יצירת קשר

הצטרפות

20

היו תוכניות מרגשות למגירה 20, ממש דמיינתי איך זה הולך להראות.
מתיחת פנים קלה, עדכון גרסה ללוגו וכמובן השקת האתר הרשמי של 'המגירה'.

אז הנה היא ה'המגירה' 20, אותה מגירה מוכרת באותו מארז בדיוק.

כי לא הכל תמיד הולך לפי התוכניות, קצת קשה להכיר בזה, כי רמת המקצוע אצלי לא נותנת לפספוסים מהסוג הזה להיות, אבל הנה ההוכחה שזה קרה.

מאמינה ומקווה שבאחת המגירות הקרובות, כבר התוכניות יתממשו וזה לא יהיה במספר חגיגי, עגול ומרגש, אלא דוקא באמצע משהו שגרתי, שובר שגרה. ביננו, מי נמצא בשגרה היום?! שיצביע.

 

ה_נושא בפרינט שהולך ומשתבח ודורש את מלא תשומת הלב שלנו, עם המעצבים.

גריד.

אמרנו גריד אמרנו גריד טורים, כאן ב'מגירה' אני משביחה ומעמיקה ונותנת עוד הצצות מסקרנות למעצבות שרובכן פוגשות את היצירות שלהן בעיתונות הפופולרית בציבור החרדי. 

נפגוש כאן את ברנצי קנפלמכר מ'יתד נאמן' ואת שושי קלינגר מעלוני ילדים מוכרים, בפתיחת 'המגירה' הייחודית שלהן.

והדובדבן שבקצפת המשובחת הזו, הוא ב'מגירה ZOOM' בה נפגוש את שרה וינטרוב מעיתון 'משפחה'.

שנתחיל?

נתחיל.

בראנצי קנפלמכר

 

ברנצי קנפלמכר, מעצבת גרפית, 'יתד נאמן', קטיפה.

מעבר לעבודה השוטפת כגרפיקאית בעיתון יתד נאמן, אני מתבקשת מחג לחג להכין גריד למוסף נושא, העבודה בעיתון אינטנסיבית מאד ובזמן שיגרה חוזרת על עצמה, ומקשה על הראש היצירתי לאפשר לעצמו להשתולל.

מיד בבוקר למחרת שהעיתון יורד אנו ממשיכות לעיתון הבא בריטואל שחוזר על עצמו, כך יוצא שאני ממש מוצאת את עצמי מחכה לשמוע על הנושא על מנת לרענן לעצמי את היצירתיות שמחפשת לצאת, שמשתוקקת לפרוץ. מחכה לסיעור מוחות לקראת הרעיון לגריד חדש.

חשוב לי מאד שהמוסף ייצא מסודר ומאיר עיניים, צריך להבין שהמוסף לרוב מכיל בתוכו מעל 20 כתבות המקיפות את אותו נושא, חייב להיות גריד ברור שחוזר על עצמו על מנת שהקורא לא יתבלבל ויזכור שהוא נמצא באותו מוסף, וחשוב מאד לענין את קהל היעד עם עמודי פתיחה (פותחות)  המשכנעים להכנס לכתבות השונות.

התיישבתי מול המחשב, מה עכשיו?

העורך זורק לי את הנושא ומבקש לראות סקיצה ראשונית שתשביע את רצונו, אני לא מוותרת ומבקשת לראות לפחות שתי כתבות על מנת להכניס את הנשמה גם לגריד.

פיתחתי לי שיטה:) להתחיל קודם עם הכריכה, כדי למצוא את האובייקט/העיצוב המתאים, איתו אני ממשיכה פנימה לתוך הכתבות, לעיצוב ולשפה שלהן.

אתמקד כעת במגזין שיצא לפסח האחרון ובהמשך אראה דוגמאות נוספות ממוספים שונים.

שם המוסף היה טעות גורלית, חיפשתי איך להמחיש את העניין בצורה הכי ויז'ואלית לקורא, ובסיעור מוחות שערכתי עם עצמי (והוא עלול לקחת כמה ימים) הגיעה ההברקה – קליעה למטרה שמתפספסת,. וואו , רעיון. אחרי שאני מוצאת לדעתי שזה ההמחשה הקולעת ביותר, אני הולכת על זה ומשתדלת להזרים את הרעיון זה לתוך הכתבות אבל להישאר בקו אסטטי ונקי לאורך המוסף .

ההתייחסות שלי בראש ובראשונה היא לאתגרים המשמעותיים והעקביים שחוזרים על עצמם בכל מוסף מחדש. מלל בכמויות בלתי נתפסות, פרטי פרטים של מלל וכל אחד משמעות אחרת מבחינת התוכן והחשיבות.

לכן גיבשתי לעצמי "אסטרטגיה עבודה" קודם כל שטח נקי. איך משיגים שטח נקי?

השיטה שלי היא, ליצור מבנה רבועי לויזואל , ככה אני משיגה סדר מסוים, מוצאת ידים ורגלים בבלאגן ומתחילה לעצב.

בכל פעם תוכלו לראות בדוגמאות שלפניכם יש מבנה ריבועי כללי לויזואל, אין הכוונה לתמונה שנכנסת דוקא בריבוע אלא הפורמט הכללי שנראה לעין יוצר מבנה ריבועי.

כאשר נוצר המבנה הזה באופן אוטמטי יש מקום מוגדר מאד לכותרת ולכותר המשנה וכל כלל הטקסטים שאמורים להפיע בדאבל הפותח.

שימו לב לאפיון מסוים אותו הוספתי והוא מעמיק את הסדר והנקיון שאני מחפשת למצוא בעיצוב הזה-אלו הם השוליים עליונים והתחתיים הריקים, פעמים הם תחומים בצורה או קו פעמים הם פשוט ריקים לחלוטין מאוביקטים ורק הרקע נכנס לתוכם. הרעיון הוא להשתמש בשטח שממילא אין בו שימוש כדי לאוורר את העין וליצור תחושה של עיצוב נקי.

יש מקרים שגם לשם חודר מלל כלשהו, אבל לא במגמה עקבית אלא משהו רנדומלי שלא פוגם בסידור והבנת מבנה הגריד באופן קיצוני מידי.

נתון נוסף הוא סדר היררכי למלל שמתבטא באופן ויזואלי ותראו עד כמה זה נותן תחושה מאוררת שאפילו א"א להאמין לכמות התוים שנמצאת שם.   

כל כתבה מקבלת אופי מסוים שפותח אותה, יש פעמים שאני מחפשת ממש סימבול שיתאים את עצמו לתוכן כדי שאנשים ירגישו כל הזמן על איזה תוכן מדובר ולכן הקליעה למטרה שראיתם בדוגמאות הראשונות עובדת נפלא. יש פעמים שאני בוחרת באלמנט אבסטרקטי יותר כמו חץ או הכוונה כלשהי.


כמובן שכשאפשרי לתת מערכת אמנותיות יותר אני מתגבשת לכיוון כזה, לא תמיד זה קורה, אבל אני מחפשת…

באופי הכתבות הבא שתראו, בניתי מערכת של אזורים תחומים אחד על גבי השני בעקביות, כותרת ראשית, כותרת משנה, תמונה ומלל רץ. פשוט קיבלתי כאן מבנה כל כך ברור שהיה פשוט כייף ליצור כל פעם מחדש את משחק הקומפוזציה השונה, כשיש שפה ברורה הכל זורם חלק ועובד באינטרקציה מלאה על כל התחומים הנגועים בענין.

אשמח לשמוע מכם :)
branzilosh@gmail.com

שושי קלינגר

 

שלום, אני שושי קלינגר.

אוהבת עיצוב, מאוד. ההתמחות העיקרית שלי היא בניית גרידים מורכבים ומעוצבים למגזינים, כתבות, ספרים, חוברות ועוד, בשילוב איורים מעשה ידיי.

מה בדיוק אני עושה – תוכלו לראות כאן. אשמח לשמוע ממכם :)

כחלק מעבודתי בעיתון 'מרוה לצמא' בו אני מעצבת כתבות ומדורים. באופן קבוע מדור העוסק בנפלאות הבריאה המביא בכל פעם נושא אחר ומקיף אותו. המדור בנוי על פי רוב בצורה מורכבת: כותרת, כותרת משנה, כמה וכמה ריבועי תוכן שונים המופיעים כיחידות נפרדות הקשורות לתוכן, כשבכל אחת מהם, כותרת ראשית וכותרת משנית, תוספות , תמונות ויד הדמיון הטובה.

כיוון שהכתבה מיועדת לילדים, אני צריכה לתת הרבה עניין וגיוון בעיצוב, בשונה מכתבה למבוגרים שיכולה להיות רגועה יותר ופחות תנועתית, ועם זאת לשמור על הסדר הטוב ועל עיצוב הרמוני ונעים לעין.

הנה כמה טעימות מהמדור הזה, שתבינו במה מדובר:

אשתף אתכם בתהליך העיצוב של כתבה כזו.

"סיפורי בדים" כל הסיפור בחמישה שלבים…

זו התוצאה הסופית כמובן…  אז ככה עשיתי את זה:

 

שלב ראשון קריאה

אני קוראת את הכתבה וקולטת את האוירה. בכתבה הזו – כתבה על בדים שמתפרסמת בתחילת החורף בעיתון ילדים – ישר אני מדמיינת בדים מחממים ועוטפים, כתבה צמרירית כזו. אם הכתבה היתה מתפרסמת באביב – סביר להניח שהיא הייתה מלאה בבדי טול ושיפון בגוונים פסטליים שמתעופפים ברוח ופרפרים מרחפים סביב. הכל לפי הענין.

 

שלב שני – היכרות

כעת אני מבצעת בדיקה מהירה ממה מורכבת הפעם הכתבה שלי – כמה מקום בערך תופס הטקסט וכמה נשאר לעיצוב, האם מדובר בהרבה מסגרות קצרות או בשלוש-ארבע ארוכות, האם נדרשות תמונות לכל מסגרת או מספיקות כמה תמונות אוירה כלליות, מה אורך כותרת המשנה, האם יש קטע פותח לפני החלוקה למסגרות ועוד ועוד.

אל תיבהלו, אני לא ממש יושבת ומנתחת את כל הנתונים ורושמת הכל במחברת…

ההיכרות נעשית בצורה מאוד פשוטה: אני זורקת את הטקסט לאינדיזיין.

הפעם כמו שאתם רואים נשאר לי המון מקום לעיצוב. איזה כיף! (לפעמים הטקסט ארוךךך ואז האתגר שלי גדול יותר – לעצב בצורה מינימלית אבל לא לוותר על סדר, עניין, צבע ואור).

אני מפרקת בזריזות את הטקסט לתיבות טקסט נפרדות: כותרת ראשית, כותרת משנה, ושבע מסגרות שמרכיבות את הכתבה.

עכשו הכתבה הפכה מגוש טקסט אחד ארוך למשהו יותר ברור לעין ונגיש לעיצוב.

 

שלב שלישי – חיפוש תמונות

בעיצוב כתבה כזו אני צריכה לחפש תמונה ספציפית לכל מסגרת. לכאורה עניין טכני, אבל עדיין דורש השקעה של זמן וחשיבה: אני משתדלת שהתמונה תשקף בדיוק רב ככל האפשר את הכתוב במסגרת, מתמקדת בניראות שלה – שתהיה אסתטית ככל שניתן, מעניינת, עם צבעוניות טובה.. בקיצור – שלב חשוב שעל אף שלפעמים הוא מייגע אני משתדלת להשקיע בו כי הוא משפיע מאוד על הניראות הכללית של הכתבה.

וזהו. העבודה הטכנית ויישור הקרקע לעיצוב הכתבה הושלמו. עכשו אני פונה למלאכת העיצוב עצמה – החלק החוויתי והכיפי בסיפור…

 

שלב רביעי – עיצוב!!

פותחת שאטר ומתחילה לאגור תמונות והשראה. כן, ההשראה שלי בדרך כלל שאובה משם.. שומרת תמונות שנראות לי מתאימות לעיצוב הבסיס, ותוך כדי הראש שלי עובד: צורב את הרקעים בפוטושופ דמיוני, משנה גוונים, מסובב, הופך, חותך ובאופן כללי עושה שמח :)

מה דעתכם למשל על התמונה הזו למשל?

יפה, נכון? אבל הי, הכתבה מתפרסמת בחשוון, סוף סתו-תחילת חורף. האוירה אמורה להיות הרבה יותר חמימה וצמרירית.

אז מה, תמונת רקע של סריג כלשהו?

אפשרי, אבל משעמם.. מחפשת תמונה עם יותר בשר.

בסוף נופל הפור על התמונה הזו:

חורפית וצמרירית עם רקע כחול עמוק שמרגיש לי כמו הערב המוקדם והכחלחל שיורד עלינו בסתו, בשילוב צבעוניות חמה ומקסימה שממש מזמינה ילדים לקרוא, ומתקשרת אסוציאטיבית גם לבגדי החורף שאמא בדיוק הורידה השבוע מהארון למעלה.

עכשו נשאר לבדוק האם היא מתאימה לשמש כתמונת רקע, ומשאירה לי מספיק מקום לעיצוב הכותרת וכותרת המשנה. פוטושופ כמובן עומד הכן לעזרתי.

כן, מעולה. אני פורשת את הרקע הכחול על שני העמודים, ממקמת את התמונה בצד, ועוברת לשלב העימוד – דהיינו מיקום ועיצוב האלמנטים השונים המרכיבים את הכתבה.

 

שלב חמישי – עימוד

ממקמת את המסגרות והתמונות בקומפוזיציה נעימה לעין. למסגרות נותנת רקע לבן שמתקבל נהדר בגלל הרקע הכחול של הכתבה, והוא גם האופטימלי ביותר מבחינת קריאות. את התמונות ממקמת בתוך עיגולים, לגוון קצת עם המלבנים.

בחלל שנשאר מעצבת את הכותרת וכותרת המשנה. ממש התחשק לי לנסות גזירי בדים כאלה שגזרו עם מספרי זיגזג. דווקא עבד טוב לכותרת. אהבתי..

את הכותרות אני ממקמת בתוך מלבן צבעוני שכאילו מונח על המסגרת, והולכת עם הרעיון של הזיגזג גם לתוספת שיש לכל מסגרת.

עכשו עורכת התאמת גוונים ופונטים, ו – מזל טוב, יש לנו כתבה!

לקינוח אני עוצרת לרגע, מתנתקת מהכתבה ומסתכלת עליה שוב במבט של ילד שמחזיק את העיתון ביד.

האם האוירה משדרת את הנושא? הצבעוניות מדברת אלי? ברור לי מאיפה מתחילים לקרוא ולאן שייך כל אלמנט? והעיקר – יש לי חשק לקרוא את הכתבה?

אם כן – מצוין, אם לא – אני עורכת שיפורים קלים: משנה/מוסיפה גוון מסוים, מזיזה קצת את הכותרת, את התמונות וכדומה.

משפשפת ידיים בסיפוק ושולחת לאישור.

מה אתם אומרים, יעבור?!

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המגירה החודשית

הרשמה לקבלת 'המגירה'

נשמח לשמוע אותך
מה השאלה?

נשמח למשוב

מה דעתך על האתר?

אודות
המיזם

'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.

אידיאלים ומטרות

* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.

צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.

פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית