יצירת קשר

הצטרפות

26

פותחים את החודש העסוק ביותר בשנה, עם כמה רגעים של אקטואליה ושאר רוח.

אלו הם שני מצרכים נדירים בתקופה הזו, אבל כשנותנים להם מקום וביטוי זה נותן אפקט חזק הרבה יותר. יצא לי החודש להכנס לשני פרויקטים, לצאת לכמה מפגשים מכוננים, להתקדם הלאה ואחד הדברים שהעלו בי חשיבה מוחדשת על העוצמה שבחזון ובאש בעיניים. אם יש ביננו כאן כאלה אנשים, הם בטוח מבינים מה אני מתכוונת, זה הדלק, זה חומר הבעירה של החיים שלנו, דוקא עשיה ללא תמורה, עם חזון ומטרה ויעד שמקדם בפן האישי ומתרחב במעגלים אינסופיים, שאין איש ידע לעולם עד היכן הם משליכים, הלאה.

והיה זה שכרנו.

תודה אישית לרחלי על האש שמתחילה לנצנץ לה בעיניים ובזכותה 'המגירה 26' הגיעה אליכם.

רותיש

שמחה להיות פה שוב, והפעם על תקן טור שיתופי קבוע. אני רוצה לשתף אתכם בשינוי העסקי שעשיתי בעסק שלי וגם על אחד הפרויקטים היותר צבעוניים שהיו פה על השולחן לאחרונה, בעקבות השינוי הזה.

שנתחיל?

אז ככה—

את הסטודיו שלי פתחתי כבר לפני כעשור שנים, כשהייתי בוגרת טרייה מלאה אנרגיות ומוטיבציה. עבדתי במשרד פרסום ובמקביל קיבלתי עבודות בפרטי. איזה סוג של עבודות? הכל! כל מה שאי מי רצה שאעצב לו –אני נעניתי בשמחה. לפני כשלש שנים הבנתי שהשילוב הזה של עבודה כשכירה ובמקביל כעצמאית לא טוב לי, אני לא מצליחה להתקדם ולהנות משום חלק, עובדת כמו חמור ביום, ושוב במשמרת ערב. בנוסף הגעתי לסוג של בשלות בעבודה, הייתי דייקרטור, ובאיזה שהוא מקום הרגשתי שאני מממתגת, מעצבת ומוציאה תוצרים וואו, אבל הכסף הגדול, כמו הקרדיט- הולכים ישירות למעסיק. וזה התחיל להרגיז!

ואז חתכתי, כן פשוט כך. עזבתי את ה'שכירה' מיתגתי את עצמי ומאז אני 'רותיש', השם שכ"כ מחובר אלי, ואפילו הילדים שלי יודעים שכך קוראים לי. קבלו את לוגו רותיש-

האמת שעשיתי את תהליך המיתוג לעצמי, לא חשבתי יותר מידי, חיפשתי לוגו מנימליסטי ונקי שישדר משהו טוב. וזהו. למעשה בעצם הפכתי להיות עוד מעצבת מתוך אלפי המעצבות הקיימות בשוק, עוד אחת המנסה בכל מאודה להיכנס חזק לשוק ולהבטיח ללקוח שאצלה יקבל את הכי טוב. העסק זרם ב"ה, היו לקוחות והרבה..  והמשכורת, נחמדה.

הרבה לקוחות קטנים ונחמדים, שיש להם הרבה בקשות נחמדות, וגם משלמים כסף נחמד.

חיפשתי שינוי עסקי, משהו שיקפיץ אותי וייתן לי הכוונה איך להגיע לקהל יעד מדויק, ממוקד, וגם כזה שיכול להרשות לעצמו להשקיע בחבילת מיתוג ופרסום יותר מחמש א"ש ולא מרגיש שעשקו אותו. פניתי לזהבי הסגל המהממת, זהבי היא מנטורית המלווה עסקים ולאחרונה יצאה בקורס ממוקד למעצבות. כמה שיחות טלפונית ממוקדות, ובנינו אסטרטגיה עיסקית מחודשת, מה שהיה חסר לי מתחילה. מצאתי את עצמי עונה של תשובות שמעולם לא שאלתי את עצמי. ולאט לאט מתמקדת, בעצמי, בסגונון שלי, במה שאני אוהבת ולעשות ובעיקר במה שלא. מכאן הגעתי לנקודת הבידול שלי, ומי מכן שמכירה אותי ואת סגנון העבודה שלי- בטוח תסכים איתה.

מהיום- רותיש פונה רק לעסקים מתחום האופנה, סטייל, עיצוב ויופי.

או במילים פחות מקצועיות – עסקים צבעוניים. מרימות גבה? תורידו אותה.

נכון, אני מצמצמת לעצמי מאד את קהל היעד. ומה אם יפנו אלי יועץ משכנתאות, או משרד עורכי דין מצליח למיתוג, אסרב לקחת עבודה? כן. למה? כי אני טובה בעיצוב טרנדי, חדשני וצבעוני, אוהבת מאד צבע צהוב, פרחים מתעופפים ופונטים מודרנים. וזהו. כך קם ונהיה לו סטודיו הפונה לקהל יעד שמחפש חדשנות, עיצוב טרנדי וצבעוני ומתמחה בעיקר בתחום הסטייל, האופנה, העיצוב והיופי. מעניק ללקוח מעטפת תדמית מושלמת שכוללת אסטרטגיה עיסקית עמוקה, מיתוג, עיצוב לפרינט ולדיגיטל, וגם (בשיתוף פעולה עם בעלות מקצוע) צילום מוצרים, עיצוב חלל עבודה ומדיה. לאחר הבידול המהודק הזה, הגיע זמנו של הלוגו המחודש ושל משפט הסלוגן הממוקד מתחתיו.

לעסקים שמדברים יופי. בדו משמעות.

על חידוש המותג וריענון הנראות העסקית בישרתי ללקוחות שלי ע"י משלוח מנות ממותג שנשלח אליהם בערב פורים ועליו התנוססו הלוגו והשפה המיתוגית החדשה של הסטודיו.

בימים אלה אני עובדת על חידוש האתר והעלאת פרויקטים צבעוניים וכיפים במיוחד.

זהו, עד כאן הכרתם אותי ממש לעומק, השיתוף הגיע על רקע הבקשה של שרה לתת לאנשים פרקטיקה ומעשיות ואני חושבת שהדיוק האסטרטגי הוא ה_דבר שאני ממליצה לכולם לעשות הכי מהר שאפשר, זה עולם אחר של עשיה והתנהלות עסקית. אז בואו ונכיר עכשיו את הלקוח הראשון שקיבל את הצבע הטרי של הסטודיו שמדבר ביופי. 'זיסלק'.

זיסלק (למי שלא מכיר) זוהי חברת גלידה בהכשר מהודר, בעלת יותר מעשרה סניפים ברחבי הארץ. זיסלק עמדו בפני פתיחת סניף חדש במרכז בני ברק והבינו שהים חייבים לפתוח בפרסום רציני שיביאו אליהם לקוחות. הם פנו אלי. המיקום של הסניף מרכזי ודומיננטי, רק שישנם שתי חניות גלידה מתחרות במרחק נגיעה ממנו. פיצחנו אסטרטגיה והגענו למסקנה שחייבים לבוא כאן הבטחה אחרת ושונה משאר המתחרים. נקודת הבידול המרכזית אליה הגענו : גלידות המיוצרות מאחוזים גבוהים של פרי אמיתי.

מה שבעצם מבטיח ללקוחות שתי חוויות: טעם משובח יותר, ומוצר איכותי ובריא יותר. ומכאן, עם נקודות בריף מדויקות, יצאתי לדרך.

מה כבר היה לי?

לוגו

וגם איזה שהוא בסיס של שפה עיצובית קיימת, טקסטורה של משולשים.

צבעוניות

וגם— פרסום ישן שאיתו יצאו בחברה בעבר:

החומרים שהתבקשתי לייצר מחדש היו: מודעות תדמית, מודעות מכירתיות על פתיחת הסניף, תפריטים אישיים, כמה מוצרים ליום הפתיחה וכן חידוש ושדרוג האתר של זיסלק.

מכאן נעבור לתהליך הפרסום: בתחילה, דיברתי עם הקופרייטרית האלופה של הסטודיו שלי- דבורי כהן,  דבורי קיבלה את הבריף הברור והמסודר דבורי קיבלה את הבריף הברור והמסודר והוציאה ממנו כמה רעיונות מעולים, אנחנו לא הצלחתי לבחור. נתנו ללקוח את זכות ההכרעה.

לאחר הלוך ושוב עשינו הכלאה של המשפט הראשון עם השלישי ונוצר קופי חכם מדויק ומושלם:

ומכן לעיצוב. מתחיל כמובן בהשראות. כמה שיותר לראות ולשזוף את העניים בסגנון עיצוב לחנות גלידה (כיף, נכון?) קבלו הצצה על חלק מההשראות שאספתי:

ואז מצאתי אותה:

היא ענתה בדיוק על הבטחת המוצר שלי: גלידה איכותית המיוצרת מפרי אמיתי. רואים את התות המשולב עם הגלידה.  זה- בול- הסגנון- שעליו- אני – צריכה – ללכת! התחתי לשוטט בשאטר. ד' אהב אותי, ומצאתי את מבוקשי בלי להשקיע מידי הרבה מאמץ ולהזיע בפוטושופ על שילוב בין פרי לגלידה.

שימו לב כמה חברים יש לה בצד ימין. שילוב מגניב של גלידה ופרי. זה כבר היה ממש בסיס טוב להתחלה. כאן התקבצו ובאו שתי אהבות גדולות שלי- דף לבן ונקי פתוח לכל קשקוש שאזרוק בו ו… כדור גלידה. מה יכול להיות יותר טוב מזה?

זה התחיל כך:

יפה. אבל לא זה..

אני רוצה לשדר משהו כיפי, חווית טעמים מתפרצת.. גלידה שיושבת יפה במקום לא עונה על ההגדרה הזו. חזרתי להשראות. הפעם התמקדתי בסגנונות עיצוביים המשדרים כיף וחווית טעמים:

משמיים שלחו לי את ההשראה הזו, שענתה בדיוק על הסגנון שחלמתי עליו, עיצוב נקי, טרנדי והכי טעים וכיפי שיש.

תהליך בניית המודעות: שימו לב, ארבעה  אלמנטים מרכזיים במודעה: צבע, כיתוב, פרי וגלידה.

זה היה השלב הראשון:

זה היה השלב השני:

וכאן זה התחיל לזרום. יצרתי סדרה של שלשה מודעות תדמית שכל אחת עשויה מפרי וגוון אחר:

חברה העירה את תשומת ליבי, הפרי נראה פרי, אבל הגלידה לא מספיק נראית גלידה.

והרי לנו סדרה של שלשה מודעות בשלושה טעמים. ממממ… מגרה…

זה בדיוק הזמן להעמיד פרזנטציה מורחבת ולשלוח ללקוח, שיהנה גם הוא😊, תראו הצצה מתוך הפרזנטציה:

וזה החלק הכי כיפי, תגובת הלקוח:

רולאפ ליום הפתיחה:

תפריט שולחני בסגנון נקי ומינימלי יותר

תפריט גדול להדפסה על הקיר, הלקוח ביקש לתת את הצבע הסגול צבע דומיננטי:

החומרים מאושרים ומועברים לדפוס. יום פתיחת החנות מתקרב בצעדי ענק והגיע הזמן למודעת מכירתיות יותר שיתפרסמו במקומונים ב"ב ובלוחות המודעות. עם בשורה חגיגית במיוחד: כדור גלידה במתנה! לקחתי את המודעה התדמיתית והפכתי אותה למכירתית ומניעה לפעולה, המילה OPEN   בגדול- פתחנו אתם מוזמנים. החלטתי ללכת על שני הגוונים ורוד וטורקיז ולשחק איתם בסדרה של שתי מודעות.

המודעות שפרסמו בלוחות:

המודעות

שימשונית בכניסה לחנות המבשרת את הפתיחה:

במקביל לפרסום, עבדנו על אפיון עיצוב ובניית האתר של זיסלק.

 

על עיצוב האתר: אנוכי הקטנה על הבניה: זהבי אקלר האלופה.

והנה תראו, כמה תמונות אמת מהחומרים המודפסים ומאירוע הפתיחה החגיגי:

הארכתי מספיק, אז מכאן ואילך אתן לעיצוב לדבר. כאן תוכלו ממש להכנס ולבחור לכם גלידה. עד כאן להפעם. תודה שהייתם איתי ונפגש בעז"ה בשיתוף הבא מעל במה מקצועית זו.

טיפ של רותיש למעשיות מהמגירה:

היי ממוקדת, בעצמך, בעסק שלך, בסגנון הלקוחות והעבודה שאת אוהבת ומחפשת, או שאת טובה יותר. ובמילים אחרות- קחי את כל האסטרטגיה העיסקית שאת עושה לכל לקוח חדש שמגיע אליך למיתוג,  ותעשי אותה על העסק האישי שלך. תמצאי את נקודות הבידול שלך- ותתמקדי בה! ככל שתתמקדי יותר, יקרו לך שלשה דברים טובים : את תהני יותר, הלקוחות יהנו יותר, שתיכם תרוויחו יותר.

הפורמה

אחרי שגם אני החזקתי, נגעתי, הרחתי ודפדפתי במגזין של 'הפורמה', ידעתי שאני חייבת להשיג את השלישיה המנצחת הזו לשבת לפגישה שתתן לכולנו, עם המעצבים את ההתרחשות, התובנות, האתגרים והתכנון עד לתוצר מושלם כל כך.

אז שלום לכן נעמי גלבך, מייסדת 'הפורמה'. אפרת יפה עורכת 'קפה ויפה' טרנדולוגית אלופה ורבקה ינובסקי, שמתארחת כאן לעיתים לשיתופים בקצה הקרחון של העשיה העיצובית הקדחנית שלה.

"אז הכל התחיל עוד לפני הקורונה, שנה אחרי שהמגזין הדיגיטלי עלה לאויר העולם" משתפות אפרת ונעמי. "הרגשנו שצריך לעשות משהו שיחזיר את האנשים לחויה חושית, אמיתית, נוסטלגית, אנשים כבר פונים לחפש פשטות בעולם הרווי והממצה של ימינו, התחלנו לחשב מסלול של עלויות והיקף וירדנו מזה" לא שייך.

עברנו קורונה, העולם השתנה והתחדדה עוד יותר התחושה הזו, לחזור אל הבית, אל האמת אל מקור ההשראה.

החלטנו שיוצאים לדרך, בערה פנימית לתת את הדבר האמיתי לציבור פנימה, לקחת את התוכן הדיגיטלי שהתפתח ב'פורמגזין' הרגשנו שחומרי עומק ומחקר לא מקבלים מספיק כבוד בפורמט הדיגיטלי, שהוא גנוז מידי. אם נביא אותו לפרינט יהיה לו את הכבוד והביטוי הראוי. "כשהמקום שלו יהיה על השידה ליד המיטה, בוודאות אעיין בו" כך אמרה לי ידידה. במקביל, משהו מודפס מקבל את המקום שלו. אפרת מוסיפה, "בתור אחת שחווה את כל העולם והביטויים שלו בפיזי ממש, במגזינים מודפסים, בלהכנס לחנויות ולראות קולקציה חדשה, אני שומעת בלי סוף את השאלה- איפה נמצא מקורות השראה בצורה מקצועית, נכונה, ממוקדת ומתאימה למגזר, אין. "החלטתי לעשות את ההשראה ולתת את הכלי".

התחלנו בלי שקל, העלויות הישירות בלבד (דפוס, פונטים, תמונות וכו')  מעל ל70.000 אלף שקלים, ללא תשלום על העיצוב, על העריכה והתוכן, שלשה חודשי עבודה של כל אחת מאיתנו. כך הן מעדכנות אותנו. "אני משתוקקת שיהיה מגזין מספר שתיים  ובשביל שזה  יקרה שוב אנחנו צריכות הוכחה שיש  התכנות כלכלית"  (האתגר  הראשון שלנו יהיה למכור את כל המהדורה הראשונה, וב"ה נראה שאנחנו בכיוון, תפסו מהר עותק, לפני שייגמר).

"פניתי לרבקה" מספרת נעמי, "לקבל ממנה שמות של מאיירים לשת"פ, רבקה שאלה אותי, "איזה רעיון מדהים, מי מעצבת את זה? אשמח להיות חלק בפרויקט הזה" נפגשנו אצלה בבית לפני חנוכה (תשפ"ב) ואז התחיל המרוץ ההזוי הזה.

עד כאן נושאות החזון של מגזין המגזינים.

שניה לפני שנראה מה קורה כאן במגזין 'הפורמה' נבין את עולם המגזינים.

קונספט של מגזין שנתי, לרוב משוייך לקטגוריות מקצועיות ויוקרתיות. מגזין הינו, כתב עת שלתוכו נאספים מאמרים. במגזין בעל קונספט שנתי לאט לאט עם הזמן נאספים אליו מאמרים ממעגלי המקצוע, "וואו כמה שעבדנו על זה" משתפת אפרת, "היה מאמר שלם שירד לאחר עבודה ותשתית רק כי הוא לא היה 'מאמר עומק' אלא בזיקה של 'מאמר פוסט'.

"המגזין הזה הוא מאד מדויק, מי שרוצה יכולה לקחת סרגל ולראות שהכל עומד במקום וזה לא היה קל" כך רבקה, "דיברנו על כל חלל וחלל אין שום "חור" שעומד כאן סתם". העבודה משותפת לחלוטין, עברנו יחד על כל תמונה, כל כותרת, כל פרט קיבל יחס פרטי ביותר.

ההחלטה הראשונה היתה על הפורמט. היו לנו דיונים רבים עליו, למעשה הפורמט הוא גדול יותר מהרגיל בכדי לייצר משהו מיוחד, המגזינים הטובים הם גדולים, טיפה יותר רחבים, היחס של A4 כבר בנאלי וביחס היותר רוחבי יש אמירה של שוני, סטייל ומקום אחר, בדקנו מול הדפוס לגבי עלויות. יש פורמט! נקבע הגודל החגיגי 23 רוחב על 30 אורך (23/30 ס"מ).

"בפורמט כזה יכולתי להכניס חלוקה של ארבעה טורים, גם שלושה היו עובדים טוב יותר ואולי יותר, אבל העזתי ללכת אל המורכב יותר" משתפת רבקה, נעמי מוסיפה "בארבע טור ניתן גם לשחק בכפולות של שתיים וארבע" גם בשביל שילוב התמונות זה מאד חשוב, המספור הזוגי יותר נח לעבודה. המשחקים במהלך המגזין מגיע לידי ביטוי בצורות מגוונות. בואו נראה.

"לא נתתי לזה לזוז" כך אומרת רבקה, "אבל תראו את התוצאה"  למשל בלטרינג הלכנו על שלשה טורים (עמ' 75) בעמוד הימני שני טורים יושבים פיקס על הגריד, ובעמוד השמאלי משתלטות התמונות על טור וחצי בפריסה של שלש טור. רצינו להרטיב.

דוגמא נוספת, בכתבה של המאיירים עשינו את זה שוב, שם רצינו לתת ביטוי יותר אומנותי (עמ' 160) השונה מכתבות מלאות טקסט,משהו עם יותר השראה. תוכלו לראות איך העיצוב יושב שם על אותם ארבעה טורים אבל שונה מכל רצף הכתבות.

בנימה אישית: גריד טורים הוא כלי אדיר. 2 טור, 4 טור, 12 טור, גרידים חופפים, זוהי השפה שמדברים כשנגישים לעבוד בצורה מקצועית עם גריד, עושה לנו מתווה ברור בכל תהליך האפשרויות האינסופי הזה. רוצים לדעת איך לעבוד איתו נכונה? קורס מקיף בנושא 'עיצוב העימוד' בן שבעה שיעורים וכ12 שעות למידה מעשית מתמקד באתגר הזה, של להצליח לעמד ולעצב. הקורס ניתן לרכישה בצורה מלאה, אבל הפעם בעקבות העלת הפוסט שעוסק בדיוק בתחום זה, ישנה אפשרות לרכוש שיעור אחד בודד, אותו הוצאתי בפינצטה מתוך הקורס כולו, שיעור העוסק בנושא גריד הטורים, שיעור באורך של 2 ש"א שיעזור להבין את כל שפת הקוד הזו. אתם בענין? תוכלו לרכוש כאן  ואם יש לכם עוד שאלות או רוצים לדון בענין, אני כאן.

 

מיד כשפתחתי את המגזין לראשונה, זהיתי אותו, טוב אולי זה בגלל שאני מאד מצויה בתחום  ואולי בגלל העין  שלי על פונטים… פונט פדרה. הוא ולא אחר נבחר להיות פונט הטקסט רץ של מגזין הפורמה. פדרה בעיצובה של מיכל סהר. הוא אחד הפונטים שאני רק חולמת עליו, מחכה ליום פקודה לעשות איתו משהו ואם שאלתם על פונט הכותרות, שם משחק 'הכלבו' של הגילדה. תראו איך יפה פדרה באופצית הכיתוביות ההרמוניות, שם הוא מופיע בוריאציה הסנס נטוי שלו. הסיבה העיקרית  שהלכנו עליו הוא בגלל הקריאות  הנהדרת שלו גם בטקסט רץ וגם בכותרות, ומאידך שהוא חדש נדיר וייחודי. יש כיף לעצב בפונט שכולם ישאלו "מה זה הפונט הזה". כמובן שרק בגלל היותו ממש קריא ונוח בחרנו בו בסוף, היו לבטים בינו לבין משפחת  הנרקיסים.

צבעי השערים היווי ענין גדול לכשעצמו, ההתאמה של כולם יחד היתה מורכבת מאד. הקרדיט עליה לחוי גולדשטיין. רבקה משתפת  "אני יודעת להתאים צבעים מאד, אבל אפרת הטרנדולוגית שלנו ממש לא בכיוון החשיבה שלי. הגאונות של חוי היתה לסדר לנו אותם לאותה סקאלה בסדר הזה. שלחתי לה את רשימת הצבעים".

"תוך כמה שעות שלחה לי רשימת צבעים מותאמת, אפרת התעלפה על המקום. זה היה מושלם".

הדבקנו צבעים לשערים, לא סתם. סדרת הכתבות על הבאוהאוס קיבלה שער כחול בסיסי, כחול של הבאואוהס הרי הרעיון עצמו דגל בבסיס, אדום צהוב כחול, אז בחרנו בכחול שלהם. הפשוט והלא מתחכם. לסדרה יש 3 פרקים, והם קיבלו איך לא :) כחול צהוב ואדום

המאמר המצולם קווים של כאב נבחר כצבע חום אדמה, יש בצבע הזה משהו חומל, מזדהה, טבעי, נוגע בנפש. מה גם שזאת פלטת הצבעים של סדרת הצילומים, אז די מתבקש להתאים את השער לסדרה, נכון? לקח זמן לדייק את הצבע, איזה גוון לחום, כמה זהבהב וכמה אפרפר. בסוף מצאנו צבע שכולנו הסכמנו עליו :) המאמר על הלוגו הרספונסיבי נבחר להיות שער אדמדמם, כי זה בעצם אומר הכל על עולם המיתוג. הרצון לבלוט, להיות בכל מקום, לדרוש תשומת לב, ואפילו להסכים לשנות את הלוגו שלך בשביל זה… אפרת משתפת "לא סתם בחרנו צבע. המשמעות  מגיעה  בשלשה רבדים:  קשר בין כל הצבעים, התאמה לתוכן וגם שיהיו טרנדים". הצבעים למעשה, עוררו הרבה ענין בקרב כל מי שנחשף למגזין.

"תוכן הענינים הוא חלק מהחזון שלי" אומרת אפרת  "ראיתי שאני לומדת המון רק מלדפדף מלראות לייאאוט. רצינו שגם אלה שהתוכן לא יעניין אותם עדיין יקבלו השראה, מבחינתי זה חתיכת השראה". הגענו לעיצוב של תוכן הענינים, כמובן בסופו של התהליך כולו. האופציה הראשונה היתה בנאלית משהו.

עברה לשילוב הקונטרסטי הזה

ואז היא הגיע בגדול, ההברקה לצאת לצד השני, הימני, הברקה. בזכות נעמי שהגדירה תוכן הענינים צריך להיות השראה בפני עצמו, נתנו טעימות של ויזואלים מתוך הכתובות. "אבל בואי תראי את הגאונות של רבקה" מתלהבת אפרת "לבחור חלקי תמונות שבמקור הן שחור ולבן ולא עיבוד דואטוני מאולץ".

"והדבר החזק" אומרת לי רבקה, "שאת עצמך רוצה לדבר על המגזין עוד לפני שקראת אותו. שאת רואה בו פונקציה של עיצוב והשראה בראשונה, לשם כיוונו"

לגבי התוכן אומרת נעמי "היה חשוב לנו שהתוכן יהיה על זמני, משהו שנשאר על המדף. נסינו לראות מה חסר בקהילה ולתת את החסר"  לדוגמה ציר הזמן של האמנות.

רצינו להגיע לכתבות עומק, משהו שיש צדק בזה שהוא מודפס. הסטנדרט שעמד מול עיניי שיהיה ניתן להכניס אותו לכל בית ועבור כל אחד שמתעניין בתחום, לא לוותר על שום דבר ברמה העקרונית והמקצועית. אחת מהמטרות שלנו, אומרת רבקה, להראות שהעקרונות הערכיים  שלנו לא אמורים להוריד מהרמה שלנו, אלא להפך, חשוב להראות שזה אפשרי ואפילו חובה.

כולנו אוהבים עיצוב ואיכות לא מול אף מגזר, כשהתחלנו רצינו להגדיר את הקהל. "קודם כל אנחנו יוצרים עבור הקהל והקהילה שלנו, אם השאר  יהנו  ממנו גם – מה טוב". כך היטיבה להגדיר נעמי. לדוג' נושא הבאוהאוס שיש לו חסר בקהילה שלנו, נעשה בצורה כזו שיתאים גם החוצה. זה היה חידוד טוב, זה נתן כזה רוגע, לא מעניין אותנו שום דבר אחר, אנחנו פועלים פנימה, כל הבחירות היו נכונות ורגועות.

הגענו לשער, ואוו. "חייבת לומר לך שרה שיש לי בקובץ 78 סקיצות !" כך רבקה.

התמונה ברגע הראשון  לא מתקשרת, אבסטרקטית משהו, "קפצתי, מעל הפחד" אומרת נעמי "יבינו יבינו, לא יבינו לא נורא, בחירה אמיצה" כל המגזין הזה אמיץ ביננו, הלא כן ?!

"בשביל חבילת ההשראה הזו רציתי אדיטוריאל" מתרגשת אפרת "אדיטוריאל שהוא סיפור מוצלם ללא אמירה. הנושא היה קו, שושי סירקיס ואני, עברנו תהליך מדהים, כל הצילומים הראשונים היו אנליטיים ללא רגש, חיפשנו דרך להביא רגש, חיפשנו ותהינו ולא ידענו מה אנחנו עושות, לאן נגיע בסוף. תהליך מרתק שלקח אותנו למקום לא קל, לא חביב, לא מחייך. היה פחד שהקהילה לא מכירה את זה בכלל ובפעם הראשונה מנגישים משהו לא מתוק. נעמי נתנה לי את הבמה לביטוי הזה, אני ממש מודה לך על זה נעמי, זו היתה חוויה מכוננת בשבילי" כך אומרת אפרת.

לסיכום אומרות לנו נעמי, אפרת ורבקה, אחרי הלימודים בכל שלב שהוא בחיים מחפשים הלאה השראה, הרבה פעמים מתוך הפחד ממשיכים מיד לעוד לימודים, תעצרו רגע קחו השראות בדרך, תפתחו את העיניים, תראו את זה לבד, הנגשנו והבאנו לכם כלי שיעזור לכם לראות מעבר, ממש כמו קורס, ובמחיר הרבה יותר נגיש, כדי שתוכלו להמשיך הלאה לבד.

 

 

 

 

רבקה אנגל

שמחה לקבל כאן במה, אני רבקה אנגל.
אולי אתם מכירים אותי בכובעי הדומננטי יותר כמאיירת. אבל בהכשרתי אני גם מעצבת גרפית.
בתיק העבודות שלי כאן אפשר לומר שזנחתי את העיצוב כמעט לגמרי לטובת האיור.
מלבד פינה שמורה ואהובה לכריכות לספרים.
קדימה נתחיל >
כשפנה אלי הרב יעקב פוזן, מיפה נוף, לעצב כריכה להגדה של פסח של הרב רוזנבלום, ידעתי שהפעם הכריכה צריכה להיות אקסטרא מיוחדת.
משהו שעוד לא היה. על השיעורים המאלפים של הרב ברוך רוזנבלום לא צריך לספר, הם מדברים בעד עצמם.
תשמעו את התהליך:
רציתי להזמין עיצוב כריכה לספר, משהו מיוחד, הכריכה  צריכה להיות אקסטרא מיוחדת, ספר של הרב רוזנבלום.
אנשים אוהבים את הדרשות שלו, תוכן עמוק וברמה, אני מחפש משהו חגיגי, אחרי הכל- הגדה של פסח. כך אמר הרב פוזן.
ההתאמה אמורה להיות עבור כל הקהלים – אשכנזים, ספרדים, חסידיים ליטאים,  מבחינת התוכן הנגשנו יותר לציבור עם סיפורים ומשלים.
אגב, העיצוב הזה ישליך על ההמשך, כרגע מדובר על ההגשה אבל יש שלב ב' לשאר החגים ופרשיות השבוע…
וואו זה מעניין לי, מתחילה.
שלב ראשון
השראות, ספרים של הרב זילברשטיין, מסתכלת בגוגל, וואו אני מגלה שיש ספרים חדשים שלא הכרתי.
עיצובים משגעים וחדשניים, טיפוגרפיה מלוטשת.
אני מתחילה תמיד לתכנן קומפוזיציה עם עיפרון על דף מדפסת נקי, ככה אני מצליחה לחשוב הכי טוב.
הפעם הזו דילגתי ולא עשיתי את זה, אולי זו היתה הטעות שלי…
בוחרת טקסטורה לרקע, מחפשת פונט עוצמתי,בחרתי בפונט אומן (של בית אלף).
מכינה קומפוזיציה שיושבת על קוביה מלמעלה, אופציה בכחול ובאפור.
הגיעה בקשה לאלמנט הקשור לפסח, מצה ארבע כוסות, משו, אז מוסיפה גם מפית מאלמנטריק. בעיני זה מאד חגיגי,
אויש, זה ממש לא, תחזרי לקודם, אבל הוא קצת משעמם, מת. שדרגי אותו. אולי עם זהב, משו חגיגי, אולי עם טקסטורה.
עדיף פונט אחר. ובלי המפית של המצות. מכירים את הנחיות_הנחתות של הלקוח "מבין" בעיצוב. אבל אני מנסה.
אוקי, מנסה.
הלקוח עדיין לא מרוצה. עשינו סטופ.
נתחיל מהתחלה לגמרי, משהו אחר. זה לא מלהיב, לא קרוב למה שהוא רוצה, והוא מתקשה למקד אותי מה לתקן כדי לשדרג.
הרגשתי חסומה, רציתי לשחרר אותו, הצעתי לו לפנות למשהי אחרת. עיצוב זה לא מתמטיקה, כך אמרתי לו.
אמנם גם כשרון ונסיון, אבל בעיקר השראה וסיעתא דשמיא, לפעמים זה הולך נפלא, ולפעמים לא, וזה גם בסדר.
ואז הוא אמר לי את הדבר ששינה את כל התמונה, את כל התהליך ועל זה אני רוצה לשתף ולמקד- אמון.
תמשיכו להשיב לשיחה: אם היית מעצבת מתחילה באמת זה מה שהייתי עושה, אומר יפה תודה רבה ופונה הלאה, אבל אנחנו עובדים יחד ואת יודעת את המלאכה
תתחילי מחדש ובעזרת ה' תצליחי. לא יכולה לתאר את עוצמת התרומה שיש ליחס המכבד ולאמון.  פשוט קיבלתי כח. הכח הזה הוליד שחרור עד ליעד המבוקש.
הלכתי לסלון, העמדתי  על השולחן מול העיניים ספרים מודפסים שעיצבתי, לתת לעצמי את ההוכחות הברורות (מודפסות) שאני כן יודעת לעצב, לפעמים…
להחזיר לעצמי את האמון בעצמי :)
פתחתי דף חדש דפי מדפסת לבנים, עפרון ועטים ושרבוטים, ניסיתי לחשוב על קומפוזיציה אחרת לחלוטין.
טיפוגרפיה ידנית, זה התיעוד שנשמר לי מהשלב הזה.
אבל כאשר הגיע התרגום לרעיונות שלי, (שהיו נשמעים נפלאים ופורצי דרך -) לוריאציה הממוחשבת בפוטושופ, הגעתי לביצועים רדודים ויבשושיים :(
לא שלחתי אותם כמובן, אבל ההרגשה שלי היתה בהתאם.
במקביל למצב רוח הלקוח מתקשר "מה קורה? מתקשרים אלי  מהדפוס שהספרים המודפסים ממלאים את כל הכריכיה, מחכים רק לעיצוב של הכריכה …"
נשאר לי רק להתפלל לסיעתא דשמיא. וזה מה שעשיתי. היא הגיע כמובן לא מהמקום הצפוי, לא מהמקום שחשבתי, תקשיבו.
במקביל באותו הזמן עיצבתי ללקוח אחר מודעה על מצות רכות לפסח, היא הצליחה לי במהירות ובקלות מפתיעה, שלחתי לו 2 אופציות .
אופציה אחת התבססה על הכריכה שעיצבתי וממילא לא הולכת להיות מודפסת.
האופציה השניה היתה משהו אחר, חדשה. בה הנחתיי צורה מאורכת בסיומת קישוטית שאיירתי בעצמי.
למעשה הוא בחר את האופציה השניה וסיימנו בטוב.
רגע, איך זה קשור לכאן אתם שואלים?
אז הנה, עכשיו הלכתי פשוט הפוך, השתמשתי במודעה הזו כבסיס לכריכה. וואו זה פשוט טס משם, ס"ד מדהימה.
הרגשתי ששם הספר יכול להיות יותר גדול, אבל בשביל זה אני צריכה יותר מקום, כדי לא להיחנק עם גבולות הצורה שיתנגשו באותיות.
ניסיתי לסובב את הצורה לרוחב. נתתי טיפוגרפיה עגולה ברקע בהמלצת קולגה מקסימה. טיפוגרפיה חדשה עם פונט 'ציפורן' של בית אלף.
עיבוד טיפוגרפיה באילוסטרייטור, יבוא לפוטושופ. תוספת טקסטורה זהב. בודקת איך זה נראה בנגטיב זהב ברקע.
מנסה בכחול. ומרגע לרגע אני אוהבת את התוצאה יותר. גם הלקוח, הצלחתי בס"ד.
קדימה לשידרה וגב, ליטושים ופינישים.
הפונט 'ציפורן' עשה פה עבודה מדהימה עם ההארכות שלו, ובדיוק האותיות המאורכות שלו התאימו לאותיות שם הספר.
המשכתי הלאה לעיבוד, מסגרת פנימית עם הבלטה – bevel צל פנימי בתוך האותיות.
היה לי לחץ גדול האם הזהב אכן יצא זהב, או שלולית עכורה של משהו כתום בלתי מזוהה…
בפרט שלא היה מי שיפקח על תהליך ההדפסה בזמן אמת, (למרות שהדגשתי ללקוח כמה זה חשוב).
רק כשהחזקתי את הספר בידיים שלי, נרגעתי וחייכתי לעצמי בסיפוק, ספר של אמון.
דיבורים על עיצוב, על השראה. יש גם ממש תכל'ס שיכול לעשות לכם את החג בזיקה הזו.
מעמד מצות בעיצוב פונקציונלי ושקוף, כאן ממש תוכלו לראות את כל התהליך, ומכאן תוכלו גם לפרגן אחד לעצמכם.
פסח כשר ושמח.

17 תגובות

  1. וואו המורה רבקה אנגל, אני נזכרת בלימודי האיור הדיגיטלי בסמינר שפתחו לי את הדלת לעולם האיור. האמון שנתת בי בנה בי בטחון ומאז אני משלבת את כלי האיור בעיצוב הגרפי בהצלחה רבה.

    ושרה, את לא גומרת להפתיע עם התוכן המקצועי, תודה

  2. כמה טוב שפספסתי את מגירת אדר
    כי שתי מגירות הם כבר תירוץ מספק
    בשביל לעזוב ארון שלם
    😉
    שרה אדירה, תודה על שעה של פינוק
    את והחומרים שאת מביאה הם הרבה יותר מהשראה…
    שאפו על העבודה ועל הפינצטה המשובחת שלך

    רותי, רבקה, נעמי, אפרת, רבקה
    מתארחות שוות במיוחד
    נכנסתי עמוק לשלולית ההשראה
    שכל שאר השלוליות יחכו בסבלנות :))

  3. שרה האלופה!
    מודה על הזכות להיות בבמה הכ"כ מקצועית, מכובדת ואהובה הזו..
    תודה על הדחיפה, על הלווי והפידבוק בכל שלב, במיוחד בתקופה עמוסה שכזו.
    את הופכת את עולם המעצבות למקצועי יותר!
    יישר כח!

  4. שמחה ומודה על הכבוד להכנס שוב למגירה
    שרה תודה על הבמה
    תמיד כיף לדבר איתך, והתובנות שלך בין לבין מוסיפות כל כך הרבה!
    תמשיכי לעשות חיל ולהעשיר לנו את ההשראה!

    1. רבקה, השיתופים המקצועיים שלך
      הם חלק ממה שעושה את 'המגירה' למה שהיא.
      תודה גם לך.

  5. אתר פשוט מדהים מיקצועיות מדהימה וחדשנות טובה ממש.

  6. שרה יקרה!
    המיזם הזה – מגירה . תמיד היה הפינוק החודשי שלי – מאוורר, פותח את הראש ומסקרן… כל פעם הלכת והשתדרגת הלכת והעמקת את המגירה.
    אז תודה אישית לך! נתת לי זריקת מרץ להמשך עבודה 🥰

    ורותיש- התרגשתי לראות שאת בתור קבוע , שיתוף מתוק ורענן עם המון טרנד צבע ויופי:)
    הפורמה- שוכן לבטח אצלי בארון – שומרת לפסח – אבל לא התאפקתי ורפרפתי על העיצוב, חומר גריד- WOWW . הפגזתן – תודה לכל העומדות מאחורי המגזים המטורף הזה
    רבקה אנגל- אומנית בנשמה, טיפוגרפיה מדויקת ומהודקת . שאפו

    1. כל כך מרגש לשמוע ש'המגירה' היא הפינוק החודשי שלך.
      העבודה היא באמת מקיפה ורבה כדי שתהיה משתבחת והולכת.
      תודה יעל.

  7. וואו רותי איזה עיצוב מושלם!!!
    וכמו תמיד את מסבירה מדהים את תהליכי העבודה שלך,
    מחכות לעוד שיתופים

  8. שיווווווו
    איזה אנרגיות…
    לפחות תשאירו משהו לאחרי החג,
    שיהיה לנו השראה כדי לעבוד עם שיא המרץ!
    רותי- את מזמן היסטריה,
    המגזין של הפורמה אצלי על המדף, מרגש כל פעם מחדש כשאני פותחת אותו
    וההגדה של פסח- שלמות!

    1. יכולה לומר לך מעכשיו שלאחרי החג נשאר עוד והרבה 🙂

  9. את נורמאלית?
    מה זה לשלוח מגירה בשיא הערב פסח????
    אין. אין. אין על המיילים שלך!
    הולכת להציב לי יעד בנקיונות בשביל להמשיך לקרוא.. אחרת איך יהיה פה פסח?……..
    תודה 🙂

    1. תודה אילה, זה באמת היה על סף חוסר הנורמליזם 'המגירה' הזו.
      הכל במטרה וחזון לתת את הבמה המקצועית הזו לקהל ללא תלות בזמנים, ב"ה.

  10. כיף לפתוח את הבוקר עם קפה והטוב הזה! מיזם מדהים והפרויקטים משובחים כמו תמיד.

    1. נעמי, הקפה שלך בטוח טעים יותר ולא רק שלך 🙂
      תודה על המשוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המגירה החודשית

הרשמה לקבלת 'המגירה'

נשמח לשמוע אותך
מה השאלה?

נשמח למשוב

מה דעתך על האתר?

אודות
המיזם

'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.

אידיאלים ומטרות

* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.

צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.

פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית