23

היי, אפרת הכהן עדני או EPaP זה היינו הך בתחומים של עיצוב.

וואי, כיף לחזור לפה. מרגיש חמים ומוכר :) כיף שהמגירה חזרה, מבין כל הניוזלטרים בתחומי העיצוב, היא היחידה המציגה תהליכים. לאחרונה גיליתי שתהליכים זה משהו חשוב. לא שלפני כן לא ידעתי, רק שנחתה בי ההבנה עד כמה צריך להתייחס לתהליכים ולמסעות שאנחנו עוברים – בחיים האישיים והמקצועיים. להבין שהתחלנו מנקודת מוצא מסויימת ודברים קרו בדרך, מכוח המציאות.  סוף שנת כספים זו הזדמנות מצויינת להתסכל אחורנית, לסכם התחלה–חלום/מטרה–איפה אנחנו בדרך. והכי חשוב – להסיק מסקנות ולהתאים את היעדים והמטרות לאדם שגדלנו להיות. לעדכן חלומות, כך אני קוראת לזה :).

אני חלק מקבוצת קולגות מקומית שנפגשות סלונית בפורמט חודשי ניסיוני, ומדברות על דברים כאלו בקול. יש אוכל, נושא וכמובן מצגת מעוצבת. מדהים לראות איך 2 מפגשים כבר יצרו בוסט ותנופה: מעצבות שחושבות על מיקוד, אחרות שמציבות מטרות מדידות, מקבלות רוח גבית ועידוד מנטלי להוציא לפועל תוכניות מגירה ;)

חלק נכבד מהתקדמות הוא להציץ אחורנית ולמדוד הספקים. (אני יודעת שזה נשמע עוד מאמר של מוטיבציה, חכו רגע, מיד אסביר ונעבור לדבר על עיצוב). רש"י אומר "לאן שאדם רוצה ללכת, שם מוליכים אותו", איך נדע לאן ללכת, בלי לדעת איפה אנחנו נמצאים?

(מתוך מצגת על מטרות ויעדים שהועברה ע"י לקוח שלי בערב הורים בשובו)

לפני 5 שנים כמעט, כשהפכתי לעצמאית, הצבתי לעצמי מטרה ברורה: עם עמותות וארגונים אני לא עובדת! ההחלטה הזו הגיעה מתפיסה מאוד מסויימת, ועזרה לי להתמקד בדרך שלי. רק ש דברים משתנים כל הזמן, כבישים חדשים נסללים, ובכל פעם עומדת בפנינו בחירה. בחודשים האחרונים נכנסתי פנימה עמוק עמוק למגזר השלישי, ויותר מזה – להתרמות. ככה בבום.

קבלו הבלחות:

פרוספקט תורמים לצילו של היכל, רשת של כוללים בעיר העתיקה. נכנסתי לסיפור ההקמה המרגש, לחזון העתידי ויחד מצאנו קונספט. שרטטתי מבנה תוכ, שילבתי בו פרינט ודיגיטל, ואחרי עבודה אינטנסיבית ב"ה יצא מוצלח.

הקמפיין של 'ארחות תורה' היה מעניין במיוחד: המסר, התוצרים, התוצאות, צורת העבודה והאנשים שהכרתי תוך כדי. שיתפתי ממנו מעט בפרוג, שם התגובות הוכיחו מה שניסתי לעשות – לחדש משהו בעיצוב של קמפייני התרמה – צלח.

את הדרך סללה רותי יוסקוביץ, ששיתפה פה במגירה – לפני כשנתיים – את העיצוב החדשני להגרלה של עלי שיח. כשהתחלתי לחשוב על העיצוב לארחו תורה זה מה שעמד לי בראש, שאם היא הצליחה להביא נראות חדשה בתחום ההגרלות – זה יכול לקרות גם בהתרמות של ישיבות וכוללים. צריך רק להרים את הכפפה, וזה מה שעשיתי :) היו ממודעות ביתן נאמן, שלטי חוצות ענקיים במספר ערים, מודעות רחוב, דף נחיתה וניוזלטרים. יצרתי עיצוב חדשני ומודרני מבחינה עיצובית, שב"ה השתלב מעולה עם המסרים והאווירה שרצינו להעביר.

ומההקדמה הארוכה הזו – אני מגיעה תכלס לשיתוף: נותנים לב לאחות.

זה עוד מיזם שלקחתי בו חלק. פעם בשנה אני מקדישה בין שבועיים לחודש לפרויקט התנדבותי בו אני עובדת עם מגוון של נשות מקצוע מדהימות וכישרוניות, יוצרות משהו אדיר לשם מצוות חסד, מתנסות בדברים חדשים ונהנות לראות את הפירות. הדרנא, אותה שיתפתי פה בעבר – היה המיזם הראשוני. הפעם זה קמפיין צדקה, לשתי משפחות אנונימיות. מאתגר. כיום אין כמעט קמפיינים של צדקה מבוססי שגרירים למישהו שלא מכירים. התלבטתי עם עצמי אם זה משהו שאני יכולה לעשות, ולאחר מחשבה הבנתי ש דוד כהן מירושלים או נחמה לוי מבני ברק או רותי דניאל מאופקים – זה לא באמת משנה.

חילקתי את העבודה לשלושה שלבים, ואת מי אני מגייסת לאיזה שלב, כי אני לא יכולה לעשות הכל, גם אם מאוד ארצה. #שלב 1: גיוס נשות מקצוע ליצירת התכנים.

#שלב 2: גיוס שגרירות.

#שלב 3: התרמה בפועל.

אני אשתף על הכנת התוצרים, איך פיצחנו אסטרטגיה, קונספט, והתוצרים המעוצבים. מספקת לכם חומר לקריאה. אחרי קביעת המסרים של "קרוב, אישי, מרגיש כמו משפחה", מצאנו את השם "נותנים לב לאחות" עם כפל משמעויות: אחות במובן של קרבת משפחה, ולאחות במובן של לחבר. רותי שפירא המוכשרת הצטרפה לצד העיצובי עם בקשה: היא יכולה בשמחה לעצב לוגו ולהבין בסיס של שפה עיצובית, כל עוד הסגנון חדשני ולא בסגנון המוכר והידוע של שחור + אדום/צהוב זורח על כתם צבע ואותיות טראגיות. שולחת בריף, וכמה שעות אחרי מקבלת מייל עם לוגו מהמם. טרנדי, אישי וקרוב. קצת התלבטות על הצבעים שמרגישים נשיים מידי וכמה דוגמיות צבע.

לקח קצת זמן ואחרי מספר שילובים מצאנו את אותו. השילוב המושלם של כחול עמוק ואודם. טיפונת ליטושים ודיוקים והלוגו מוכן.

בינתיים התקדמנו, דף נחיתה להרשמה לכנס הסברה בזום. היו את הלוגו והצבעים, לעיצוב היה קצת פחות זמן :( עשיתי שימוש באימוג'יז ליצירת קרבה וקלילות, והוספת צבע ירוק, הרגיש לי שצריך פה משהו לשבור את החד גוניות.

במקביל, שלחנו לרותי כיתוב להזמנה אישית, נטו כיתוב. היינו כ"כ בלחץ שלא הצלחנו לחשוב על ויזואל מתאים. מה כבר אפשר לשים? אבל רותי לא ויתרה והעלתה רעיון מקורי

וזה הביצוע שהתעלה מעל כל הציפיות והיווה בסיס של שפה עיצובית רחבה איתה המשכנו לכל אורך הקמפיין: שלושה צבעים, פונט בסיסי יציב לכותרות וגם טקסט רץ ופונט כתב יד למשפטים קצרים וספציפיים. ויזואל חזק וצורניות של עיגול, לבבות למול ריבועים ומלבנים.

עבדנו על המוני דברים במקביל.

סרטונים >>> אחד הזמנה לשגרירות לזום, עם קריינות נשית של בתיה בויאר (בדף הנחיתה) והשני לתרומות עם קריינות גברית של פנחס אליהו. כדי לזרז תהליכים ולקצר התעסקות – יצרנו את החלק הראשון זהה בשניהם, ויותר מזה – הקפדנו שאלו יהיו צילומים מסוג שקיים במאגרי התמונות, כי לנו אין אפשרות להשיג צלם ושחקנים… השאר נתנו לאסתי קנייבסקי מסטודיו loopa לעצב עם טיפוגרפיה אנימציות מונפשות על בסיס החומרים המוכנים והשפה העיצובית הקיימת. תראו פה איזה אליפות:

והיה מדהים איך בתור המסגרת העיצובית כל אחת לוקחת את זה למקום שלה. אהבתי מאוד את תוספת הפאזל הזו.

היה גם מצגת לזום שקרתה תוך שעתיים ואולי קצת פחות

ופרוספקט לתורמים. יעל בונה את השלד, יפית כותבת, יעל שמידע האלופה מעצבת, אני נגעתי קצת בצבעים. ככה זה שעובדים בצוות ;)

עיצובים למצ'י– פלטפורמת התרומות

ואפילו דאגנו לאפשרות של שיתוף התרומה

האמת שזה אפילו לא חצי ממה שדורש כזה קמפיין, היו לנו גם חתימות מייל, לצוות ולשגרירות המופלאות

פרסומות לתורמים בסטטוסים ובמגזין דאבל

עיצוב כוסות לשגרירות, כזה שיעודד אותן. כמו כל המיזם הזה – אפילו הכוסות נתרמו ברוחב לב. בעז"ה נשלח אותם אל כל אחת מהן עד לבית

את השיתוף הזה אני כותבת אחרי שסיימנו עם באנרים לפרוג, וגם מאמר.

תוך כדי כתיבת השיתוף הזה החלטנו לערוך שעת שיא במקום יומי שיא. שעה אחת בה כולן נרתמות בכל המרץ, מרימות ומשיגות ליעדים. בעז"ה ביום שלישי בערב, עם אלישבע קרייסמן האנרגטית. במודעה הזו החלטנו לכתוב הכי קצר והכי ברור, הפורמט הדיגיטלי השפיע על הקופי, כיסחנו את הכיתובים.

מעניין לנו ולחוץ. יש המון עליות ומורדות, והמון רגשות וגם חיבוקים מהקב"ה. יצרנו חברויות מספיק עמוקות כדי להודיע אחת לשניה "אני לחוצה עכשיו, תורך להרגיע אותי" קצת NLP ועידודים

שפה נרחבת של הקמפיין תוכלו לראות פה, באתר התרומות: שקופיות, סרטון וגם לקרוא עוד על מה אנחנו עושות וגם להרים תרומה, בכל גודל, שתקרב אותנו ליעד. כאן עושים את זה

תודה לשרה על האירוח ועל הנדיבות להיות במה למיזם הזה. אולי בשנה הבאה – אשתף פה על המיזם שיקרה אז ;)…

להת'

אפרת.

לכל שאלה/תגובה אני זמינה במייל,

אל תתביישו: efrat@epap.co.il

ואם יש לכם ווצאפ, אפשר גם לעקוב ולהתעדכן