יצירת קשר

הצטרפות

22

הפעם רציתי לתת כאן עידכון חם וטרי בנושא הצבע על PANTONE 2022, אבל כנראה שהקדמתי מידי, (בד"כ יוצא לאור אחרי ה10 לדצמבר)  יחכה למגירה הבאה.
המשכתי על הרצף הזה של הצבע שהוביל אותי, בשיטוט מקצועי ברחבי אתרי ההשראה והעיצוב ונתקלתי במערך שכבר צפיתי אותו בתקופה האחרונה, והנה הוא קם מול עיניי ממש.
ודאי שמתם.ן לב להשתלטות הטוטאלית כמעט של הצבעים הפסיכודלים בתחום הדיגיטל, בהשלכה ישירה עד כמה שאפשר גם לפרינט. הצבעים הפיסכודלים הם למעשה רוויה מקסימלית כמעט של גווני הצבע, דוקא בשל היותם כאלה ובגלל המוגזמות שלהם, יש להם קושי להחזיק מעמד זמן רב, כעת רואים את שלב הדעיכה שלהם.
וכמו בכל תחום כאשר מגמה מתחלפת היא הולכת לקיצון (ואח"כ מתמצעת, או שנשארת בעמדתה ואז הקיום שלה הוא ענין של טרנד שדועך יחסית מהר) וכעת אפשר למצוא את המנעד השני של הצבע: עיפוץ ועכירות שהם למעשה היפוך הרווי.
בנוסף יש כאן גם את ההבט האקטואלי והשינוי שחל בקוסמוס כולו, התשוקה והשאיפה לטבעי, לרגוע, ליציב בכל הלא נודע.
קבלו טעימה מהמגמה ההולכת וצוברת תאוצה.

בנוסף יש כאן גם את ההבט האקטואלי והשינוי שחל בקוסמוס כולו, התשוקה והשאיפה לטבעי, לרגוע, ליציב בכל הלא נודע.

קבלו טעימה מהמגמה ההולכת וצוברת תאוצה. (Dribbble)

 

    
מענין לענין, תחום נוסף שניתן לראות בו שינוי מהותי, גם אותו ניתן היה לצפות מראש, פונטים.
אם בשנים האחרונות שלטו ללא עוררין פונטים בעל אופי צר (גבוה, מאורך) גם זמנם תם, שימו לב לנקודה חשובה שיכולה גם להפוך אתכם ל"חוזי" מגמות בעיצוב, ככל שהמגמה יותר מוחצנת ובוטה , יכולת ההשרדות שלה קצרה יותר ולהפך. ניתן לראות בקטלוג החדש של פונביט, כמה וכמה פונטים בעלי מבנה רחב מאד (ואפילו מוגזם), תוכלו למצוא אצל עוד מעצבי פונטים מגמה כזו. אז אם דיברנו על חיפוש של יציבות בעולם? מה יותר יציב מפונט מקטרת?
כשקיבלתי מרבקה את היצירה המיוחדת של 'הד בתיה' (תקראו עליה ממש כאן בהמשך) זה היה בתזמון מושלם עם כל נושא מגמת הצבעוניות החדשה, מושלם.
מה במגירה?
הפעם תקבלו שיתוף של הד בתיה, עם הצצה אפילו לדפי הפנים, אפשר ללמוד מכל אחד מהם עולם של שלם של השראה ורעיונאות… רבקה, תודה.
יש לנו גם שיתוף מאחורי הקלעים של מגזין העיצוב החדש(ני) והמושקע של ציפי ורוחה, המון למידה ומעבר.
בתיה יונה משתפת בתובנות מקיפות מעולם הציור בהקש ישיר ובלתי אמצעי לעיצוב ובכלל בתיה היא אמנית עם שאר רוח, מתוכנן לנו שיתוף עולמי על כל מסכי האוירה שהיא יוצרת להפקות ענק.
ונקנח ביומן המדהים של ברכי, זוהי תוכנית מגירה אמיתית,  היתה טמונה במגירה כבר מחודש אלול, אבל רלוונט החשיבה, התכנון, התהליך והתוצאה תקפים גם לטבת וגם לאייר.
___
תודות לבת שבע על הפן הטכני, שאילולי היא, המגירה לא היתה נפתחת עוד זמן רב.
פתחו את המגירה יש מה לראות >>

רבקה ינובסקי

אחרי הפסקה של שנת קורונה חזרנו בכוחות מחודשים להפיק את "הד בתיה" – חומרי הדרכה למדריכות תנועת בתיה.
הפרויקט חוזר על עצמו כל שנה מחדש – והאתגר הוא לחדש ולרענן, וכמו שהתוכן חדש ומזמין כך גם הכלי אמור להיות.
התבקשתי לתת סגנון חדשני ושונה, משהו עם קשר לשמיטה, אבל לא בסטנדרט של שדה וטרקטור…
הלכנו על ציורים של מרים יעל האלופה, ביקשתי ממנה סגנון שונה, שלחתי לה השראות של משיכות מכחול בצבעי שמן עם מברשות מעניינות, אחרי הרבה עמל ונסיונות וסבלנות יוצאת דופן של מרים יעל הגענו לסגנון החדש והמפתיע שברוך השם התקבל באהבה רבה.
הרבה התלבטויות בקשר לצבעים, רצינו צבעי טבע שיתאימו לשמיטה אבל שוב – לא יותר מידי סטנדרטי, לא הירוק-חום הלעוס. הלכנו על ארבעה צבעים לארבעה פרקים, ומרים יעל ציירה רק בצבעים האלו, מה שנתן עוד יחודיות לציור המקסים. כל פרק קיבל ציור מיוחד שחוזר על עצמו בתוך הפרק.
אז מה יש לנו פה?
ספר קטן (16*23 סמ) של מגוון פעולות והשראות למדריכה, ספר A4 עם אביזרים מוכנים לתלישה לשימוש המדריכה, ודיסק. כמו כן יש שקית שבה קיבלו את הערכה, מסכים לכנס המדריכות ותכניה.
הפונט בומבסטה עשה את העבודה היה כיף לעצב את הטפוגרפיה עם הליגטורות המהממות שלו, המשחק עם הציור שחוזר על עצמו בכל פרק נתן את הנגיעה של הסמל לכל פעולה.
העימוד הפנימי – חשוב שיהיה מסודר ומאורגן מאד, כדי שיהיה ברור מה קורה פה וגם בקריאה מרפרפת המדריכה תבין את מהלך הפעולה, מצד שני שיהיה מזמין, מושך ומגרה לפעולה.
אני מקוה שהמדריכות המקסימות ייהנו וישתמשו לתועלת החניכות.

ציפי ארנטרוי ורוחה שיינין

לורם איפסום.

אין כמעט מעצבת שלא גלגלה את המילים האלה על הלשון בתקופה האחרונה. טועמת את המשמעות שלהן אחר כך גוללה את העכבר בין דפי המגזין ובסוף בסוף, גם גלגלה עיניים בתדהמה :O

אז למי שעוד לא מכירה שלום לך, נעים מאד, ציפי ארנטרוי ורוחה שיינין, עורכות המגזין לורם איפסום- תוכן חזק למעצבת החרדית. אם את עוד לא חלק ממאות המנויות שלנו מכאן מורידים את המגזין הראשון  וכאן נרשמים כדי לקבל כל חודש ישירות אלייך, באלנו שגם את תהני :)

אז איך הכל התחיל?

האמת, שאני יזמית בנשמה (ציפי), תמיד מחפשת את הסטארט אפ הבא, ורעיונות מגניבים מדליקים לי פנסים בעיניים ומזרימים לי אינסוף אנרגיה. יצא לי להתקל במגזינים מקצועיים וכל פעם מחדש חשבתי על זה איך זה שאין עדיין מגזין בתחום הכי שווה בעולם? (מעצבת או לא?) ואם אין, אז יהיה! ולו רק בשביל לזכות לקרא אותו :) זה השלב בו אני נכנסת לתמונה (רוחה) ציפי פנתה אלי עם הרעיון המגניב הזה ואני מיד נדלקתי מגזין מקצועי, צבעוניות מדליקה תוכן שכולנו היינו משלמות בשביל לקרא מה יותר טוב מזה. טוב, התלהבנו מה הלאה? עכשיו יושבים להוריד את זה למציאות. קודם כל הקונספט הנה מה שכתבנו יחד בקובץ DOCS משותף

טוב, אז קונספט יש הגשמנו אותו, אה? הגיע תור השם הנה צילום מסך מהקובץ הנל, היו שם עוד מלא קשקושים הדדיים ורעיונות מעניינים לא כולם לחשיפה :/

טובבב, היה לנו ברור שלורם איפסום לוקח בואו נדבר בקצרה על המושג הזה לורם איפסום הוא כינוי לועזי לטקסט חסר משמעות המשמש כ'שומר מקום', וכטקסט ברירת מחדל. (תוכלי לקרא על זה עוד כאן ) לורם איפסום הוא אנטי תזה למגזין שלנו, הכי מלא משמעות, הכי לא ברירת מחדל. קונספט ושם יש מלא אנרגיות גם. עוברים לעצב. ופה מתחיל התהליך, תהליך מדהים ומלא שלבים.

הרמקול לרוחה:

מלכתחילה ידענו שזה הולך להיות עיצוב מגניב. מושך, אחר, חדשני וחופשי. היה לנו פה מרחב ענק להתפרע בהנאה בלי לקוח על המח. שזה לכשעצמו משפשף ונותן המון. בלי הגבלות מוחיות. פשוט ליצור בחופשיות ולהנות עד העצם. אחרי שהפור נפל על השם הכי מגניב בעולם היתה ביננו התלבטות אם עברית או אנגלית. בסופו של דבר ההכרעה נפלה על עברית, זה מכפיל את המגניבות של הפאנץ' שבשם.

היה כיוונים שונים, ודי משונים אפשר לומר, אבל האמת, שהיה לנו די ברור איך בערך זה  הולך להראות, רק שלהעביר את זה למעשה היה תהליך מרתק. מצד אחד חשוב  היה לנו שיראו את הקטע של הכתיבה, של היצירה, של ההתהוות, של מאחורי הקלעים של העיצוב, ומהצד שני המקוריות המפתיעה בלהנציח את השלב הזה.

מנסה לראות איך זה מתקבל בעמוד כתבה.

אוקי. מתקדמים. יש כבר כיוון והוא טוב ממש בעיננו, רק צריך ללטש עוד. נזכרות במה שהחלטנו מלכתחילה – חללים גדולים, צבעוניות נועזת, והמון פאן. מנסות להצמד לזה יותר

פה כבר יש כיוון ממשי. ציפי טוענת שהצבעים לא מה שרצינו וצריך עוד ענין ועוד נועזות. מנסים סקאלה חדשה

פה אנחנו כבר בשלב של הרטט בידיים ההתרגשות גוברת מרגישות שעלינו על זה. למחרת ציפי מקבלת ממני מייל : קמתי עם מצב רוח של ציפורים. השילוב של העלים עם הציפורים הוסיף בעיניי המון חיות ופאן לכל הסיפור והתיחום של כל העיצוב לריבוע קטן שממנו מתפרצים עשה את זה ובגדול.

עוברים לעצב לוגואים למדורים בשלב הזה עוד לא ידענו איך יראו עמודי המגזין אבל מנסים.

זו היתה הכתבה הראשונה שעיצבנו והאיפשור המתוחם הזה והשילוב בין הווקטור הזורח הזה לצמחיה ולעלים עשה את זה ובענק.

אוקי לוגו? צ'ק. סקאלה עיצובית ? צ'ק. קולקצית עלים וציפורים לשימוש חופשי? צ'ק. מתחילים עימוד. טוב, כמובן אוספים חומרים, מתארגנים על עצמנו ועל כל הכותבות האלופות שלנו. הפורמט – החלטנו על ריבועי מדליק לא מייגע וארוך ומאפשר המון עיצובית. פותחים דף, והמוטו שליווה אותנו בבנית הלוגו והשפה מלווה גם כאן. צבעוניות, חללים, טיפוגרפיה טובה. מארגנת כתבות זה לא זה. משו נשבר לי, ואני מרגישה חזק חזק את ה'מאניה דיפרסיה' של אנשי הקריאטיב

משהו לא מסתדר לי בעימוד. הכל נראלי מבולגן ולא קשור פתאום. עוזבת הכל לכמה ימים של דכדוך נפשי עמוק.חוזרת שוב, ופתאום אסימון ענק נוחת עלי בקול רעש גדול, גריד! רבותי, גריד! אם אין גריד ברור קבוע ומסודר, אין עיצוב ובטח לא של מגזין. לחולת יציאות מהשגרה כמוני קשה כל פעם לקבל את המסגרת שהגריד נותן אבל המסקנה העיצובית הכי חזקה שלי מהפרויקט הזה, זה – צרו מסגרת, שיהיה אפשר לצאת ממנה. אפשר לצאת בכיף מהשגרה כשיש שגרה. כל עוד אין גריד / מסגרת / תיחום ברור – כל יציאה מתפרשת כבלגן סתום וחסר קשר אבל כשיוצאים ממנו – כמה יפה ומגניב זה מתקבל. אז יצרתי גריד מרובע מאורגן. שוליים מתוחמות לכל העמודים מרווח קבוע בין הטורים. וראה זה פלא. הכל מתחיל לזרום יאלה, שליטה מרחוק ואנחנו מתחילות להעיף עמודים

חושבת שזה מה שנתן לנו בעצם את החוויה העיצובית בסופו של דבר היציאה הזו מהמסגרת כל פעם יצר המרדנות וחיפוש היציאות חגג פה

שימו לב כמה יופי זה יוצר. מצד אחד ההיצמדות הבלתי מתפשרת לקווי הגריד המקורי / לבצעים / לאלמנטים עם שיטות השילוב שהשתלבו פה ככ  יפה, ומצד שני גם ההקפדה שלנו לצאת מזה, לשבור את זה לפעמים

שמתן לב לשפה שלנו?

לא, לא העיצובית, המדוברת…

הרמקול לציפי:

עם כזה עיצוב חוגג, היתה חשובה לנו מאד החוויה של הקוראת, גם במילה הכתובה.לכן במקביל לעיצוב בחרנו בשפה הכי חברית וכיפית בעולם שמחברת חזק ביננו לקוראות ונותנת לכל אחת להרגיש, שרוצים אותה פה, ופונים אליה בגובה העיניים. הבאנו הרבה שנינות בקופי. ושמרנו על הרמה הגבוהה, והמקצועיות הבלתי מתפשרת. אבל איך אומרים? הסחבק נשאר :) שאפו ענק לצוות האדיר, הם שווים פוסט בפני עצמו, כל אחת בשמה הטוב תבורך. זרמו איתנו עד הסוף, ונתנו את הטופ. הן בתוכן והן בניסוחים

אז זהו

המגזין הראשון מאחורינו ואתן לגמרי מוזמנות להוריד לכן ולהנות. וכמבן גם להרשם למגיזנים הבאים שיהיו מגניבים ומעוצבים לא פחות. סמכו עלינו. וזה המקום להזמין אתכן להשתתף באתגר המדליק, כיף גדול לקבל את האתגרים שכבר הגיעו אלינו. אז יאלה, תנו בראש!

כאן מדברים איתנו

שנדבר על זה?

 

בתיה יונה

בתיה יונה מעוררת השראה והשתאות, כשראיתי את היכולות הרב גוניות שלה, אי אפשר להאמין שמדובר באותה יד יוצרת, האופי, השוני, עולמות התוכן הקונטרסטים.
אז פשוט שאלתי אותה ככה ישירות- בתיה איך את מצליחה להגיע למרחב גדול כזה. חשבה קצת, וכתבה לי את סוד הקסם, הנה הוא לפניכם:

כמעצבת גרפית בהכשרה, ובתחילת דרכי המקצועית -הציור בשבילי, הוא פועל יוצא, של אותה תורה.מעבר לתוכנות המשותפות, והרחבת הכילים הפרקטיים שהעניקו לי בעיני עולם העיצוב והאיור -אלו עולמות שלובים. נתרמים אחד מהשני. האיור שלי הוא תמהיל של כל מה שלמדתי בעיצוב, ועוד קצת :) רק שבמקום להרכיב יש מיש. אני יוצרת  כמעט יש מאין. מולידה בס"ד עולמות חדשים על הדף. זאת חוית יצירה אחרת. משכרת.

אילוסטריטור, הפקה- חריטן
לא רק עולם העיצוב, זרק לי חותם על הציורים, נראה לי שכל התחום על כל גווניו-
שיעורי התסריטאות תורגמו אצלי לקומיקסים. לימדו אותי גיוון ומשחק, שוטים, זויות מצלמה, בימוי ודרמה מושגים כמו 'סטופ מושן' 'מבט כתף', ו'עובר מסך' :)
קומיקס. זרקור
קומיקס , עירית ירושלים
מהצילום שאבתי את הסיישנים, תאורה אחורית, צבעים בשעות שונות, בעונות שונות, תאורה בכלל.
כריכה לספר, התעוררות
ומהפרסום. את הבידול ובניית קונספט-
איור, כמו עיצוב. הוא תקשורת, הוא דרך ויזואלית להעברת מסרים. כדי שציור יעשה את העבודה, האמירה שלו צריכה להיות ברורה ואחידה, מכוונת לקהל היעד, ומדברת מאליה. רמת הגימור והטכניקה, כבר פחות קירטית. לא משנה אם האמירה היא רעיון פוליטי, ציור אוירה מיסתורי,
או אפילו איור ילדותי שנועד להעביר מתיקות ותו לא. בכל מקרה הוא חייב לעשות את זה, ונכון.
קריקטורה, שמורה במבול
סערה, בנות אלישבע
ההתרחשות בציור, היא רק כלי אחד להעברת המסר, וכמה פעמים האוירה הכללית משדרת את ההפך מההתרחשות, וחבל.
לא משנה אם מדובר בהתרחשות מסועפת, או באיור 'חטיף', המסר צריך לעבור. אחד.
איור כרזה, מרכז ב"י
קומיקס מורכב, מרווה לצמא
איך עושים את זה? כמו מעצב טוב :)
שלב ראשון
יושבים עם הלקוח, נושמים את הפרוייקט, בונים בריף, תחקיר, קהל יעד, וקונספט. לוח השראות, סקיצות, ומיקוד. בונים סגנון איור תפור על צורכי הפרוייקט, ויוצאים לדרך. נכון שלא בכל איור נלוה לסיפור בעיתון, אני אשב עם הלקוח וכו'. אבל תמיד אני עושה את התהליך הזה – של תחקיר, ובנית בריף – לכל הפחות עם עצמי, בדף או בראש.

התרחשות זהה = דו שיח, טכניקות שונות ליצירת אוירה תואמת פרוייקט

 

יופי, אז ברור לנו מה הציור צריך לומר. איך עושים את זה בפועל?
לוקחים את כל כללי העיצוב ו-האיור האקדמי, ותורמים אותם ליצירת האוירה המבוקשת.
דוגמאות?
בבקשה-
קומפוזיציה:
 לדעת לבנות קומפוזיציה נכונה, זה אלף בית של כל מעצב, ושל כל צייר.
באיור – הקומפוזיציה מאפשרת לנו בין היתר לעשות חלוקת תפקידים נכונה: גיבור הציור, תפקידי המשנה והתפאורה.
הגיבור יכול להיות גם משהו מופשט, כמו 'שקט', 'סערה', או 'חמימות'.
קימפוז נכון, מוביל את המתבונן לתחושה הרצויה, וממקד אותו, בדיוק במה שצריך.
בציור הזה- (כריכה לחוברת לילדים בנושא זה"ב,)
הדמיות הם השחקנים הראשיים,-
שימו לב איך הקומפוזיציה הדגישה את זה, המעבר חצייה הרמזור והמכונית – דמויות משנה. הכביש וכו' – תפאורה.
ומי כאן השחקן הראשי?
אם נמקם את הבובה למשל – המשמשת כאן כתפאורה! במקום יותר מרכזי, ועם הפנים לכיוונינו, היא תהפוך להיות הנושא, ותסיט אותנו מהאוירה המבוקשת
תפאורת לדים. סמינר וולף
כשבונים קומפוזיציה, חייבים לתכנן גם קומפוזיציה של הצבע,  שימו לב איזה תפקיד חשוב משחקת התאורה כאן , וכמה הורוד הזה דומיננטי:
כריכה לספר ילדים, שושי ברוידא
תורת הצבע
 נראה לי שחלה תמימות דעים בין מאיירים למעצבים בכל הנושא של צבע. השפעותיו, ואיך הוא פועל עלינו.
מושגי יסוד כמו גלגל הצבעים, צבעים קרים וחמים, ואפילו טרנדים, יש לצבע השפעה דרמטית בהעברת המסר הנכון, וביצירת התחושה המדויקת,
צבעי פנטזיה
רקע לספור, מרווה לצמא
או צבעוניות טרנדית –
דמותג. J FUTURE
עוד לא נגעתי בכלום, וכבר מרגיש לי שהארכתי מידי…
זהו, אז זו הסוד של בתיה, הוא כל כך גלוי וידוע, אבל היכולת לכנס אותו לתמהיל אחד מרתק שכזה, זה באמת כבר יוצא דופן ואופי.
חייבת לספר לכם בפן האישי שבתיה מעבירה הרצאות מרתקות בפלטפורמות שונות.
עוברת שלב אחרי שלב ונותנת כלים למקסם את כל הזהב הזה- לאיורים שעובדים.
והתחומים, הוי הם כל כך מגוונים
קומיקסים, ספרים  אנימציות, תפאורות ומה לא.
ואני יודעת מנסיון שכל בדל של רעיון שלכם יתגבש לתוצר מושלם שתהנו ממנו…
אם אתם מאלה שאוהבים ללמוד מהבית, אז יש גם את זה,
מבחר קורסים דיגיטליים מקצועיים, בשיתוף עם בית הספר אספקט, למבוגרים ו- גם לילדים!
מה שהפתיע אותי, שהיא טוענת שגם ילדים יכולים ללמוד, מעבר לכללים הבסיסים, לצייר ציור 'מדבר',
אין ספק שזה הופך את הכשרונות לליגה אחרת…
אמרתי לה במקום, זה חייב שיתוף, כל הטוב הזה.
https://aspect.ravpage.co.il/aspectmechina בואו. יש מה ללמוד :)
עם בתיה תוכלו לדבר ישירות כאן >

ברכי גוזי

מאלול שנה שעברה, אני חושבת מה יהיה היומן הבא –
עולים לי מיליוני רעיונות, אני לא ארשום אותם כאן כי יש עוד שנים טובות בעז"ה ואני מתכוונת להמשיך…
ואפ' הייתה לי מחשבה לעשות כמה יומנים… וכמו הרבה פרויקטים אישיים
אני מבינה שכדאי לי להרגיע את הרוח סערה ולהתמקד במשהו אחד – אבל מנצח!!
אז היומן השנה באמת נראה לי כזה…
ועכשיו לתהליך העבודה שלי:
אז קודם כל – הפקת לקחים משנה שעברה ממשובים שקיבלתי להגדיל קצת את הפורמט.
הפונט (אידיאליסט) היה מדי דק וצריך להתאמץ לקרוא אותו. היה חסר מה שיתפוס את הדפים מפני קימוטים.. . (לא יודעת אם לכולם, אבל אצלי זה היה קריטי כי כל יומיים היומן עבר לתיק אחר…)
טוב, אז התחלתי בלתכנן את הפורמט, יותר גדול משנה שעברה, אבל לא מדי- שעדיין יהיה קומפקטי.הגודל הסופי הוא: 10/17
עכשיו –
על איזה קונספט ללכת?
אין לי לקוח שיכתיב לי, וגם לא שיתן לי דד ללין להחלטה…
ההשראות שאספתי בהתחלה שמתי לב שהיו קרובות מידי ליומן הקודם, קצת מהם>>

סוגרת דף, יוצאת מהבית להסתכל על העולם, הולכת לחנויות לראות, להרגיש, למשש, להריח, דברים חדשים…
(חבל שאני לא מצלמת את הדברים שבדרך – לפעם הבאה;) פותחת דף חדש מחפשת דברים שונים מהיומן הקודם…

סגרתי על שני צבעים, משאירה לעצמי למלא את הימים בססגוניות… האמת שלא התלבטתי הרבה,
מיד תפס אותי השחור-צהוב ועוד קצת אפור לאיזון… (פסיכולגיות, מה זה אומר:)
הקונספט , הגיע בעקבות קורס טיפוגרפיה שמסרתי…
פותחת את הקטלוג המודפס של פונביט , (הכי כיף לבחור ככה – יכולה להתעמק בטיפוגרפיות, בליטוש…)
בחרתי את ארכימדס (Fb Archimedes) גם המספרים שלו מגניבים לקחתי את זבוטינסקי (Fb Jabutinski) – כדי להרגיע אותו… והתחלתי להעמיד טיפוגרפיות
ניסיתי משו בכיון הזה > > (היחיד שנשאר לו זכר, מחקתי את השאר, באיזה רגע של תסכול…)

יווווו, נהיה לי כבד מידי, המלל… לא עושה אנרגיות.
הלכתי לישון. טוב, מנסה אייקונים… מחפשת כאלה שפחות מתבקשים, אבל שעדיין יהו ברורים
(ויש כמה שאנשים חלקו על ההחלטה שלי, זה בסדר, מסכימה לכם:)

בתחילה הטיפוגרפיות עמדו סתם כך בדף, הרגיש לי שהם מידי פורחות באויר, הוספתי את הקווים לעיגון. ובמקום משפטי השראה כמו שנה שעברה, החלטתי לעשות לעצמי את ההספקים בחודשים שלי, ולהוסיף תוך כדי את ההשראות שאני מוצאת….

ועכשיו – להריץ את כל החודשים עבודה קצת מעייפת, בכנות:)
צריך ריכוז גבוה כדי לפספס תאריכים וכדו'… קצת הסתבכתי באיך לסמן את החגים, לצבוע את כל היום? – יותר מידי… להוריד שורות? – אני אוהבת לרשום איפה ביקרתי ומה להכין למארחים… לרשום בצד? – לא מספיק מודגש… מצאתי את דרך האמצע.

 

בסוף היומן אני חייבת דפים למלא בלי הגדרה מוסברת, כספים, סיסמאות, טלפונים או סתם הגיגים…
תחליטו לעצמכם איפה לרשום כל דבר…

 

וכמובן הכריכה. לקח זמן למצוא את האייקון המתאים. אין על הטיל – לתת זריקת מרץ בכל פעם שאני אראה את היומן…

 

שנה שעברה היו ביומן מדבקות , השנה הלכתי על סימנייה. יהיה גם נוח יותר למצוא את היום….     זה באמת ציטוט של אחותי. כל אחות שלי היא השראה בפני עצמה…

 

זה היומן שלי השנה. והוא יצא מיוחד, תודו…
הוא כבר אמור להגיע מהדפוס ולהשלח לכל מי שהזמין…
מאחלת לכם שנה נפלאה, מלאה באנרגיות' התקדמות, שפע, ואינסוף של טוב!
הצצה ליומנים הקודמים שלי: יומן תש"פ >> | יומן תשפ"א >>

יש מעצבים שהייתם רוצים לפגוש ב'מגירה'?

שמעניין אתכם לשמוע על תהליכי היצירה שלהם?

כתבו לי בתגובה ואולי נפגש איפשהו בדרך :)

11 תגובות

  1. מגירה שווה במיוחד, הספר של שושי ברוידא – מתוק ומלא אוירה, ההד בתיה של רבקה – מושלם ומלא השראה, חוויה לקרוא על התהליך של לורם איפסום, והיומן של ברכי, אגדה!!!

  2. ואווו שיתוף מדהיםםם!
    כיף ומלמד…
    צעניין אותי ממש תהליכי יצירה של מעצבת אחת אלופה
    ספרי לי איפנ אפשר לכתוב לך עליה:)
    תמר

  3. טוב, תקשיבי,
    אחד המגירות האלופות
    שלא לדבר על הבחירה של האלופות,
    רבקי, ציפי , ברכי, ובתיה
    אתן אלופות אחת אחת,
    איזה ביצועים מטורפים!
    אתן חתיכת השראה!

  4. וואו. היה שווה לחכות,
    שיתופים מלהיבים ובעיקר מלמדים המון!

    1. רבקה הגיבה כאן למעלה, תוכלי גם לראות את המייל שלה שם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המגירה החודשית

הרשמה לקבלת 'המגירה'

נשמח לשמוע אותך
מה השאלה?

נשמח למשוב

מה דעתך על האתר?

אודות
המיזם

'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.

אידיאלים ומטרות

* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.

צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.

פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית