יצירת קשר

הצטרפות

05

חודש טוב וחורף בריא ופורה,
להפגש מחדש זה תמיד עושה טוב, לא?!
אז קודם כל חייבת התנצלות על החודשיים בהם המגירה נשארה סגורה, מעבר של דירה, חגים עמוסים.
מקוה להמשך רציף בסיעתא דשמיא מלא בתוכן מקצועי ואיכותי.
אחד הדברים שאני אוהבת לאסוף לי למגירה, הם פרויקטים לא שיגרתיים.
לא עוד עיצוב ועוד סטנדרט אלא דברים שפותחים את הראש והופכים אותו לגדול.
עובדת על זה חזק כל חודש ואפילו יותר.
במסגרת הזו תוכלו לראות כאן היום את פרויקט העל של ילדות בתי הספר היסודיים- הפקת יומן 'בתיה' שהוא עולם אדיר בפני עצמו, רבקה משתפת אותנו ממש בכל הסודות, תודה רבקה על השיתוף והתובנות.
עוד פרויקט מיוחד שבחרתי לשתף בו, מערך חגיגי של עיצוב כתבות לחג הסוכות.
ושוב יש כאן תהליך מיתוג, ביקשתם-קיבלתם.

רבקה ינובסקי

תחילת שנה, ריח של התחלה טריה באויר. הילקוט כבר מוכן עם כל הספרים העטופים וכמובן יומן בתיה, שכל ילדה בארץ מכיתה ד' ח' מחזיקה וממששת בהתרגשות.

זה הזמן לשתף אתכן בתהליך היצירה שלו. זה מתחיל אי שם בתחילת החורף… כשהילדות עוד צובעות את היומן הקודם. כן, צובעות, כי יומן תשע"ח היה יומן של מנדלות

שלב 1: חושבים על קונספט
בשלב ראשון חיה קופילוביץ – חברתי הנפלאה והנדירה שהיא העורכת המוכשרת, ואנוכי – המפיקה, חושבות ביחד על כמה כיוונים אפשריים, מאיפה נפיל את הירח הפעם.. אנחנו מאד בלחץ כי שנה שעברה כבר אמרו לנו ש"אין סיכוי להגיע למשהו יותר טוב והגעתן לטופ" – אנחנו חייבות להוכיח שיש יותר מזה! (תפסיקו להגיד לנו את זה, בבקשה, זה מלחיץ נורא!) אז אחרי שיש לנו כיוונים, אני יוצאת לעבודה. יוצאת להשראה, מה שכולל בעיקר שיטוט בהמון אתרי השראה וירטואלים ולא וירטואלים, מכתת את רגלי מסטימצקי ועד לסמטאות קטנות בנחלאות… לא יודעת עדיין בדיוק מה אני רוצה עם תפילה גדולה להצלחה ולרעיון שירד ו…
הרעיון המבוקש צריך להיות מתאים לתוכן. אם שמתן לב מה שמיחד את היומן שלנו זה שילוב של צורה+תוכן, הקונספט הוא אחד, שנה שעברה למשל הלכנו על מנדלות מסובכות שבתוכן היו מוטמנים כל מני אוביקטים, וכל היומן היה בסימן של חידות, תעלומות, וגם צבע.
חשבו על כיוון של אומנות בחול, בדקתי את זה שוחחתי עם כמה אומנים והבנתי שזה לא מתאים לנו, אמנות בחול היא דבר שצריך לראות את ההתהוות שלו בלייב ולא מתאים לפרינט. ניסיתי לגלוש טיפונת… ונדלקתי על האבנים האלו, הטבעיות והפשוטות שמדברות בכל כך הרבה שפות. חשבנו על יומן טבעי, משהו בראשיתי כזה, עם שביל ודרך, עם טבע ונוף.

שלב 2: פגישה בתנועה
הפגישה היתה בתחילת טבת. יש לנו כמה כיוונים אפשריים, יושבים עם המנהלות המדהימות שלנו – גב' אסתי כהן וגב' מלכי מאירוביץ, ומראים להן 3 אופציות שחשבנו עליהן. המון תמונות שהורדתי מפה ומשם, והסברים מלומדים על מה שאנחנו מדמיינות ומה שהלואי שיהיה פה עוד חצי שנה.
והנה כך זה נראה, מדגם קטן מתוך ים ההשראות  – את הרעיונות האחרים אני לא חושפת. אולי עוד תפגשו בהם בשנים הבאות.

 

 

אסתי ומלכי נדלקו על האבנים שלנו ממבט ראשון (הגם שאף אחת לא דמיינה לאן נעוף עם זה) הפגישה הפעם היתה מוצלחת במיוחד, תוך כדי הפגישה כבר בנינו את ה"להקה" של הצפורים שתלוה את היומן, שהיא כמובן – הקבוצה של תנועת בתיה, עם המדריכה שתוביל אתן.
זהו , יוצאים לדרך! שוב תפילה חמה ולשלב הבא –
שלב 3: דרוש אומן/ית מומחה ביצירה עם אבנים
זה אחד השלבים הקשים והמלחיצים. אני מתחילה לברר פה ושם, לפרסם… לגשש. קיבלתי המון פניות, והיו כמה אומנים שעשו לנו דוגמאות, ולא, זה לא היה זה. החלטתי שאני חייבת למצוא אומן שיש לו נסיון בעבודה עם אבנים ולא מישהו שיעשה עלינו סטאז'.
בסוף הגעתי לאילה מור (איך הגעתי, זה סיפור נפרד אז נדלג על זה), אישה מדהימה מוכשרת ומלאת רגש ולב, שגרה אי שם בצפון. אילה מחוברת כל כולה לבריאה ולבוראה, יש בה אהבה טבעית ליופי ולמרחבים, היא יורדת לחוף, ואוספת שם אבנים וצדפים ואחר כך מרכיבה מהם יצירות מופלאות ששמלאות את הסטודיו שלה. היצירות של אילה, עם אבנים מארץ ישראל, מרגשות יהודים בכל העולם.

אילה בונה לנו יצירה לדוגמא, מעבירים למנהלות – מקבלים אישור – חותמים חוזה, קובעים לוז – מאשרים שוב את החוזה – וקדימה, לעבודה!
שלב 4: שלוש ארבע ו— מתחילים!
התחלנו עם הלהקה שלנו, שתלוה את היומן. כל צפור קבלה אפיון ותפקיד ולאורך כל היומן היא תיצג אותו, כל משפט שהיא תאמר, יהיה קשור לאופיה ולסגנונה. אחרי שגיבשנו את השמות שלהן (חיה כותבת, אני מעירה ומלכי מאשרת) שולחים לאילה ואילה מתחילה לעבוד (אחרי שבילתה 6 שעות בים ובנחל וחזרה שרופה לגמרי מהשמש) חמישה ימי עבודה על הלהקה המושלמת הזאת. אילה שולחת, אנחנו מתקנות, ושוב.
והנה הן השבעיה המתוקה שלנו:

תהליך העבודה לאורך כל הדרך הוא כזה – חיה ואני מסכמות, אני שולחת לאילה הוראות, אילה עובדת שולחת לנו לראות, דנים.. חושבים.. משלבים ביומן ו-תיקונים, ושוב ושוב ושוב ועוד פעם ליטוש אחרון, עד שכולם מרוצים.
ועכשיו מתחילים את עמוד הבסיס. היה לי חלום מול העיניים, שיראו פה שביל ודרך, ירגישו ממש איך קופצים מיום ליום מאבן לאבן, היומן כולו יראה ממש בתוך החוף. אז התחלתי וזה מה ששלחתי לאילה בתור סקיצה ראשונית (לא להבהל!)

וזה היה השלב הקשה, אני כמעט נשברת אבל אילה יש לה סבלנות של ברזל ולא מוכנה לסגת. אילה יוצרת את הרקע, שולחת לי תמונה, אני חותכת אותה חיתוך זריז בפוטושופ ושמה על הדף שלי באינדיזיין. "אילה תזיזי את יום ראשון ימינה, את רביעי למטה, ובין שני לשלישי תוסיפי לי 2 אבנים קטנות. בשבת אני צריכה מפרץ קטן לזמני שקיעה.. אילה מתקנת, שוב מצלמת ושולחת. ושוב – פושטופ מהיר, לתוך אינדזיין… "תעלי את יום חמישי, תורידי טיפה את החול בשישי…" אני מזיזה לאילה את האבנים בפוטושופ והיא בתמורה מזיזה אותן ידנית.
רק דגימה קלה, לא אלאה אתכן בכל התהליך (זה לקח שבועיים עד שהיה לנו בסיס טוב ליומן!) כך זה היה נראה בהתחלה:

וכך בסוף-

וזה עמוד הבסיס של היומן שלנו! מזמור לתודה.

 

שלב 5: סמלים למדורים
רצים קדימה, עוברים לשלב הסמלים הכל הולך טוב ברוך ה', אנחנו עובדות בראש אחד, אילה מגלה גמישות מיוחדת ונענית לכל הגחמות שלנו. בסוף אילה אפילו מסכימה להדביק את הסמלים על הדף – כך נחסוך הרבה עבודה ביום הצילום.

שלב 6: ראשי חודשים
היומן שלנו מיוחד בראשי החודשים שלו. כל שנה יש רעיון חדש, והשנה להקת משחקים – כל ראש חודש הלהקה שלנו מלמדת אותנו סגנון חדש של משחקי חברה.

אילה נכנסה לקטע בכל ליבה, קיבלה רשימה בסיסית של רעיונות לכל חודש, והתחילה לרוץ
כל יצירה היא בגודל של 120*80 ס"מ  – עם חלוקי נחל ענקיים. הצפורים שלנו שוכנות לבטח בתוך קופסאות מחולקות, ועוברות מיצירה ליצירה. ביום הצילום אילה תרכיב אותן מחדש על כל יצירה.
13 חודשים מאחורינו הידד! (בחוזה היה כתוב 12, לא זכרנו ששנת תשע"ט היא מעוברת:)

שלב 7: צילומים
אילה מגייסת בשבילנו את בועז נובלמן – שגר גם הוא בצפון, מפנים יום עבודה, אני מוכנה פה במחשב לאשר כל צילום והם שם בצפון עובדים קשה. משנעים את כל היצירות בכמה נגלות לסטודיו של בועז (12 דקות נסיעה!) מגלים שהסטודיו קטן מידי ליצירות הענקיות.. מחזירים הכל ומצלמים אצל אילה. אילה פרפקציונסטית אמיתית, את עמוד הבסיס מעמידה שוב מחדש, כי החול חייב להיות בפיזור טבעי בלי מגע יד, והאבנים כמובן מעליו – רואים את השקעים שהן יוצרות.. אז שוב כמה פעמים הלוך וחזור עד שאני מאשרת ורצים הלאה.
יש לנו שני ימי צילומים ועוד השלמה קטנה ביום השלישי.

שלב 8: האינדיזיין ואנוכי
אנחנו חברים מצוינים והוא עובד נפלא, השלב הזה הוא כבר הסוכריה – מעמדת את היומן, מריצה תאריכים זמנים ומדורים. רבקי כימיגרוף חברתי היקרה, אלופת הצריבות – צורבת לי את כל החודשים ואת כל הסמלים.

שלב 9:  מדברים סינית

האמת שהשלב הזה היה הרבה קודם… אני מדמיינת אבן אמיתית מודבקת על היומן, וצדף קשור בחוט טבעי לסימניה
כל גרף המפיק האגדי כמו תמיד מגשים החלומות
שיחות הלוך חזור עם כל גרף, תקציבים אישורים – ומזמינים אבנים וצדפים בסין. האבנים הגיעו אחרי שהיומן היה מודפס וכרוך והודבקו ידנית אחת אחת…

שלב 10: כריכה!
האבן שלנו תהיה מודבקת על חלון בכריכה, כך הוחלט, וכדי להגן עליה יהיה חלון גם בגב. זה כבר קשור לאריזה, כשהיומנים בערימה חייבים מקום לאבנים, החלונות יתנו קצת מרווח לאבנים כדי שלא יקרעו את היומן שמעליהם.

איזה נייר – השבחות – איזו לכה – איזו למינציה, הרבה דיונים ודיבורים, דוגמאות ועוד דוגמאות, מעצבים סקיצה לכריכה, כל גרף שולחים דוגמא ידנית, ממשיכים – ובסוף יש יומן. היומן מודפס על נייר נטול עץ שיראה הכי טבעי שאפשר.
חלמתי על נייר ממוחזר עם חתיכות אמיתיות, אבל החלום הזה לא היה בר ביצוע מכל מיני סיבות, אז הלכנו על נייר רגיל עם למנציה משי דמוי קטיפה, ועליה לכה סקודיקס. (על רגל אחת – זו לכה שבנויה על קובץ פוטושופ של טקסטורות) ניסיתי לצלם, אבל צריך לראות את זה במציאות…


שלב 11: דפוס!
עוד כמה פינישים קטנים.. פורזצים.. ("תזיזי את הפרח 23 מ"מ שמאלה, כדי שיצא באמצע החלון") מדבקות— (זה נושא לפוסט נפרד).

והיומן יורד לדפוס! העתק שמש, נסיעה לחולון לאישור ההדפסה. וזהו אני את שלי עשיתי, נשאר רק להתפלל שהכל יהיה כמו שצריך. חמישה שבועות של דפיקות לב ודאגות (כולל חלומות ביעותים) עד שאני מקבלת יומן ליד אני לא רגועה כי זו הפקה מאד מורכבת, רק שלא יהיו פשלות.
היומן עובר בכ-10 תחנות עד למוצר המושלם. מודפס, נכרך, מושבח – והמשאיות מתחילות לפזר אותו ברחבי הארץ.
קיבלתי יומן, כל הכבוד לכל גרף על העבודה המושלמת!
שנה טובה לכל תלמידות התנועה היקרות, ולהתראות בשנה הבאה בעזרת ה'!
ולכל המורות שבינינו – הכיף הכי גדול שלי זה לשמוע כמה היומן שלי מפריע לכן בשיעורים, אז תספרו לי על זה כמה שיותר:)

אותיות פלוס

עיתון חג הוא אתגר. מאמינה שאני לא מחדשת, אבל אם אתם בפנים אתם בטח יודעים את ההיקף ההזוי הזה. אם לא, באתי לספר לכם על זה היום.
ככה זה מתחיל, חודש אב נכנס ואנחנו נכנסים לטרנס, מקבלים חומרים מהעריכה ומתחילים לעבד נתונים. אני מגיעה למסקנות ומעבירה לצוות המדהים שעובד איתי בשת"פ מושלם.
תכירו- שושי סירקיס- אמנית יוצרת וצלמת, שושי קלינגר, קוסמת העימוד והאתגר.
קיצר, שתי השושיות כאן איתי :).
בשלב הראשון עוד בלי לדבר בכלל, כולנו קוראות את החומרים ומתחילות לגבש רעיונות עקרונים, השלב הבא שושי קלינגר מעמדת לנו עימוד בסיס בכדי שנוכל להגיע לגדלים טכניים הגיונים בהתאם למקום שנשאר אחרי כל התוכן הכתוב.
כאן השרביט עוברת לשושי סירקיס, ביחד אנחנו מגבשות רעיונות לצילם ולאוירה שצריכה לנשוב מהכתבה.
בחרתי לשתף כאן כמה נבחרות-
כמוטיב החלטנו לאפיין את רקעי הכתבות בצבעים חלקים, עזים/שונים. שלכל כתבה תהיה אמירה בפני עצמה, ליצירת בידול מושלם.
ענין הפונטים קיבל כאן במה יעודית מאד, בפינצטה בחרתי את השילוב הזה של 'שירבוטיקה' ו'מיקסטייפ' שהם ליגה בפני עצמם, והתאימו לנו לכאן כמו כפפה ליד, תראו איזו אוירה וטון הם נותנים כאן לפרויקט.
את אופי האלמנטים נתנו לאוספים של שושי לעשות את העבודה, אני רק נתתי את ההנחיה לפריטים שנערות יתרגשו מהם :).

// עקרונות
בכתבה הזו רצינו להכניס אוירה של בית הספר. אלו ררב הסיטואציות שמתוארות במסגרת הזו. גוון הרקע 'ירוק לוח' כהה ומבליט. שרטוטים ואיורים בגירים, וכן, גם גירים של ממש יש כאן.
אז איך התהליך מתבצע? האלמנטים נוצרים בידיה האמנות של שושי שמצלמת אותם בצורה הכי מחמיאה שיש, על גבי הרקע שעליו הם אמורים להשתבץ סופית. הרקע עצמו מצולם בנפרד, כל השאר זו העבודה לשושי קלינגר ברוכת הכשרון.
מסכת, צריבות, חידודים, ליטושים ומתחילים לראות כתבה, החלומות מתגשמים.
כאן תראו כמה קרופים, בכדי שתוכלו לראות מקרוב את הדקויות. הפידבקים שקיבלנו ב"ה ענו לכל מה שרצינו, קהל היעד העמיק במהלך כל ימי החג בכל הפיצ'ים והפרטים ששושי רקמה כאן.

// סודות
אחרי שקראתי את התוכן של הכתבה הזו, מיד ידעתי שסודות כמוסים ורגשות מבעים בוורוד וזהב ולבבות. נתתי לשושי לעשות, ותראו את התוצאה, האם זה לא ממכר ממש להסתכל על זה?!

ביקשתי משושי קלינגר לשלוח לי ממש סודות מן החדר, באמצע עבודה ממש, הנה, תראו איך זה נראה. IN כמובן.

והנה הכתבה במלא הדרה.

// ארוח ומכתב
כאן אתם חייבים לשמוע את הסיפור.
בכל עיתון ישנם כתבות דאבל, סינגל תלת ומעלה באי זוגי. בד"כ נוצרים אתגרים בשידוכים של כתבות כאלה, החשיבה של ה'ארט' עומדת במורכבות הזו.
כאן במערכת הדיונים הזו שכחתי לגמרי מהענין, היה מופלא ממש לראות איך ד' השגיח צעדי וזכויות מיסדי העיתון עמדו לנו, התוצר יצא מושלם. תקשיבו- כשהגענו לעצב את כתבת הארוח הזו הדיינו רבות על איזה גוון לצלם את הכוסות, מה משתלב טוב עם סגול? הרבה לבטים ורעיונות ובסוף ראיתי בבית את הפליסמנט החלבי על השולחן וצעקתי לשושי בטלפון- טורקיז, אבל חזק! השילוב הזה מקסים. אבל השיא היה כשהכתבות הועמדו אחת ליד השניה פתאום ראיתי את ההשגחה והמושלמות, הטאצ' הטורקיז שנמצא גם בדפי המכתב, משלים אותם אחד לשני בצורה מתוכננת ממש.

// מרוץ לשינה
זוהי כתבת האליפות, כן ממש אליפות ולא הגזמתי.
כתבה כזו נקראת כתבה מורכבת, אין כאן שבלונה רגילה של טורים, לידים וכותרות, אלא מערך אחר, להתמודד עם זה, אתגר לא פשוט בכלל.
קומפוזיציה מאתגרת של אלמנטים, טיפוגרפיה וצבע, היררכיה והרמוניה, הכל ביחד.
השלב הראשון, נתתי לשושי את ההכוונה על זמנים ושעונים.  והיא כבר רצה לReadymade מרתק לכשעצמו. לא רציתי לאפיין את שמי הלילה בשמים חשוכים לגמרי, משהו אחר.
השלב השני שושי קלינגר מתחילה להניח את כל המשתתפים בהצגה ואני פשוט נופלת מהכסא, תראו בעצמכם איזה יופי וחשיבה, הצלחה מסחררת של כתבה.

Readymade  של שעונים.

// נוצות
כאן הסיפור מיוחד ממש. מיד כשקראתי את החומר ידעתי שהויז'ואלים יהיו נוצות. ישר והכי לענין, אבל חייב להיות להן שיק. השיק הזה הצטייר לי כנוצות טבולות בצבע זהב בקצה. שושי יצאה לחיפשים ומיד בחנות הראשונה היא מצאה אותן, יפות ומזמינות, הן ממש המתינו רק לה. מכאן הדרך קצרה לכל היופי הזה. גוון הרקע נבחר כסגול לילכי בהיר להשלמת הקונטרא לגוונים הראשיים. התוצר- מליון דולר.

האמת, אנחנו כבר בפרויקט הבא.

קרדיטים:
עיתון 'מרוה לצמא'
צילום שושי סירקיס
עימוד שושי קלינגר
הפקה שרה דויטש

אותיות פלוס

למתג את החנות של הדס זו היתה משימה.
תכירו, הדס היא בעלת חנות מהממת לסובלמציות איכות בשילוב סטודיו בוטיק לצילום בחנות עצמה. העיצובים של התמונות על גבי ההדפסות מושלמים ומושקעים (הדס גם למדה עיצוב גרפי, מבינה בטעם טוב), החנות ממוקמת בעיר מעוררת ההשראה- צפת.
הנתונים הגיעו אלי, מחודדים להפליא: חנות קיימת  שחייבת להתמתג מקצועית וליצור בידול משמעותי מול הנתונים בשוק.
לחנות גם היה כבר שם נתון- 'גרפי שי' בהלחם הזה מתחבאים הערכים של החנות גרפיקה ומתנות.

במהלך השנה הראשונה הדס התמקצעה בקורס ייעודי בתחום של צילום סטודיו והוסיפה את הערך הייחודי הזה לחנות, כאן תוכלו להצטלם בצורה מקצועית ביותר ומיד לעיצוב והדפסת המוצר עצמו- יחודי.
מצלמים ומדפיסים בלי עוד כמה ידים באמצע.
נושא הצילום אם כן צריך להיות מובע בצורה בלתי משתמעת בלוגו עצמו, כי אין לו איזכור בשם עצמו.

את סיעור המוחות שערכתי קשה לתאר, המערכת היתה באמת מורכבת ולא פשוטה. המסקנה המתבקשת היתה שילוב של מתנה ורב גונית עם מצלמה.

צורה-
ידעתי שהצורה חייבת להיות מענינת ולא סתם מלבן סטנדטי הרבה כיף וחויה של הצורה, לכן תוכלו לראות כאן את המרכיב הכולל הזה של מלבן צעיר, חדשני וקורץ. לסרט המתנה רציתי משהו מאד דומננטי וזורם, ביקשתי מאפרת (שמלווה אותי הרבה בפן של האיור) כמה שירבוטים לסרטי מתנה ויצאתי לדרך.
באמצע הדרך הגעתי למסקנה נוספת שחייבים להראות את כל מה שיש לחנות להציע, ז"א להעביר ללקוח הפונטציאלי את האפשרויות העיקריות שיש כאן- צילום, הדפסה איכותית ומתנות. לכן המצלמה קיבלה כאן שכבות של צבע, שיוך לפוקוס המצלמה.

פונטים-
מה לבחור?
'אמטיק' חינמי ויפה, אבל יותר מידי צר ופארטצ'.
'סטנגה'- אין כמותו, רק צריך תקציב חורג לעסק.
'רפורמה צר' מידי נוקשה כאן ורישמי, אבל זה נמצא כבר בחבילת הפונטים שלי.

הדס החליטה לבחור מקצועית ונתנה את אישורה לרכוש את 'סטנגה' WOW איזה כייף!

דיונים ארוכים על הצבעים, כמובן רוח צעירה ועדכנית כי זה באמת מה שהחנות הזו :), הרבה מאד לבטים בין השילובים, חם קרוב או נקי ואסטטי, והנה התוצאה הסופית.

מתחילים לדבר ומעצבים שפה.
דבר ראשון היה חשוב להדס מאד האיקונים, הנה הם.

תראו איך הם יפים בכרטיס הביקור.



מרכיבי השפה:
איורים בקו אחיד, בגוון אחיד.
קו מלמלה.
כיתוב מאונכים.
וחיתוך צורני מתוך הלוגו.
"בוקסה" עם סרט לאמירות מיוחדות.
עם השפה הזו אנחנו רצים בעיטוף החנות, בגריד הפרסומי ובכל המכלול של המיתוג.

בימים אלו ממש החנות עוברת עיטוף, לכן עדיין אין תמונות מהשטח.
הפרסום דופק בצפת , הלקוחות מצבעים ברגלים.
כאן תוכלו לראות הצעת עיטוף חיצונית- חלון ראווה.
יש גם מערכת פנימית, אבל נשמור לפעם הבאה לצילומים מהשטח.

כאן יש תוכנית מגירה משמאל, ותוכנית ישומית בשטח, אני אהבתי מאד!

וזה הלוגו האישי של הדס, חותמת תמונה לצילומי הסטודיו.

אז אתם מגיעים למירון ומחפשים צלמת חאלק'ה מקצועית, הגעתם לצפת להתפלל לרגל בת המצווה, או שאתם גרים בסביבה הגלילית.  יש לכם כתובת מהליגה הראשונה לצילום מקצועי באוירה הייחודית של המקום בו אתם נמצאים/בסטודיו המתוק של הדס.
מוזמנים :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המגירה החודשית

הרשמה לקבלת 'המגירה'

נשמח לשמוע אותך
מה השאלה?

נשמח למשוב

מה דעתך על האתר?

אודות
המיזם

'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.

אידיאלים ומטרות

* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.

צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.

פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית