להיות תלמידה כל הזמן, לחזור להיות שם, לא בטוחה, כי בעצם אני הווה כל הזמן תלמידה.
בנקודות הזמן המפעימות האלה של היכולת הנקיה לקלוט ולקלוט אני פוגשת אותן וכשאני שואלת על מקורות להשראה, אני נענת בפתיחת מגירות, זה מרגש.
כי מה יש כאן? למידה.
היכולת האנושית הגבוהה ביותר בעולם של מציאות משתנה, ובאופק כבר רואים אותה רבודה (אבודה) היא זו שתשאיר אותנו רלוונטים בעולם הדוהר, המשתנה, מול בינה סינתטית ששום דבר כמעט לא יכולה לה, יכולה להתגנב המחשבה על התייתרות המציאות של בעלי מקצוע בעולם.
אבל לא, מותר האדם תופס כאן את כל החלל. בעצם היותנו בני אנוש נוכל לייתר כל בינה ומציאות באשר הם ולהשאר ברוח הממללא שיוצרת ובוראת עולמות של אמת.
זוהי הלמידה, המחשבה, החשיבה זהו התהליך.
נשארת תלמידה לתמיד.
מוזמנים לפתוח אותה בלאט או בסערה, בסקרנות או בקריאה רציפה, זה לא משנה. העיקר זה המותר.
שלהי דצמבר מספר לנו שאוטוטו "עשרים, עשרים ושלש" כבר כאן. קחו הרפיה לרגע, נמנמו עיניים ודמיינו את השנה החדשה בצבע
זהו. תפתחו עיניים.
תודו שזה הצבע שהיה לכם בדמיון ואם לא, כנראה שלא באמת נמנמתם :) כי אין כמו ורוד אופטימי, עמוק ושמח ולא רק ורוד, טפטפו לו כמה נגיעות של יין מתקתק והגענו לטופ בטעם דובדבן שמעל הקצפת, אנין ומיוחד.
קבלו את viva magenta הצבע של פנטון לשנת 2023
הגוון הורוד-אדום מקרין עזות ועוצמה בדיוק כפי שמשתקף מהויז'ואל-פייס, מסבירים לנו פנטון. הפיגמנט המיוחד נובע מהטבע ממשפחת הצבעים האדומה, ומביע אות חדש של כח.
'ויוה מג'נטה' היא אמיצה חסרת פחד בעלת צבע פועם שההתלהבות שלה מקדמת חגיגה, שמחה ואופטימיות וכותבת לנו נרטיב חדש.
מה הופך את הצבע הזה לכל כך מיוחד ?
ערבוב הצבעים ב GIF הפותח אינו סתמי, אם נתבונן נראה כי נוצר איזון נכון לצבעים חמים וקרים ביחד, והשילוב ביניהם יוצר גוון עוצמתי שמביא איתו מקור אנרגיה חזק, מניע ומעודד ניסוי וביטוי עצמי עוצמתי.
הפיגמנט הורדרד מבטא תחושת שמחה, סיפוק ואפילו קצת שנינות והומור.
ישנו מסר נוסף וסמוי אך לא פחות חשוב! נזכור כי גם בעידן הטכנולוגי הקר, אנחנו צריכים חיבור לטבע, חיבור לעצמנו ולהישאר במרחב (גם הדיגיטלי) אנושיים, רגשיים ואף לעיתים פגיעים. לסיום, הטון הזה מגיע לחזק את רוחנו, ולבנות את הכח הפנימי העוצמתי שלנו.
אם נחבר את כל המסרים ביחד, נקבל מיקס עוצמתי ומיוחד שנוכל לשים לנו אותו כהשראה, ומידי פעם במהלך השנה להציץ עליו כשנגיע למבוי סתום, או סתם כאשר נהיה חסרי אנרגיה מרגיש לי שהצצה עמוקה בצבע יש בה כח להניע בנו איזה ניצוץ חיובי ושמח :)
מעבר לרעיון "הרוחני" שבצבע הנבחר, יש את החלק "הגשמי" – הנראות, הפרקטיקה במגוון שימושים עצומים.
"ויוה מג'נטה" מיקם את עצמו באופן מושלם בין שני העולמות האלו, מתאים את עצמו לתחום היופי והביוטי כמו גם לתחום העיצוב והלבוש המעניק ניצוץ של תעוזה וכח לכל אחד מאיתנו גם בימי החורף האפורים ביותר. אפשר לכנות אותו 'אסרטיבי אבל לא אגרסיבי'.
תודה פנטון, על השקת צבע מנצח! הנה מבחר קטן כדי לסבר לכם את העין תהיו חכמים איתו, והוא ינסוך בכם בחזרה עוצמה ואנרגיה ;) ההשתלבות שלו עם חום וקור טבעית לחלוטין, כאן במוד חורפי ונעיםההשתלבות שלו עם חום וקור טבעית לחלוטין, כאן במוד חורפי ונעים
כמו גם באווירה קייצית וטבעית
מבחר פטרנים ועיצובים שפותחים לנו את הראש, וגורמים לידיים שלנו לזוז לכיוון תוכנות אדובי…
שימו לב לפרטים ולשילובי הצבעים
שימושים לעיצוב והלבשת הבית
שימו לב למינון הצבע, טון על טון או נגיעות ליצירת עניין
ברור שגם להלבשה בעצמה…
באירועים ועיצובי שולחן
וכמובן שנראה אותו גם בתכשיטים וביוטי
ולקינוח, מגוון תחומי תלת המימד והבינה המלאכותית שנכנסת אלינו בסערה …
כאשר הצבע מקבל מגוון טינטים דומים שיוצרים אפקט 'שואו' במיוחד.
נראה כי הצבע החדש מקיף את כל תחומי החיים שלנו ובסופו של דבר, החכמה שלנו היא לנווט ולהיות אחראים על הטון, הסגנון והאווירה שאותם נרצה להעביר. במינון עדין ונעים, טון על טון, או תחושת עוצמה שמשתלטת על כל המרחב. בנימה אישית, הצבע המיוחד מבטא באופן הכי פשוט את האיזון והמרקם הנכון לחיים, במובן של שילוב, של 'גם וגם', קור עם חום, אנושיות וטכנולוגיה, עידן חדש עם חיבור למקורות. כאשר לפעמים נדרש מאיתנו רק להוסיף מעט רגישות או קמצוץ אסרטיביות, כדי להשפיע באופן הנכון והמדויק. הכח והעוצמה שלנו מורכבים מהיכולת לשלב את המינון והטמפרמנט הנכון בכל תחומי החיים, אם רק באמת נרצה גם נצליח. בדיוק כמו שפנטון הצליחו.
אני חושבת שזאת הייתה בחירה חכמה במיוחד בטח אחרי שנות הקורונה והחוסר ודאות שהיו לנו כאן… אז שימו לכם משקפיים ורודות עמוקות וחכמות ותתחילו לבלוש ולראות את הצבע היפה הזה בכל מקום. ובנימה זו, איחולי לשנה עסקית ורודה ומנצחת מלאת אנרגיה מתחדשת.
מיקוד, אסטרטגיה, בריף…
מילים מוכרות והכרחיות מאד על שולחנה של כל מעצבת גרפית
זה ברור שאם אני מעצבת ולא גרפיקאית ביצועיסטית- המיתוגים שלי מבוססי אסטרטגיה עמוקה וחופרת, מדויקים ומותאמים בול לעסק ולקהל היעד שלו. רק מה? שכל מה שגלוי, ידוע וברור לנו כשמדובר מיתוג לעסק, קצת פחות ברור- שהוא מגיע לידי ביטוי בבניית מודעה. ואני מדברת על מודעה שלא מגיע על בסיס מיתוג שעשיתי. מודעה? מה יש לחשוב מידי הרבה? העיקר שתהיה יפה, מושכת, מעניינת ועוצרת בעיתון. נכון. אבל לא רק. אז הפעם- רציתי לשתף אתכן באחת הפעמים שהוכיחו לי- כמה חשוב הדיוק האסטרטגי במודעות פרסום- גם לך כמעצבת וגם ובעיקר לתועלת הלקוח.
סמינר עלי באר- מרכז הכשרה ופיתוח מקצועי. רחלי היא דמות אנרגטית וצעירה שנכנסה שם חזק לעניינים ובשלב ראשון החליטה להקפיץ את הנראות התדמיתית של המרכז. היא פנתה אלי, הסבירה שהם מעוניינים במיתוג חדש, ועבודה מהשורש ממש.
אבל בינתיים עד שזה יקרה, (מכירות את הבינתיים זה?) הם חייבים דחוף ממש (מכירות את הדדדחוףף הזה?) מודעה על ערב פתיחת הלימודים יערך ממש בעוד שבוע. מדובר בערב חוויתי עם תוכנית – משהו שאמור להיות מושקע ומשכנע מאד.
אמרתם תוכנית- הדלקתם אותי. ואני כבר דימיינתי משהו חי ותוסס כזה, חוויתי ומלא צבע. האמת, שפה הייתה הטעות שלי- דיברנו על בינתיים, כי המיתוג האמיתי יגיע בהמשך, ולכן לא חפרתי מספיק- מי אתם, מה השדר הכללי שלכם, מי קהל היעד, ועוד. כל השאלות הברורות מאליהן שאמורות להישאל.
צבעוניות של המרכז היתה לי ועם זה יצאתי לדרך.
בשלב הראשון- מצאתי את עצמי מסתבכת, כשאין לך שום בסיס עיצובי, ובמקרה הזה- גם לא בריף וכללי עיצוב ברורים- ללא ספק – המפסידה הראשונה- זו את! התקשקשתי הרבה- ובסוף יצרתי להם מודעה נעימה ומעניינת, על בסיס הצבעוניות שלהם.
שלחתי ללקוחה רגועה וטובת לב. התגובה לא איחרה לבא: זה יפה, אבל… זה מקושקש מידי, ילדותי משהו, לא מספיק רציני.
ניסיתי להסביר שמדובר בערב חוויתי, וזה חייב לשדר את זה. אבל אחרי הכל, ידעתי שהם צודקים, וחוסר הדיוק האסטרטגי הוא זה שהביא אותי למקום הזה. ואז התחלו הקיזוזים:
שימו לב איך המודעה הולכת ומתרוקנת ומתנקה מרגע לרגע, וזו היתה התוצאה הסופית:
שעברה הנפשה ג"כ חמודה לשליחה במייל:
הלקוחה יצאה ב"ה מרוצה, אמרה שהם צריכים לחשוב איך להתקדם ברצינות, ואני למדתי משהו חשוב בחיים, הרגשתי שהתהליך לא היה מדויק מספיק, והתוצאה אומנם יפה אבל אולי לא מספיק מוכרת.
אחרי שלושה חודשים היא פנתה שוב, ושוב באותה מתכונת של מודעת דאבל דחופה מהיום לעוד יומיים – ופה היא הדגישה שהם רוצים לשדר רצינות ושדר מקצועי וברמה גבוהה.
הפרסום הפעם אמור לדבר- על קורסים למורות חינוך מיוחד- בהתאמה אישית. מערכת קורסים מודולרית שכל מורות מרכיבה לה את המערכת שלה מתוך מבחר הקורסים הקיים.
הפעם הלכתי עם זה עד הסוף, דבורי כהן – האסטרטגית האלופה – נכנסה לתמונה, שלחנו ללקוחה שאלון בריף למלוי, השאלון כולל הרבה שאלות מקיפות על העסק,על קהל היעד, על המתחרים, ונותן תמונת מצב רחבה על המוצר הפספציפי הנמכר במודעה ועל העסק כולו באופן כללי.
בהסכמתה של דבורי רחבת הלב- מצורף צילומסך מהשאלון שהלקוח מקבלת לפני כל עיצוב מודעה.
שימי לב שזה שאלון ייעודי דווקא לפרסום ולא למיתוג. על בסיס השאלון שהלקוחה מילאה, דבורי נתנה משפט כותרת מעולה ואיתו יצאתי לדרך:
לימודים בהרכבה אישית? אצלנו זה פשוט במיוחד!
התחלתי התהליך עיצוב במודעה שכאני ברורה הרבה יותר עם עצמי ועם המוצר ומדוקית מאד- מה המסר, מהו השדר, מהו הטון העיצובי בשלב ראשון- הלכתי עפ"י הנוסחה שיצרתי שפשוט עוזרת לי במציאת ויזואל חכם למודעה
שקופית מתוך מצגת המיני קורס- איך יוצרים מודעה מושלמת- מבית רותיש & מגירה זום. חיפשתי אלמנט מעולם הגיל הרך (חינוך מיוחד) שיבטא הרכבה אישית.
חשבתי על – לוגו, פאזל, דומינו, קוביה הונגרית. בסוף נבחרו קוביות העץ- אלו שהילדים בונים מהם מגדל.
סקיצה ראשונה:
יש פה קוביות, יש פה מגדל, צמיחה והתקדמות. מה אין פה? התאמה אישית? אולי… אבל מה שהיה חסר לי בעיקר- זה ייחודיות ובלעדיות למותג. תמונה של מגדל קוביות יכולה להתאים גם לפרסום על מעון, לא?
שיפשפתי עוד קצת ופתאום הבריק לי רעיון- ליצור את הלוגו של עלי באר- מקוביות
למזלי- הלוגו שלהם הוא ריבועי ומשורטט- כך שזה בהחלט בר ביצוע.
סקיצה שניה:
הרעיון מגניב, התוצאה? לא מושלמת בכלל…
עוד קצת שיפשוף.. החלטתי להוסיף יד שתיתן יותר את התחושה של ההרכבה וההתאמה.
סקיצה שלישית:
עדיין לא זה, היד גברית משהו.. והקוביות לא ממש קוביות. לא מתייאשת, חיפשתי בשאטר, ומצאתי יד משחיקה קוביה- בסיס טוב להתחלה:
סקיצה רביעית: (העסק מתחממם…)
וואו- התוצאה מעולה ואני ממש אוהבת.
שולחת ללקוחה והיא מופתעת ומרוצה מאאד! ב"ה!. המודעה רצה ללא כל שינויים עיצובים, פרט לכמה פינישים ושיינויים טכניים קטנים. ככה זה כשהתהליך ברור ומבוסס.
קבלו את המודעה הסופית:
התהליך אמנם היה ארוך, וקצת מייגע אבל ללא כל ספק, נכון, חכם ומדויק ללקוח שלי. וזו הריי המטרה העיקרית.
ולסיום-
טיפ קצר וקולע ממני- אסטרטגיה ברורה ומדויקת למודעה – היא הכרח ולא רק תוספת.
מקצרת תהליך לך- כמעצבת
ובעיקר- נותנת ללקוח מוצר מדויק יותר, עוצמתי יותר והכי חשוב- מוכר יותר!
לעוד פוסט בנושא הדיוק האסטרטגי במודעות
כמעצבת וכפרסומאית, לפעמים מתגנבת לי מחשבה מבהילה.
מה היה קורה לו הייתי נולדת עם אותם כישורים בדיוק, לפני שלושים שנה?
אז הייתי רוצה להכין מודעה. הייתי מציירת כנראה. אולי מעטרת בעט קליגרפי. אולי אפילו מנסה להוסיף תמונה ממאגרי הפילם שלי. אולי ואולי הייתי ממש מתקדמת, שומרת בדוס. מגבה בדיסקט. יורדת לספסל הגינה, אולי במקרה תשב שם חברה אומנית שתתלהב איתי מהתוצר.
מבהיל, לא? כבר קל יותר להרתיח פרימוס על פתיליה. לכבס בנהר. לעצב עם אפס אמצעים? אפס השראה? וללא קולגות שזורקות הארות ומחכימות אותי מהנסיון העשיר שלהן?
אז תודה שנולדתי בתקופה הנכונה (:
תקופה בה ענף העיצוב במגזר החרדי פורח, משגשג ומצמיח ענפים רעננים כלפי מעלה. כל הכלים הטכנולוגיים עומדים לרשותינו בגירסאות מתקדמות ובפלטפורמות כשרות, ומביאים להתפתחות אדירה.
גולת התקופה היא ייעול והשבחה בדמות הרצאות העשרה והשראה. הרצאות שמקפיצות את הענף גבוה לצמרת. ספרים נהדרים, והדרכות מעולות ברשת, לעולם לא ישוו לשמיעה מכלי ראשון.
להקצות זמן 'מילוי באר' לנפש האומן שלנו. להסתכל בתקריב על טיפוגרפיה מרחיבת אישונים. לנתח לטרינג משובח. קומפזיציה, היסטוריה. לראות את העיצובים המהפנטים במבט ישיר עם היוצר, לשמוע מכלי ראשון על תהליך היצירה, ובכלל להסתכל על היוצרים עצמם, להבין את מבנה האישיות של המושכים במכחול העיצובי, ולהקביל לקחים אל עצמנו.
ככל שהרצאה על עיצוב משובח היוותה עבורי תענוג אדיר, וככל שהערכתי את יוזמות התענוגים הללו – התפתח בתוכי חלום. להקצות במה ייעודית לנושא שהוא ליבת הווייתי המקצועית שלי, ושל עוד כמה מהתחום – ערב בטייטל מוצהר של פרסום וקריאייטיב.
ערב שמאחד נשות מקצוע מענף הפרסום – מעצבות, קופירייטריות, פרסומאיות ונשות קריאייטיב. בעצם כל אלו שעובדות עם אסטרטגיה. מכווננות מטרה. בכירי הברגים בתעשיה, מהמגרש של הגדולים יורדים לשיח בגובה העיניים. מעשירים ומתרימים בשיג שיח ודיון על עולם הפרסום והקריאייטיב.
כשאני חושבת על מימדים של אורך רוחב ועומק למיזם כזה, דמותה הקורנת של נעמי גלבך עומדת מול העיניים שלי. הנה, אישה (בכלל לא) פשוטה, עם חיוך אחד גדול, כבר לפני עשור, הרימה כפפה באומץ. הקימה בעשר אצבעות מיזם מקיף של הרצאות תוכן מעולם העיצוב.
נעמי היא מודל להשראה עבורי (ולא רק מהפן היוזם שלה…). כך ערב אחד מפתיע, אני מוצאת את עצמי מתחילה ליזום את מימוש החלום. זורקת על הדף שביבי מידע. גוזרת ממנו בריף. עונה לעצמי על השאלות הכי פשוטות:
על מה אני חולמת? ערב תוכן קצר ממוקד ואיכותי, מעולם הפרסום והקריאייטיב.
קהל יעד: נשות מקצוע המשיקות לעולם הפרסום – מעצבות, קופירייטריות פרסומאיות ונשות קריאייטיב.
מה יהיה שם: הרצאות מאנשי פרסום וקריאייטיב, מקידמת הבמה הפירסומית.
קדימה, שם.
שם למוצר שמיועד לפרסומאיות ונשות קריאייטיב, אינו דבר של מה בכך. לספק סחורה, שיהיה לה את זה, שתעבור מסך אצל מייצרות המסרים, בעלות השם, יצרניות הקונספטים. מתחילה בסיעור. מגלגלת פתיתים על הדף. זורקת מילים.
ערב-קריאייטיב, קריאייטיב ערב, עיפרון שפיצים, קריאייט-טיב, אינפרא צהוב, פלש-בק, אורות, פנסים, ערב
אופסס פנסים בערב. מתחבר לי טוב עם 'המוצר'. עכשיו אני אומרת שוב תודה שאני במקצוע היום, ולא לפני שלושה עשורים. עורכת סבב מהיר בין קולגות שרגילות לעבוד בשיתוף פעולה. ההתלהבות מהבהבת לי באור ירוק של פנסים בערב.
עכשיו שיש לי שם מזמין ומפתה. מתפתה להתגלגל לשלב הבא.
פותחת אילוס, מתגלגלת עם עיצוב…..פנסים. ערב. אוירה. זה בדיוק מה שחיפשתי.
זהו, שם. עיצוב. מתחילים לזהות מוצר פוטנציאלי. עכשיו להפסיק?
קדימה, להזמין מרצים!
רשימת המועמדים לא ארוכה, אך גם מתוכם לבחור את הטופ, את אלו שלא רק שיש להם מה למכור, אלו שימכרו את זה בכבוד, בכיף. שפרה קרימלובסקי עולה לי בראש כדמות ייעודית. על שפרה גדלתי אני, גדלנו כולנו.ניתחנו מודעות קרימולובסקיות עוד בעידן שרק חלמנו כשנהיה גדולות להכנס לתחום.
שפרה היא חלוצת הפרסום החרדי. היא, דווקא כן התמודדה עם החיים לפני שלושה עשורים, ודווקא לכן יש לה מה לומר לנו היום. מדברת עם שפרה. מבינה שעשיתי את הדבר הנכון. ברגע הנכון. בתחום הנכון. מתמלאת בכוח.
משרד שפרה קרימלובסקי פועל משנת 1981 ומוביל את המגזר החרדי והדתי במגוון קמפיינים מדוייקים ויצירתיים. המשרד הראשון והוותיק ביותר בתחום היעוץ האסטרטגי והפרסום בקרב המגזר החרדי והדתי. שפרה עצמה – חרדית, תושבת בני ברק, בעלת ניסיון עשיר, חתומה על עשרות מהלכים שיווקיים פורצי דרך ששינו את התפיסה הצרכנית בקרב המגזרים.
הלאה, מגלגלת שמות מבררת, שואלת מתייעצת מתקשרת, מנסה, נשאבת, מנסה שוב, מתאכזבת. מגלה במראה עיניים קצת כבויות. איפה הפנסים? אולי לסגת?
ושוב באומץ. לא. עכשיו בטח לא. שפרה מחזקת את ידי. מנסה בינתיים עוד שניים. ואז חוזרת אחורה. לנבחרים שלא הצלחתי להשיג. סוואטשש. פנס מהבהב לי בהברקה לשם השני לערב פנסים.
תמיר פרבר תמיר כבר 25 שנה מדליק פנסי קריאייטיב מבריקים מעל דפים נטולי עץ במגזר החרדי. (ולא רק)
כאיש קריאייטיב זה עשרות שנים במגזר, מכיר את כל הניואנסים החרדים מתוככי הקישקע המיגזרי (: תמיר הוא ה'אשם המרכזי' בקמפיינים מבריקים במגזר, כאלו שנהיו סמל לשפה קריאייטיבית מבריקה ופורצת דרך.
תמיר, איכלס במהלך ההיסטוריה הארוכה שלו, את כל סוגי הכיסאות במשרד פרסום. שהעיקרי בהם הוא מנהל קריאייטיב במשרד הפרסום הגדול במגזר – בולטון פוטנציאל.
כיום יועץ בתחום הקריאייטיב למשרדי פרסום וללקוחות פרטיים, מתמחה בקריאיטיב בעברית ובאנגלית כארט וקופי. ומה צריך להתמרח בדיבורים כשיש מאגר מרשים כזה של עבודות. כל מודעה פנסים.
תמיר נענה בשמחה להזמנה לעמוד במשבצת שייעדתי לו. כל הרזומה המרשים מאחוריו נרתם יחד איתו, לתת השראה, להאיר זוויות חשובות, להצית רעיונות. קצוות המעגל החשמלי כמעט סגורים.
רגע, ערב באיזה פורמט? אני טיפוס עם אנרגיה פרונטלית מחשמלת, אבל הפעם מבינה אחרת. מחליטה על זום. כל אחת תוכל להתחבר למעגל החשמלי. בקלות. מאחורי הקלעים, יחדרו הפנסים מבעד למסכים האישיים של כל אחת, בשולחן העבודה שלה. ומהבמה הזו, בתור זו 'שהוזמנה' להנחות את הערב, לא נותר לי אלא להזמין אתכן לבוא איתי, להטעין פנסים.
מול עולם משתנה במהירות מסחררת, מול הבלתי צפוי והכאילו ידוע, האדם מחפש את השקט.
את המקום היציב, המוכר, הבטוח. במקום בו הוא יפגוש סביבה מוכרת, חברים ישנים טובים והרבה נינוחות וחמלה, ממש כמו אז, כשנולד לעולם.
בשנים האחרונות הולכת ומזדהה המגמה הזו כקונטרסט משלים למציאות הבלתי נתפסת בה אנו חיים. אני אוהבת להקשיב. לעמוד מהצד, לבחון מגמות, לתרגם לעצמי וכשמגיעה ההזדמנות לתת ביטוי.
רוצה לשתף אתכם במגמה אותה אני מאמצת לעצמי בהרבה אמונה שזה הדבר הנכון, כדרך חיים, כחשיבה. אני קוראת לו העיצוב הנאיבי / העיצוב הפשוט.
במגמה הזו נזהה פונטים עם ניחוח ישן ומוכר, פרנק ריהל למשל, לדניג מרווח יותר מהרגיל, ראשית הקריאה. נוכל להבחין גם בניקוד שמחבר אותנו שוב להכרות שלנו את העולם.
הצבעים בסיסיים ופשוטים, אין משחקי מסך מרצדים של תאורות, אין אשליה של מציאות לא קיימת או הדמיות מנופחות, לא יוצרים עולמות חדשים, משתמשים דוקא בהכי מוכר, הכי פשוט , הכי לא יומרני.
שמות של עסקים מגיעים למקומות של בייסיק לא מתרברבים- חנות לממכר נעלים תקרא- נעלים או מנעלים. חנות לעיצוב הבית, כמה פשוט- בתים.
העברית שולטת ברמה, ממש כמו שאני דוגלת, המילים עבריות טהורות נקיות מכל ציויליציה, מנהיה אחרי התפוח הגדול- זה אנחנו, כאן היינו וכאן נשאר. אנשים מחפשים בעננים את החיבור ולמעשה הוא נמצא בפרטים הקטנים, הכי קטנים שכמעט לא חשבתם עליהם.
בכובעי כארט הבאתי את הדבר לידי ביטוי בלוגו הזה. רציתי להביא את הניחוח הפשוט, הנאיבי המוכר הזה. זוג אחיות שרוצה לשוב לבמה, לעורר את הנוסטלגיה, לתת שירה מקצועית ואמיתית, ממקום גבוה וכנה. בראש ובראשונה, בלוגו כזה ניגשתי לפונט, ידעתי שהדגש יהיה על לוגוטייפ, שאפתי לשם.
אלמוני וגלוריה שיחקו ראשונים, עם גלוריה ניסתי לעורר את הקצב, צורת העיגול מגיעה ממקום של שלמות ויש כאן גם דימוי של סאונד במנעד עמוק מאד.
במשחק עם אלמוני, רציתי לשדר קצב אקדמי יותר בזיקה לקלידים, שימו לב לקומפוזציה שיוצרת כאן את הענין הגדול סה"כ בחמש צורות.
הויזואל מתקדם טוב, אבל הפונטים לא עונים לו, אין בינהם תקשורת, דוקא הקונטרסט החזק בינהם יצר את הנתק. לפעמים, אתם יודעים זה עובד ההפך, קונטרסט טוב מביא חיבור.
כאן עברתי לפרנק ריהל שהרגיש לי מתחילה במקום, אבל קודם רציתי לשלול את האחרים. פרנק ריהל הבלתי מנוצח, לוקח את הבמה אין עוררין. החשיבה עמיקה עוד יותר ופתאום הגעתי למסקנה, אם פשוט אז עד הסוף, נלך על הדברים הפשוטים ביותר, לא יומרני, מתבקש. פתחתי לוח תוים ויזואלים וחיפשתי סימן שיתן לי אות, שיחבר שירגיש, תמיד אני קודם מרגישה את הדברים ואז מוציאה אותם לפעולה, עושה סימולציה אמיתית.
ואז פתאום ראיתי אותו, בתחילת השורה, מצטנע, כמעט בלתי מורגש. סימן המפתח, איזה יופי, מתאים לי בול.
הוא דינמי כל כך, פוטוגני להפליא, מתפקד ממש כמו אות ויעבוד נפלא בהרמוניה טיפוגרפית. הכי קרצו לי הנקודותיים שלו, מושלם. תראו איך זה מתאזן עם הניקוד. מקסים.
בחנתי אותו גם כחלק מהאות עצמה, לא עובד. חשיבה מחודשת על מהות השם, היי, הם אחיות, אחיות = שתיים. דואליות, איזה יופי יש כאן.
מחפשת את הפונט המתאים, נתקלת בדיסקורדיה, מכאן יצא כל הרעיון של הנגשת הפונטים של 'הפונטיה' לציבור שמבין באיכות רמה וסגנון של פונטים. במקביל מנסה להתקדם מול מעצבי בוטיק נוספים. ברגע שזהיתי את דיסקורדיה, ידעתי שהסיפור שלי נסגר גם עם העיצוב מחדש למגירה (הו, אמרתי את זה בסוף…).
מתחילה לשחק בדואטים אני אוהבת, הסולם מתחיל לרקוד, והנה הם, שתי האחיות, הגדולה והקטנה שרות גב אל גב, ממש כמו מתוך הופעה, רואים אותם?!
מרגש אותי.
יוצאת למשמרות הבאות ביום, נותנת לעצמי להתבשל עוד, שולחת לקולגות מקבלת חוד"ים. ומגיעה שוב למחשב אחרי תובנות מחודשות.
רוצה להשיג עוד יותר. מדייקת מולן את הכלים בהן הן מופיעות ומגיעה למסקנה שחייבים לתת כאן ביטוי לקלידים , זוכרים שהם היו כאן קודם לכן? אז עכשיו הם חזרו ובגדול. משאירה לכם לראות, להבין, להבריק ולתת למח לעשות את שלו.
כח הדברים הפשוטים.
ואם תשאלו על ההמשך, הפרויקט בהתהוות כעת חיה משתפת בתהליך המחכים שלא יכולה לשמור אותו לעצמי, חייבת לשחרר.
מה דעתך על האתר?
'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.
* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.
צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.
עזרה וסיוע : נחמי לב, השקעת זמן ששוה הון להצלחת האתר המושלם.
פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה
15 Responses
יואו!
אני אוהבת דברים חכמים
ולקרוא את החיבור שלך לתהליך ולהתהוות
מדהים!
וואו מ שגעע!!
כמה השראה!
רק לא הבנתי את הלוגו של האחיות…
אני יחידה? 🫣
קראתי את החלק של הלוגו ראשון!
מעניין בטירוף תוצאה עוצרת נשימה!
תודה מלכה, הוא באמת מעניין, אבל הכי בעייני, התהליך שלו.
וואו,
איזה מגירה שווה.
והלוגו – אליפות!
איזו מגירה מושלמת!!
השראה של ממש.
תודה ענקית שרה!
בשמחה, זה בדיוק חזון המגירה.
כשאני רואה שמגיע מייל מהמגירה אני יודעת שזה הזמן לסגור את הדלת, לנתק את המייל ולשקוע בעולם מרתק וקסום של השראה.
זו מגירה ששווה לפתוח!
שני, רק לשמוע שאת סוגרת דלתות לפתוח את המגירה, זה מרגש.
נהניתי מאד לקרא!
טוב,
עדיין לא קראתי את הכל,
אבל מרפרוף –
חייבת צל"ש ותודה ענקית לדבורי על הפרגון המיוחד שלה! תבורכי!
והלוגו של האחיות רוזנברג – אליפות.
צודקת פנינה, גם אני נפעמתי מהפרגון של דבורי.
וואוו
איזה מגירה שווה
תודה!!!
איזה מגירה! להתלקק!!!
כמה השראה
מרים את האנרגיות על הבוקר 🙂
תודה שרה!!
אתי תודה. אנרגיות זה דבר חשוב.