אמצע חודש טוב, פתיחת המגירה מלווה באקורד של קצב מאסיבי ביצירה וקריאייטיב, היכולת להצליח ולהתרחב להגיע עד קצה גבול היכולת ובו זמנית ליצור כמה דברים ביחד, היא מופלאה. מקומות שמעולם לא חלמנו להיות שם, פתאום הופכים להווה ומציאות ומי שטעם יודע… אלו הם תובנות העיצוב שעלו בי החודש.
את הסקירה החודשית בעיצוב העברתי הפעם לחוי דונט המופלאה שמצליחה לזהות בעיניים חדות של מעצבת (אופנה) מגמות והתרחשות ולהביא אותן לכאן, תודה חוי.
בחודש האחרון תפס את עייני הפרסום הקריאייטיבי של מכלל תלתן בו אפשר לחוש את העיסוי כמציאות של ממש, שושי רוזנטל שיתפה אתכם כאן בתהליך מפורט להדהים עד לתוצאה המוגמרת ויוצאת הדופן הזו. בכבוד שושי.
'לעצב בגדול' זהו מושג אותו טבעתי לפני שנתיים כשהתבקשתי לתת הרצאה בנושא עיצוב מרחבים וחלל, שרי פרידברג תיתן הצצה מלאה לאחד מפרויקט הבזק אותם היא מבצעת בזמן לא הגיוני משום כיוון.
ושרה פוגל נותנת לנו כאן תוכנית מגירה אמיתית, מיתוג וחשיבה שבסופו של דבר נכנסו חזרה לתוך המגירה עד שיבוא זמנם מחדש.
ניתן להגיב בשאלות ותובנות ישירות מול המעצבות כאן באתר, במשך שבוע ימים הן תהיינה בזמינות הגיונית כדי לענות על שאלות/תובנות שעולות לכם לכיוון ואפשרות, נצלו את ההזדמנות.
מאחורי הקרעים של מודעת קריאייטיב
קריאייטיב למכללת תילתן פתיחת עונה. חטיבות מגע. ישש איזה כיף! אין כמו קריאייטיב לנושאים בעלי מרחב פתוח, כזה המאפשר כר נרחב לביטוי יצר הקריאייטיב. מהרגע הראשון יש לי כיוון בראש – במקום להאכיל את מסר ה'מגע' כפית ללוע, פשוט להנגיש אותו באופן מוחשי, נוגע. שהמודעה עצמה תעשה את העבודה. תמיד אהבתי לראות קונספטים כאלו בהגשה קריאייטיבית. הנה הזדמנות לייצר אחד כזה מהתנור שלי. קריאייטיב בפרינט הוא אתגר מוגבל אולי המוגבל ביותר בין מצרכי הפרסום שעל המדף. פרינט, לא מדבר, לא זז, לרב מתוחם לשטח בגודל מקובע. כל שנשאר זה לקחת את הפרינט היבש ולהרטיב אותו במסגרת המסגרת. תופסת להשראה כמה מודעות אהובות. מולהבת להרגיש כיצד הפרינטים עצמם, פשוט מדבררים את המסר. ללא צורך בתמיכה ויזואלית, או קביים טקסטואליות להנגשה.
עדיין לא יודעת בדיוק 'איך' ו'מה' אך הכיוון מתחיל בבישול איטי. יוצאת לדרך, מגבירה להבה. מה יש לי כאן? מגע לגעת הופ. מתגבש לי רעיון. המודעה עצמה תהפוך לאובייקט 'מעוסה'. נניח המודעה היא בעצם הגב, או הרגל, ויש מאחוריה אצבעות שמעסות אותה. והנה ההשראה שעולה לי ממחסן ההשראות במח.
העבודה נשמעת לי קלילה -20 דקות בפוטושופ ואני אחרי. יאללה לעבודה. פותחת שאטר, בטוח יש שם את הקונספט של צלליות ידיים מעסות, רק לקחת, לגזור להדביק על המודעה. מדליק. זה מה שמעלה בחכתי. אההמ. חומר גלם נהדר.
עכשיו נותר רק למצא את אותו ויזואל בפוזה מעסה. ה'רק' הזה במציאות השאטרית הרבה יותר מורכב ממה שחשבתי. ליתר דיוק, אין כזה ויזואל בכלל. נו למה שיהיה.
עוזבת את שאטר. 'לצלם צללית ידיים מעסות מאחורי בד' – תוסס בי רעיון לביצוע. לצלם, לצרוב את הצללית, להדביק על הרקע של תילתן… הנה הנה אני שם. מתלהבת. שולפת מצלמה. אאוצ'. התוצאה מאכזבת.
אני חייבת בד לבן, צח, נקי. בטח על כך התוצאה תהיה בוהקת, מושלמת. אין לי. (מאיפה בדיוק שיהיה ): קופצת לחנות בדים גוזרת שני סוגים של בדים לבנים נוצצים. הנה, כבר כבר, התוצאה תהיה סוף. קקטוס. מנסה לנחם את עצמי.
אגב, התמונות לא משאטר. תיעוד אותנטי מהמצלמה שלי בחנות הבדים בעיר שלי, ביתר. ומה, תשאלו, אני מתעדת כל רגע בחיים המקצועים? זהו שלא. משום מה אז, תחושת בטן חזקה לחשה לי שיש כאן סיפור לשיתוף. שלפתי, צילמתי.
לוקחת את הבד, מעמידה עם קיסמי שיניים על קלקר. שמה את היד מתחת והיד השניה מצלמת. זהו. אני שם. בטוח. רצה למחשב פותחת את התמונות. מה זה?? התוצאה עב"מית לחלוטין. מה גם שהמרקם של הבד תופס על הרקע של תילתן. זה פשוט לא.
פונה לצלם מקצועי. הכל בשביל אולי סקיצה. רק שיהיה מובן. הצלם לא יכול. המזל ממשיך לחבק אותי. די. מרימה ידיים. אולי כיוון פחות קריאייטיבי? מתחילה לכרסם בי מחשבה. אין מה לעשות. יהיה כפית לפה. באמת שניסיתי. אלוקים עדי. ויש גם עדויות במצלמה. אז מה? לעסות את המודעה עם הידיים ממש? טוב קקטוס זה לא יהיה, אבל קריאייטיב שאני צריכה להעיף לפחות יהיה. פותחת את שאטר, מאתרת ידיים מעסות.
אוי מיי גוד נטפרי מגן עלי באהבה. עשרות עשרות של תמונות מדהימות (בטוח!) מוגנות.
די נו…כמה ניסיונות עוד אצטרך לעבור בשביל קריאייטיב אחד? מקוששת חסדים מקולגות צדיקות. אחת כזו מזמינה אותי בשמחה להשתלטות מרחוק. יש לה הגנה אבל מסוג שונה. כזו שעדיין מאפשרת לראות ידיים מעסות. גוזלת לה זמן יקרר, בושה עד עמקי נשמתי. יאללה התמונות אצלי. מתחילה להריץ. בוחרת את הפוזה שנראית לי הכי תשב טוב כויזואל
זהו, איזו תוצאה! מעסה ידיים בהנאה.
חשבתי זהו. טלפון בהול מ'חזק' – הכל כל טוב, הידיים ידי אישה!
השעה 14:30 העיתון מוטס למכבש מעיפה להם ברגע האחרון סקיצה שניתנה כאופציה נוספת. רק כדי לא להשאיר חלל במודעה שכבר שולמה. ידיים גבריות למהדרין. שיהיה.
בנתיים מזיעה את נשמתי בניסיונות להצמיח שערות על הידיים. אולי יהיה כאן נס, כמו הנס החד פעמי ההוא. ויצמחו כאן שערות בכף היד? מעבה אצבעות, מורידה צפרניים, מצמיחה שערות. התוצאה מבחילה.
באקט אחרון של יאוש, מגייסת את הידיים הגבריות הראשונות שאני רואה. כך ביום מעונן חלקית מוצא בעלי את עצמו מנסה להכניס ידיו לנעלי מעסה מומחה. כל הכבוד. באמת שאפו גדול על ההירתמות למעני. הפוזה מצויינת, אבל רמת האיכות? בררר…ממש לא מספקת.
חוזרת שאטרה, לחפש ידיים גבריות מעסות. הי, מוצאת ניצוצות פתוחים בים החסימות!
סוף סוף אור בקצה המנהרה, מתחילים לראות מודעה.
מעיפה לעיתון מעלה את העיתון מעלעלת מגיעה לפרינט שלי נראה לא רע בכלל אפילו בסדר גמור מחייכת עם יד (מעוסה) על הלב:
מישהו יודע מה כאן קרע?
שמחה להתארח במגירה סוף סוף..
אז למי שלא מכירה אותי עדיין, אני שרי פרידברג, 15 שנה בעיצוב גרפי ופרסום, ביומיום אני כמעט תמיד ב"ה בעומס מריצה פרויקטים בלו"זים צפופים עד מחנק… רבים מהפרויקטים ב-8 השנים האחרונות הם בשת"פ עם דבורי מפרסום אולטרה, שיתוף הפעולה ביננו מניב תוצרים מדהימים והפעם אתן פה טעימה מאחד מהם.
אקדים ואומר שחלק מהפרויקטים המשותפים מבוצעים בקונספט מעט שונה מהמקובל בעולם הפרסום. אם בד"כ אנחנו שואפים לעבודת עומק, לרדת לרזולוציות, וליצור תהליך מסודר ונכון לכל פרסום ובטח במיתוג, לעיתים קרובות הדרישה מאיתנו היא בעיקר פקטור של מהירות והרצת פרויקטים עם תוצאה ברמה גבוהה מאד.
כיון שרוב הלקוחות הינם ארגונים גדולים או משרדי ממשלה, יש שרשרת אנשים אינסופית שצריכים לאשר את הפרויקט, ואינסוף שינויים לפי הלך הרוח והאינטרסים של אותם גופים או אנשים, מה שמצריך מהירות תגובה וגמישות. אין כל טעם בהסברים עיצוביים או אסטרטגיים מייגעים, כך שלעיתים קצת מקבלים 'הכתבות מלמעלה' ומגיעים לברירת מחדל המתקבלת בקלות על לב כולם.
חשוב היה לי להדגיש את הנקודה הזאת, כי אני מאמינה שתהליכים מסוג זה נצרכים פה ושם גם למעצבים הדוגלים בתהליך חשיבתי ואסטרטגי, שברור שהוא נצרך וחשוב מאין כמותו. אך חשוב להבין כי ישנם מקרים שרמת המהירות היא המנצחת.
דגש שני והכי חשוב לסיום ההקדמה:
היות ויש לי ניסיון רב, ובפרט עם קשת לקוחות ופרויקטים מסוג זה, אני יודעת שיש בידי מספיק כלים, גם אינטואיטיביים כדי ליצור מהלכים זריזים שכאלו ועדיין הם יקלעו למטרה ויהיו הכי איכותיים ונכונים. התוצאות פשוט מדברות בעד עצמן.
מסכימה שלא לכל אחד ואחת זה יתאים, אך כאן השילוב עובד נפלא.
חשוב לי שתכירו שיש גם אופציה כזאת, ואשמח להוות השראה לאלו שנתקלים בצורך זה מידי פעם, אשתדל לשזור טיפים לצורת התנהלות כזאת במהלך השורות הבאות.
וקדימה לפרויקט:
תחילתו של הפרויקט היתה במיתוג חברת בראשית העוסקת בהשמה איכותית במגזר החרדי. לאחר תקופה התבקשתי למתג את מתחם התעסוקה של בראשית במרכז בני ברק, המיועד לנשים חרדיות. המתחם נקרא 'מרכזי בראשית'.
קיבלתי לוגו ישן ולא עדכני ודרישת הלקוח היתה לעדכן אותו ולתת איזכור קל בלבד ללוגו האם – חברת בראשית.
בתחילה עיצבתי את הלוגו בצבעי המותג הראשי, עד להנחתה של צבעוניות מלמעלה וזהו הטיפ הראשון בפרויקט עם לו"ז צפוף. אומרים 'אמן' וממשיכים מהר הלאה.
אז יש לנו לוגו בצבעי כחול ואפור, עם נגיעת אדמדם, התחלה טובה.
עיצבתי ניירת עסקית תוך שימוש באיקון החדש, וממשיכים מהר לפרויקט המרכזי.
יצאנו לדרך – עיצוב ומיתוג המתחם כולו בהתאם לשפה העיצובית.
כבר מיתגתי כמה מתחמים, וכל פעם מחדש כיף לראות את הקירות לובשים צבע וצורה, מדברים את המיתוג
בשלב ראשון קיבלנו את התוכנית האדריכלית, והחלטנו איזה מהקירות יצבעו בצבעי המותג. בחרנו בקירות מרכזיים דוגמת קיר הכניסה עליו הותקנו הלוגואים ממתכת, ועוד כמה קירות אסטרטגיים.
לאחר הצביעה וסיום עבודות הבניה צילמנו את כל האזורים שאותם החלטנו למתג, כדי שנוכל להכין הדמיות ולקבל תמונה רחבה על שילוב המיתוג בשטח.
הדמיות אלו משמשות אותנו גם בבניית מצגת מסודרת שתועבר לאישור כל הגורמים, וכן לצורך קבלת הצעת מחיר והדרכה ברורה לצוות המתקין.
במצגת מקבלת כל תמונה שקופית, בה מפורט גודל ההדפסה הרצויה ואופן ההתקנה.
ולעיצוב-
האיקון המרכזי בלוגו משמש כמוטיב מרכזי לאורך כל הדרך.
בכל אזור בחרנו קיר מרכזי עליו יש את האיקון בגדול, בשילוב תמונה המשדרת מסע להצלחה וציטוט להשראה. כל הציטוטים עוסקים בעניני פרנסה, אמונה ובטחון.
לאורך המסדרונות המובילים למתחם הכנו שילוט הכוונה גם הוא כמובן עוצב בצבעי המותג, שימו לב לחץ הברור בצבע האדום הבולט. ובסופו של מסע מגיעים לקיר כניסה ענק שאי אפשר לפספס
ברוכים הבאים!
באזור האופן ספייס בחרנו קיר שישמש קיר כוח, בתחילה צבעתי אותו בצבע מלא,
ולאחר חשיבה הוחלט להרגיע אותו ולתת נגיעות של צבע. כאן נבחרה תמונה מרגיעה ושקטה, כמובן בתוספת ציטוט. כיון שזהו קיר ארוך מאד, היה עלינו לשים לב שתהיה פריסת אלמנטים שווה כדי לא לאבד רצף בין חלקי הקיר. וכמובן – לשים לב שעיקר העיצוב יהיה מעל גובה העמדות, שלא יסתירו אותו.
קיר נוסף שסמוך אליו, עליו ממוקמות עמדות מנהלות המשמרת – קיבל נגיעה של ציטוטים מעוצבים. כאן השתמשתי בטיפוגרפיה עדינה, אבל בעלת נוכחות.
בחדרי המנהלים המשקיפים למתחם המרכזי עיצבתי קיר אחד בלבד באופן משמעותי גם הוא בתחילה עוצב עם הרבה צבע, ואח"כ שינה מעט את פניו. הקומפוזיציה גם כאן היא של צורה גדולה עם תמונת השראה, וציטוט בגודל לא משתלט.
חדר ההדרכה קיבל יחס יותר מכולם היה בו עמוד שהציק בעין, החלטנו לצבוע אותו בצבע בולט ולמקם עליו את חזון החברה בצורה מענינת, תוך שימוש חוזר באיקון מהלוגו. בקיר המרכזי עיצבתי אלמנט עדין שמשלב הייטק וחדשנות ואיקונים הקשורים לתחומי הביטוח שבהם יעסקו העובדים במתחם זה.
האזור האחרון שעיצבתי היה המטבח.
גם הוא קיבל נגיעת עיצוב מתאימה בשילוב ציטוט, וכן עיצבתי ברכונים ממותגים לשימוש העובדות, ועוד כמה עיצובים קטנים בהתאם לשפת המותג – מיתוג האזור החלבי / בשרי וכו'.
כמעט כל הקבצים ירדו לדפוס ולחיתוך צורני, ולכן לאורך כל העבודה הקפדתי לעבוד בצורה נקיה שתקל עלי את מלאכת הסגירה לדפוס.
לדוגמא: מה שפחות שימוש בstroke שיוצר בעיה כאשר מכינים את הקובץ לחיתוך צורני, וכן ללא שכבות מיותרות, כמה שיותר אלמנטים מאוחדים. גם השימוש בפלטות צבעים היה מסודר ואחיד לכל הפריטים. תודה שקראתם אותי עד פה,
מזמינה אתכם לטעום עוד פרויקטים באתר שלי: www.freedberg.co.il
יוצא לאור
BRIGHT BEGINNINGS
מיתוג שנולד אך לא ראה אור
בטוחה שכל מעצבת מכירה את זה, את בונה קונספט שלם, מעצבת לוגו מעיף עם אסטרטגיה מדוייקת, והמודעה היא בכלל הדבר הבא שילמדו בבתי ספר לעיצוב, ובא הלקוח.. ובום.. לא מתחבר.. דמיין משהו אחר לגמרי… ואת, מה לעשות, מעיפה אותו (את הפרזנטציה, לא את הלקוח) לתיקיית הסקיצות וקוראת לו בשם חדש "הסקיצות המאלפות שהלקוח לא בחר, לא לשימוש" מקווה ליום בו יגיע לקוח עם אותו מוצר ויקח את המיתוג AS IT IS.
לפעמים, מתחשק לי להוציא לאור ספר שבו אציג את המיתוגים הראשונים שהצעתי ללקוחות ולא ראו אור. יש להם יופי מיוחד והרבה חשיבה שעומדת מאחוריהם. וגם מה לעשות, יש אליהם את האהבה ששמורה לבכורים.
אז זה הסיפור בקצרה של המותג אותו עיצבתי BRIGHT BEGINNINGS
בריף בקטנה:
BRIGHT BEGINNINGS -היא מכירה לבגדי הריון, עם וותק של כמה שנים. המכירה עוברת לבעלות חדשה ולמיקום חדש אבל שומרת על אופי המותג בלי שירגישו שעוברת שינוי בעלותי.
הקהל יעד:
המכירה מיועדת לנשים בהריון, צעירות, גילאי 20-35. הנשים מגיעות בעיקר מהמגזר החסידי והאמריקאי, נשים שאוהבות להשקיע בנראות שלהן ומוכנות לשלם לשם כך ולקנות במחיר גבוה מהסטנדרט.
הקונספט:
לפני שאני מתחילה עם הסקיצות אני מסדרת לעצמי את העקרונות שהשפה תתבסס עליהם.
אוירה: נשית, טרנדית, מכובדת, שונה אחר וחדשני.
ערך: לשדר טרנדיות עם מכובדות,
המטרה: ליצור נראות מזוהה עם המכירה ובידול ממכירות מתחרות.
סיעור מוחות
מתעדת את האסוסיציות שעולים בדעתי ומתקשרים למכירה וממוקדים בהריון. המילים שעלו: תשעה חודשים, ירחים, זמן, שליש, לידה, תינוק, עיגול, חלקי לבוש, מאם, פינוק, התרגשות, התכוננות, התחדשות.
הסקיצות:
הסקיצה מתבססת על צורניות של עיגול.
למה עיגול?
לעיגול יש משמעויות רבות שמתחברות לקונספט מושלם.
שלמות – הריון זה יצירת שלמות, כמין סיבוב עד ללידה בעז"ה
פרק זמן – זוהי תקופה מוגדרת בזמן, מתחלקת לשלישים, חודשים, שבועות וימים. וממנו ניתן לגזור צורות נוספות כמו שעון, חצי ורבע עיגול.
צורניות -אם היינו מנסים להגדיר צורה של הריון, היינו מחברים לעיגול, לא?
וחשוב לציין: המשמעויות הן עם מסר סמוי, לא בהכרח שהמתבונן יבין את המשמעויות שעומדות מאחורי הרעיון. עיקר השדר שאנו רוצים להעביר זה אוירה, ולכן לא צריך לחשוש מחוסר צניעות או חשיפה לנושא רגיש.
Mood board
חפרתי בהרבה אתרי פונטים כדי למצוא את הפונט עם הצורניות העגולה והמושלמת
הפונט שהכי עשה את העבודה נבחר ברוב קולות – EIGHT ONE
ועכשיו לעבודה, טיפוגרפיה במיטבה, החלק הכיף של העבודה
נסיונות לשחק עם הרגל של ה-g
אופציות נוספות ל-b, ליצור אות פתיח זכיר וייחודי
ואז צריך לבדוק אם הזיווג עולה יפה או שיש חוסר איזון, השתלטות או התנגשות.
בעיה נוספת להתמודד איתה היה האורך של השם.
את השם כמובן לא רצינו לשנות, כי מדובר במכירה מוכרת לציבור.
ובנוסף, אחרי גילוי של שגיאת כתיב בסקיצה הראשונה, המילה התארכה עם עוד כמה nnnn's
עכשיו צריך להתמודד עם משקל גבוה 😊
חבלי לידה, אמרנו?
הפתרון הנכון ביותר היה לחלק את השם לשני שורות
ואז כבר התבקש סמל
הלאה, לשפה עיצובית
צבעוניות
כחול –נותן את המראה העמוק, רציני, מבוסס ויציב הטורקיז והורוד – צבעוניות טרנדית, נותנת חיות לצבע המותג. השמנת –בנגיעות עדינות בעת הצורך
סקיצה מהירה לשימוש בחלק מהפלטה ואיך זה יתקבל על שקית
היו נסיונות נוספים לפלטה קצת שונה, אבל בסוף חזרנו לראשון. (כמו תמיד..)
השפה העיצובית נגזרת מהצורניות של הלוגו ומשתמשת בחלקי עיגול לבניית קומפוזיציה מעניינת.
צורת העיגול נותנת טווח גדול למשחק וניתן לצאת ממנו למגוון של עיצובים ורעיונות.
ואיך יראה הפרסום?
בשלב זה אני שולחת ללקוחה סקיצות בסיסיות, רק כדי לחבר את כל הקונספט לסיפור אחד שתפור טוב מכל הקצוות.
לצערי, הלקוחה פחות התחברה לסגנון המינימליסטי והעדכני, וחיפשה כיוון עם אופי יותר אישי וחם. הלוגו השני שונה ב-180 מעלות מהנוכחי, גם לו יש יופי, אבל בתור היוצרת (היולדת) אני עדיין אוהבת את פרי הביכורים הראשון שיצרתי. ונסיים באחד האופציות שעלו לכותרת למודעה:
Have the best end for a bright beginning
והעיקר תמיד בידיים מלאות!
תודה שחוויתם איתי את התהליך.
תוכלו לבקר אותי כאן, אשמח לשמוע ממך.
שמתם לב מה עובר על מותג העל GUCCI בתקופה האחרונה?
הכל התחיל ממנהל קריאייטיב חדש בשם אלסנדרו מישל שנכנס לתפקידו וקדח במוחו איך להביא רוח חדשה למותג העולמי. הוא לא היה צריך להתאמץ הרבה, המזל שיחק לו. מכירות את אמן הרחוב (גרפיטי) האגדי בניו יורק אנדרו ? כנראה שלא ;)
נערוך הכרות קצרה,
מאז בחורתו, אנדרו התאהב במותג גוצ'י, ופיתח לעצמו תחביב חדש לקחת מוצרים של גוצ'י ולהכיל עליהם את האומנות שלו, כאמור סגנון גרפיטי זול. ובעיקר אהב להשתעשע עם הלוגו של GG.
מה דעתך על האתר?
'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.
* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.
צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.
עזרה וסיוע : נחמי לב, השקעת זמן ששוה הון להצלחת האתר המושלם.
פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה
7 Responses
מרתק!
מחכים
שושי, שרה, שרי וחוי-
אני עדיין עם פה פעור:)
וואו!
פוסט מעניין ומרתק!!!
תודה רבה,
שושי, המודעה תפסה לי את העין בעיתון – איזה תהליך! ואיזה תוצאות!
שרה, יש לציין שהלוגו הראשון מהמם, אבל הפרסומות הנוכחיות מטורפות… (באמת התלבטתי מי זו הגרפיקאית המוכשרת…)
הצלחות לכולם!
תודה חיה,
כף לשמוע!
מקווה בעתיד לעלות פוסט על תהליך הבנייה של המודעה.
תודה על הפידבק☺️.
את מי תרצו לפגוש במגירה הבאה?
איזה מגירה שווה!! החכמתי!!
מרתק ממש,
אין כמו לראות מה קורה מאחורי הקלעים,
שושי, וואו, איזו דרך למודעה שעצרה אותי כבר בעיתון, מיוחד ממש!
שרי, מה שרשמת בהקדמה נכון, והתוצאה של החללים מעולה!
שרה, כמה חבל שלא השתמשו בלוגו הזה כי הוא פשוט אלוףףףףףףףףף והשפה מיוחדת!
וחוי, וואו, כמה השראה!!!!!
איזה פרויקט נהדר.
טוב לראות אותו מתקדם ומתפתח.
תודה על המאמץ והשיתוף.
שמח עם כל אחד שיוצא.
תודות.