתם מעצבים שלא לדבר על מיתוג, קחו לכם כמה דקות לפחות, ותחשבו מי הקהל של המוצר שאותו אתם מעצבים, מה המסר שאתם רוצים להעביר באמצעותו, איזה סגנון אתם רוצים להעביר באמצעות העיצוב וכו', תראו שעבודה שחשבו עליה אפילו מעט נראית אחרת לחלוטין והתוצאות בהתאם. (עוד בלי לדבר על תהליך אסטרטגיה לעומק שהכרחי ברוב המקרים).

היתרונות המרכזיים היו: 

  1. הקמח המלא מכיל 100% את כל יתרונות גרעין החיטה בשלמותו, לעומת מתחרים שגם אם על האריזה שלהם רשום 100% קמח מלא, בפועל הם לא באמת מכילים ב- 100% את כל שכבות הקליפה. (ולכן הקמח שלהם יותר בהיר)
  2. למרות יתרון הגרעין השלם – עדיין הקמח טעים מאד, לא פחות מהמתחרים.
  3. מחיר זול משמעותי לעומת המתחרים. (למרות שהסחורה איכותית יותר)

מכאן המשכנו הלאה למסקנה המתבקשת (או הבטחת המותג):

המותג צריך לשדר קרבה לטבע ואדמה – כביטוי לערכים של: שקיפות ואמינות המוצר. ישר מן הטבע בלי תחכומים ותוספות או השמטות. ערך של איכות יצטרף ויקבל ביטוי משמעותי.

העננים החלו להתבהר ואפשר לעבור לבחירת שם:

עלו וירדו וירדו ועלו המון אופציות לשמות רלוונטיים כמו: ניצנים, אלומה, אביבים ועוד שמות רבים, לבסוף נבחר ברוב קולות שם המחץ: גדיש.

מזל טוב, מותג חדש נולד :)

סוף סוף אפשר להגיע לחלק הכייפי והמרענן – עיצוב לוגו.

בהמשך להחלטות האסטרטגיה חיפשתי השראות למוטיב שיזכיר אדמה, ריח של אדמה, טיפלה סגנון עתיק יותר שעוד חרשו וזרעו עם הפרה או הידיים, חיפשתי את ריח השדה בעצמו (ביחד עם ניחוח האפייה).

קבלו טעימה קטנה מההשראות:


ידעתי שהלוגו צריך להיות נורא פשוט, לא מתחכם, פשוט, ברור ובעיקר שיעביר את המסר הנדרש שירגישו את הטבע והשדה…

סקיצות התעופפו מתוכנה לתוכנה (כן, אני משלבת בין אילוס' לאינדי, משתדלת לנצל את היתרונות מכל תוכנה, באדיבות אדובי כמובן) לבסוף נשארו במסננת שלושה סקיצות:


ניתן לראות שגם הצבעוניות הורכבה מצבעים מעט דהויים שלוקחים את המיתוג מעט אחורה לשדה המצהיב ההוא של פעם…

הלוגו הראשון כמובן נבחר ברוב קולות, קבלו אותו:

הוא מאופיין בקו מעט חופשי, ובצבעים שהגיעו ישר מן הטבע, 

הפונט שנבחר הוא טקסטילר, יציב ובעל נוכחות, הוותיקות שלו גם מוסיפה לעניין – ומביא את אמירת האיכות. ניתן לראות את העיבוד שעבר לצורך ההתאמה.

תוכלו להתרשם מלפני ואחרי:

הסלוגן שנוסף משלים לגמרי את התמונה, וכמעט ניתן לרחרח את הלוגו ;)

הידד, יש לנו לוגו! 

זה נכון שפעם ארזו קמח בנייר חום… אבל תודו שהקידמה משפיעה ;)

בקיצור, חייבים אריזות, ודחוףףף, כמובן.

 

דיונים, דיונים דיונים…. שלא נגמרים אפ'פעם.

צבעוניות? איפה הקמח ישווק, ומי המתחרים שם? איך הם נראים? איזה צורת אריזה? ובכלל איזה חומר עמיד יותר ואיזה מתפוצץ בדרך לקופה?

הבונוס הוא, שבכל פרויקט שלא מסתכם רק בלוגו וניירת, נכנסים עמוק לעניינים ועל הדרך מקבלים עוד מושגים וערך פרקטי, בלי לשלם על זה ;)

גיחה קטנה לסופר הקרוב, סיפקה לי הרבה חומר.  

מצאתי את עצמי ממששת אריזות ומנחשת מאיזה חומר הן עשויות, בודקת צורות ואופציות סגירה ואיטום, מבינה פתאום למה מותג הקמח הזה נמצא במדף העליון השני בתחתון והשלישי במדף בול מול העיניים, כן, כנראה שילמו על המיקום שלו תבין ותקילין.

אגב, בכל רשת או חנות תמצאו מותגי קמחים שונים סקירה קצרה תגלה לכם  איזה מנהל שיווק הצליח להחדיר את המותג שלו לחנות.

זזה ממדף הקמחים, ומנסה לצוד אריזות 'מט' עם שילובים מבריקים, אם נתעלם לרגע מפונקציית התקציב אפשר ליצור אריזות יפות ומגרות במיוחד.


לבסוף החלק הטכני של האריזות 'נחתך' באמצעות התקציב, ובשלב ראשוני של ניסיון החדירה לשוק הוחלט ללכת על אריזות יחסית פשוטות במראה הצורני אך איכותיות וחזקות.

(אגב, אני בעד לקוחות שיודעים לנהל את התקציב נכון, ולחסוך במקומות שניתן לפחות בשלב הראשוני)

אין שמחה כהתרת הספיקות….

ושלב עיצוב האריזות הגיע >>>

כמה דברים שחייבים לזכור לפני שמתחילים:

צורת האריזה משמעותית מאד לעיצוב והנראות הכללית, ולכן חובה לדעת איזה אריזה הולכת להיות, אילו פרטים אמורים להופיע, מה עיקר ומה טפל או במילים אחרות, מה אפשר להעיף ל'מאחורה' ומה חייב להופיע בפרונט.

חייבים לקחת בחשבון שהפריסה אמנם שטוחה וחד ממדית, אבל בפועל אחרי קיפול ואריזה החלק המכריע והמשפיע על לב הצרכן הוא החלק הקדמי בלבד.

נוסף לכך, חובה לבדוק איך האריזה תעמוד, תשב או תנוח על המדף, במקרה שלנו, קמח הוא מוצר רך כך שהאריזה עומדת על המדף בסופר כל החלק התחתון מתקפל וממש לא נראה לעין, ולכן העיצוב והפרטים החשובים צריכים להופיע בחלק העליון יותר של האריזה.

לא תמיד אפשר לדעת, אך כדאי לנסות לחשב לצד אלו אריזות ומותגים האריזה שלכם תשב על המדף, ולנסות להתחיל לבנות את הבידול העיצובי כבר משם.

בודקת וחופרת ומקבלת השראה:

וכאן תוכלו להתרשם התחלת וגישוש כיוונים לסקיצות:


הוחלט כי סדרת הקמחים תורכב מארבעת צבעי הלוגו כך שכל קמח יקבל צבע שונה + צבע לבן לקמח הלבן המנופה.

יצירת ברקודים, בחירת פנטונים, והנה הפריסה לפניכם, והגירסה הראשונה שירדה להדפסה:


חווית ההדפסה הייתה אטרקציה בפני עצמה, למרות שהגענו מוכנים ובחרנו צבעי פנטונים מראש, עדיין ההדפסה על למינצייה מבריקה משנה את גוון הצבע, ומצאנו את עצמנו עומדים סמוך למכונה המפלצתית ומכוונים את הדפס איזה עוד צבע להוסיף, כמה לשפוך לאמבטיה, והוא מצא את עצמו מערבב (באופן ידני עם מקל!) שוב ושוב, לתומנו חשבנו שהגענו לצבע הנכון. מריצים שכבות של הדפסה, המכונה כ"כ ארוכה שחייבים להדפיס כל פעם כמה עשרות מטרים עד שכל השכבות נצבעות ואפשר להתרשם מהצבע. כך כמה פעמים עד שהגענו לגוון הנכון. התלכלכנו מעט בצבע טרי, אבל היה שווה!


אחרי כשנתיים, הוחלט על שינוי צורת האריזה לצרה גבוהה ואלגנטית יותר, על הדרך הגיעה ההזדמנות לעדכן ולשפר את עיצוב האריזה.

ניסינו מס' סקיצות, לבסוף חזרנו למקור…

את הקמחים תוכלו למצוא ברשתות מזון שונות, חנויות טבע וכן במכירה של 'משנת יוסף'

יאלה, רוצו להסתער על איזו עוגת כוסמין או לחמניות מקמח מלא ;)

 

ולקינוח :)

אם כבר נכנסנו לעולם הקמחים, תכירו עוד מותג קמחים שנראה אחרת לחלוטין מהמותג שדיברנו עליו למעלה, כוחו של בידול. 

שרה דויטש

כשמתחילים לדבר איתי על פונטים ואמנות, זה מתחיל לעוף.

כל קטלוג פונטים חדש, זו חגיגה של ממש. אם הוא מגיע מודפס יש לו מקום קבוע על השידה, ליד המיטה, הוא הספר הזה שקוראים לפני השינה, מעלעלים לעוד פרק טוב וצוללים לשינה עמוקה וטובה. אם הוא דיגיטלי, הPDF שלו פתוח קבוע בשורת המשימות, בכל רגע נתון ופנוי לעבור עליו, לראות, להציץ להפגע.

כשראיתי אותו בקטלוג של פונביט לשנה זו 2019 (ולא, אין לי אחוזים שם, ולא בשום חברה :) ) כמעט אחרון מכולם, ואולי בתור קינוח טעים, אני אישית הייתי בוחרת אותו כמתאבן. הוא ישר התחיל לדבר איתי, ידעתי – לא משנה מה יהיה – הוא אצלי בספריה.

פונט עץ הדעת, בתרגום TreeOfKnowledge.

לפני שנכנס כאן לעובי העיצוב, חשוב מאד להבהיר ולהעביר את המסר הבא, בואו נתחיל עוד מהתחלה. פונטים נועדו למטרה אחת – העברת מסר, כאשר עושים בהם כל שימוש אחר, המצב נהיה נוראי. לכל סיווג יש את המקום שלו, בהקשר בו מתאים להשתמש בפונט, אבל ישנם פונטים והוא בינהם שצריך לשמר את המינון והשימוש שלו רק למקומות ספציפים מאאאד. אל תהרגו את הפונט! אל תיישמו אותו איפה שהוא לא צריך להיות, איפה שהוא לא כפפה ליד. אנשי הפראטצ' החובבני, מתרגשים מכל פונט שלובש צורה מענינת ותוקעים אותו, כן, תוקעים ממש בכל פינה אפשרית. הם הופכים אותו ללעוס, לשחוק ומורידים אותו ממקום גדולתו האמיתי. פונה אליכם מעצבים/ות- שמרו על הפונט, למען המקצוע.

 

מיד לאחר שרכשתי אותו הגיע אלי הפרויקט הבא וידעתי שזה יהיה זה, יש!

הלקוחה, מרים שמה, פנתה אלי במטרה ליצור מערך מושלם לרעיון יפהפה שהגתה – עיצוב ומיתוג ערכות לשבתות שמחה, הכולל – שקית ממותגת, מדבקות לקופסאות, עיטוף לבקבוקי שתיה למתארחים ודף ברכה יפה.

שלב ראשון – עיצוב טיפוגרפי, נתתי לה שלש אפשרויות בחירה, הראשון – 'דידה' של פונטימונים, השני 'עץ הדעת' של פונביט והשלישי – 'דבש וחלב' של פונביט (שתמיד אני הופכת אותו לכתם מושלם ללא מערכת קוית כבדה כל כך).


לייצר מערכות טיפוגרפיות אמנותיות זו ממש אמנות, הרבה נסיון ותהיה. תוכלו לראות כאן את החידודים, הפי'צרים הקטנים שעושעים את ההבדל, עושים את העבודה.

הרעיון שעומד מאחורי כל המערכים הללו , לגרום לזרימה מושלמת של כל המרכיבים יחד, שתראה יחידה אחת שנותנת את הגיבוש הכללי, את האחידות והדיבור המותאם.

ישנן אותיות בהן אסור לגעת במשחקים טיפוגרפיים, הן מאבדות מהקריאות הבהירה שלהן. ישנן אותיות שמותר לגעת בהן רק במערך רוחבי ובכלל, למערך אורכי אין כמעט כל מציאות במשחק טיפוגרפיה מקצועיים, ישנה נטיה כזו לתת "משיכות אורכיות" ואותיות כמו 'ל' למשל או 'ק', לכאורה נראה שהמבנה הפיזי המאורך שלהן דורש את זה, אבל המערכת שמתקבלת בתוצר הסופי מאד בעיתית, היות ולעין לא נחה מערכת קריאות אורכית. (הבעיה נוצרת מההקש שעושים בהקבלה ללועזית, שם ה"משיכות" יותר מתקבלות בקריאה השוטפת הודות למבנה האותיות השונה).

במשחקי אמנות באותיות נוכל לראות חזק מאד את השימוש בליגטורות, אפרופו ליגטורות, זוכרת שכשיצא פונט "מייפל" של פונביט כ"כ נהנתי לראות את האפשריות היפות שעשו בליגטורות, יש בתחום הזה הרבה מאד יצירתיות, במבט שני, כאשר ראיתי שהן "מוכנות" כל ההתרגשות דעכה, אבל נשארה בי המוטיבציה לנסות לייצר עוד ועוד כאלה בעצמי, זה מערך משולב מדהים ומיוחד.

כאן תוכלו  לראות חיבורי אותיות בדיוק בנקודה שמייצרת ענין והשלמה ויזואלית, שימו לב גם למבנים הפיזים המחמיאים בין האותיות. אותם מיקומים בהם מצליחים לקלוע בדיוק למשבצת המתאימה ולקבל אותה מושלמת. 


משבצת מותאמת בדיוק לאות 'ז', מוסיפה ענין וטעם.


לאות 'ת' של 'עץ הדעת' ישנה בעיה, ראיתי אותה כבר בספייסמן של הפונט, עוד לפני הרכישה. ידעתי שאתגבר עליה. זו ה'ת'.


וזו ההתאמה שלי לרצף הקריאה של הפונט, חושבת שיצא מוצלח :)


אתגר נוסף, אתגר ה'ל'. כידוע היא האות היחידה בא' ב' העברי עם דגל כלפי מעלה, רוב הפעמים נוצרת ממש פרובלמה במיקום שלה, כל מיני רעיונות לפתרון ישנם, אבל אני הכי אוהבת את הרעיון היצירתי והמפתיע שאפשר ליצור איתה. גשטאלט שוב מגיע כאן לידי ביטוי. העין ממשיכה ויזואלית את המערך העליון שלה ע"י חלק קטן מאד שעולה כלפי מעלה באפיון מובהק לאות, או באות שיושבת מעליה בדיוק באותו המקום בו היתה היא אמורה להמשיך ויוצרת המשכיות ויזואלית אופינית.


המפגשים של 'חלב ודבש' ממש נשפכים מהפונט החוצה, מתחברים ליחידה אחת, זה כל כך מתבקש. יש כאן גם הארכה קלה של 'ם' שימו לב לזוית המדויקת בה היא ממשיכה בהתאם לזרימה של הפונט כולו.

מבין כל האפשרויות, בחרה הלקוחה את האופציה שגם אני חשבתי לנכון בתור המותאמת לעריכים ולמסר אותו היא רצתה להעביר, ב'עץ הדעת'. איזה כיף.

עכשיו נגשתי לעבודה הכיפית, אני קוראת לזה. גמרנו את הטיפוס על מתלול ההר, עכשיו מתחילים לגלוש במדרון, מעדנות, בסחרור, בהתפעלות, הכל בהתאם לקצב של המסר.

מתחילים לחפש רעיון להשראה אחרי שהבריף מובן מאד לגבי המסר שעולה מהנושא.

פודרה, זה הצבע והמשחק פשוט כאן, כן, צריך גם לדעת במה לבחור ואיך להשתמש בלי להשאיר עקבות ו"לכלוך עיצובי" אחרינו. אז יש לנו אותו- קבלו אותו בבקשה.


רק חייבת לציין, בתאום מושלם הלקוחה רצתה צבע יותר חי מפודרה אנמית, ואני מיד כוונתי אל האלמוג הטרנדי, איך זה?

יעל בן חיים

יעל אמסלם

הבטחתי יישום מעשי של פיבונאצ'י. הוא כאן.

את יעל, כבר הכרתם באחת המגירות הראשונות (קיטצ'נס), יעל מוכשרת בקנה מידה, ועם כל הותק והנסיון שיש לי בתחום תלמידה_מורה עוד לא פגשתי מאז היותה תלמידה עם כשרון מהלך שכזה. מאותם אנשים שהגרידים קבועים להם במח כחלק בלתי נפרד מהאישיות שלהם מהDNA – זאת יעל.

 

גיבוש קונספט ושפה לחנות הנעלים – זה היה האתגר עכשיו.

מכירים את זה שיש לכם משהו תקוע בראש מראש? המח שלנו מעבד את התכנית לפרטי פרטים ולנו נשאר רק לבצע. בואו נודה, שבתור מעצבים זה אחד הבונוסים הגדולים שאנחנו יכולים לקבל חינם. כשזה קורה, ויש לנו תבנית עיצוב מובנית בראש, הכל רץ מהר, לנו נשאר בעיקר להנות מתהליך העיצוב בעצמו. אפשר כמעט לכנות את זה: 'עיצוב מהלב'.

כל התהליך החל משיפוץ חנות נעליים בכפר חב"ד. אני מצדיעה לבעלת העסק שהרגישה שעם שיפוץ החנות מותר גם לפנק את נראות המיתוג והפרסום ולשפץ אותם בהתאמה. יש מה ללמוד ממנה. כך שלא עבר זמן והלקוחה שלי מ'ביג-סטפ' פנתה אלי כדי להשיק מחדש את החנות המשופצת, תו"כ שהיא מסבירה ומפרטת כבר הרגשתי בראש איך תראה מודעת ההשקה ממש לפרטי פרטים.

אני מודה, זה היה כיף גדול והקל עלי מאד. עם זאת חשוב לי לציין כי יש לזכור תמיד לבדוק שוב את ההתאמה מבחינת הקונספט, המסר והעיצוב לעסק שאותו אנו ממתגים או מעצבים, כדי שנהיה בטוחים ב-100% שהדמיון שלנו מסתנכרן עם המציאות.

אז התחלנו:

החנות מעוצבת בסגנון יוקרתי ועכשווי והפרסום חייב לתת לזה ביטוי, הכיוון שאליו חתרתי היה נקי, עדין, אלגנטי וגם חדשני ועדכני.

גיבוש שפה וקונספט עיצובי:

התחלתי עם צבעוניות המותג, בבירור מול הלקוחה הבנתי שהצבע ששולט בחנות המשופצת הוא אפרסק. שמחתי בבחירה הנכונה, האלגנטית והעדינה שהסתדרה לי בול לקונספט המתגבש. נשאר לי להוסיף שילובי צבעים שישרתו אותי בסדרות שונות של מודעות.

גם כאן חשוב לי להדגיש, שכאשר אנחנו ממתגות עסק, או בונות מחדש קונספט פרסומי כדאי ממש 'לראות את הנולד', זה אומר לתכנן את המודעות הבאות בסדרה, לבדוק אם יש עוד נישות בעסק שנצטרך לתת להם מענה בעתיד, כך שאופציית הצבעים תוכל לתת מענה מושלם ונרחב לכל צרכי העסק, ולא רק לפרסום הספציפי.

בקונספט הזה ראיתי את זה במוחש, כי ידעתי שיש ללקוחה גם נעלי גברים, וכי צבע האפרסק לא יתאים לפרסום נעלי גברים, הוא מידי נוטה לכיוון הנשי והילדותי, לכן חיפשתי סקאלת צבעים שתוכל לעבוד בצורה הרמונית ביחד וגם בנפרד.

את הגוון האפור הוספתי ממש מיד, כי הוא יתאים לי לכל שילוב כמו גם בשבירה בין צבעים שונים, ואז הגעתי ל- 2 צבעים נוספים שמתכתבים על אותו טון של האפרסק. כאן תוכלו להתרשם מהצבעים:

גם הפונט שבחרתי, מגנוליה של פונטביט פחות קלאסי כדי שיוסיף את הטאצ' האלגנטי במודעה הנקייה.

 

ההשקה:

כמו שציינתי מודעה ההשקה כבר עמדה לי בראש, אחרי שגיבשתי את הצבעים והסגנון הכללי נשאר לי רק לבצע.

והנה היא בתפארתה :)


כדי להמשיך ולגבש את הקונספט הוספתי טקסטורה שתשתלב ותתמזג עם הצבעים, שלא תתפוס את העין אבל תוסיף טאצ' ויוקרה לכל הפרסום. וגם שתשאיר את הפרסום בייחודיות מסוימת. 


ההשלמה לענין הגיעה עם חיבור מדהים של תיאורית פיבונאצ'י אליה נחשפתי לאחרונה. התחלתי לעצב, שמרתי על יחסים בגדלים של הרקע, ערבבתי אותם טוב טוב. גיבוש הגריד היה הכרחי, רציתי ליצור חלוקה טובה במודעה שתוכל לחזור על עצמה בוריאציות שונות ואחרי שהגריד מוכן 'לשבור' אותו עם המוצר עצמו – קרי הנעליים.

רוצה הרחיב ולדבר על "עיצוב טהור", את המושג הזה שמעתי פעמים אינספור בשיעורי העיצוב של מורתי – שרה דויטש, "עיצוב טהור" הוא שימוש בלתי משתמע בצורות גאומטריות בסיסיות, מוכרות, מזוהות, להם כל דבר מתחבר בצורה מושלמת, אם והיה אנחנו מתאימים לקלוע למסר אותו רוצים להעביר. גם כאן השימוש בחלוקת שטחי הצבע ברקע מתבססים על הריבוע. כן, כן אותו ריבוע ידוע ומוכר שקם ולבש צורה חדשה, שקם וקיבל מעטפת אחרת, שנתן לנו מראה מוגמר לחיתוך הרקע בכדי ליצור נראות גבוהה ומדויקת לתמונות הנעלים שאמורות להשתבץ שם.

בשביל להעביר ולהעמיק את תחושת האלגנטיות והנקיות החלטתי שבאופן גורף הנעליים צריכות את הבמה המרכזית לבדם, בלי תמונות אווירה. ככה השגתי דימוי שממש מזכיר תכשיט אלגנטי ועדין. על ההצללה של הנעליים שמתי דגש, כדי ליצור ריאליסטיות ועומק למודעה.

מרכיב  נוסף בו עשיתי שימוש הוא הקו. הקו כמו קודמו, בסיסי, "טהור" בנראות שלו ומשתמע לכל הרבה פנים ואפשרויות. הביצוע כאן עמד על תחימה ויצירת המשכיות ויזואלית לחלוקת השטחים, נוגע, לא נוגע, נמצא, לא נמצא, שקוף ואיננו.

אפשר לומר שהנעלים היו רק תרוץ :)

גיבוש הגריד הזה למעשה לא המשיך הלאה מסיבות שונות שלא תלויות בנו. אבל הנה תראו את התוצאה.


עברנו לגרסה אחרת לגריד, מערך חלוקתי שמתבסס גם על האיזון הא_סמטרי, בשביל לקבל מערך שובר מוסכמות. אבל שימו לב איך שהשמירה על כללי ההשקה, היישורים הבלתי מתפשרים, הקומפוזיציה המהודקת – עושים את העבודה.

נכון שלרוב אנחנו די מתנגדים לרעיון של המון שילובים, כי העומס יזיז את הפוקוס מהמוצר עצמו, וגם העין תתקשה לקבל את המודעה, אבל פה אפשר לראות כי האתגר היה שווה, והמודעה בכלליות נעימה וזורמת בעין.

אז תדעו שאפשר למרות האתגר :)

הזויות של הנעלים אחידות במצג שלהם, אבל אפשר גם לראות את 'שבירת הסרט' מוצאים אותו?


כאן תוכלו להתרשם ממודעה נפרדת לגברים.

אחד האתגרים במודעת נעלים היא ה"לעיסות" שלה במגוון האופציות והאפשרויות, כמה וריאציות אפשר למצוא במהלך הזה, מכל כיוון אפשרי כבר הקיפו אותו. חיפשתי את המוצא היצירתי ביותר, ומה שמצאתי לנכון להאדיר כאן הוא שוב נושא – זויות הצילום של הנעלים. תראו איך טוב הן מדברות כאן, דו שיח של ממש – ביטוי מושלם למושג "צורות מחמיאות". השארתי את הגריד על כנו, כדי לתת זיהוי חזותי והקשר לשאר המודעות, אך תוכלו לראות כי למרות שאין כאן צבע אפרסקי, המודעה ממש משלימה את הסדרה באופן מושלם, ומזוהה לחלוטין.


כשהלקוחה ביקשה מודעה ללא תמונות נעליים, החלטתי להמשיך את אותו הקו רק במקום נעל לשים ויז'ואל משלים, שימשיך את הקו 'התכשיטי' והאלגנטי.

והנה התוצאה לפניכם.


לסיום, לא הייתי מריצה אתכם כל פעם עד לכפר חב"ד בשביל לקנות נעליים (למרות שאם אתם עוברים שם הם ממש שוות וייחודיות) אבל מהעיצוב והתובנות תוכלו להנות מכל מקום בעולם :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המגירה החודשית

הרשמה לקבלת 'המגירה'

נשמח לשמוע אותך
מה השאלה?

נשמח למשוב

מה דעתך על האתר?

אודות
המיזם

'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.

אידיאלים ומטרות

* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.

צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.

פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית