לקחתי על עצמי משימה מאתגרת, אין ספק. הוכחה שלי לענין היא משך הזמן בו ישבתי לכתוב לכם את הפוסט הלימודי הזה בכדי שיהיה הכי מובן וברור, אז הנה הוא לפניכם.
כמעצבים ודאי נתקלים אתם אינספור פעמים בשאלת השאלות, מהי והאם קיימת נוסחת פלא לעיצוב, כללים כללים, אבל אוי יש משהו שיוכל לעזור לנו יותר מתמיד ולתת מענה אפקטיבי מיידי. איך נדע את מיקומם המדויק של האלמנטים, את יחסי הגדלים בינהם, את הריווח המושלם בין המרכיבים כולם.

במאה ה12 חי לאונרדו מפיזה שוכנה בשמו  פיבונאצ'י. הוא היה מתמטיקאי איטלקי שהגדיר סדרת מספרים בדפוס שחוזר על עצמו, הוא ניסה לחשב את קצב הריבוי של קבוצת ארנבות וכך מצא את המערך המופלא של הסדרה.
הסדרה מתחילה מהכלום, קרי הספרה 0 [ ספרה אפס היא המצאה גאונית, בעזרתה ניתן ליצור אינסוף מספרים בערכים הולכים וגדלים, היא עצמה מאומה, בתוספת מספר נוסף- עולם. אגב, בספרות ההודיות, שהן בעצם הספרות המוכרות לנו כיום לא קיימת הספרה אפס, אלא מאחת עד 9, אבל כל מה שכתבתי כאן זה כבר נושא לשיעור בפני עצמו, טעימה  קטנה על רגל אחת].
0+1=1
1+1=2
2+1=3
2+3=5
3+5=8
8+5=13
במילה אחת- מספר אחד+מספר שני= המספר הבא, עד אינסוף.
לאחר ההבנה הזו נעבור כרגע לענין אחר. בואו נבנה מלבן זהב : תחילה נצייר ריבוע, ובצמוד אליו נצייר ריבוע נוסף, בגודל זהה. כך נקבל מלבן שהיחס בין אורכו לרוחבו הוא 2. למלבן זה נצמיד ריבוע שלישי, אשר אורך צלעו שווה לאורך צלע המלבן שהתקבל משני הריבועים הקודמים. כעת התקבל מלבן חדש, שהיחס בין צלעותיו הוא 1.5. ריבוע נוסף שנצמיד באותו אופן ייצור מלבן חדש, אשר היחס בין אורכו לרוחבו הוא בערך 1.66. ככל שנמשיך להוסיף ריבועים בצורה דומה, היחס בין אורכו לרוחבו של המלבן שיתקבל ילך ויתקרב ליחס של חתך הזהב.

השוואת היחסים בין צלעות המלבנים שהתקבלו ובין היחסים בין איברי סדרת פיבונצ'י מראה שהיחסים זהים. הסיבה לכך היא שבמהלך בניית מלבן הזהב אורך צלעו של כל ריבוע חדש שמתווסף שווה לסכום אורכי הצלעות של שני הריבועים שהוספו לפניו, בדיוק כפי שאיבר מסוים בסדרת פיבונצ'י שווה לסכום שני האיברים הקודמים לו בסדרה.
סדרת פיבונצ'י היא סדרה אינסופית, הכוללת את האיברים 1, 1, 2, 3, 5, 8, 13, 21, 34, 55, 89 וכן הלאה. אם נבדוק את היחס בין כל שני איברים סמוכים נקבל את התוצאות הבאות:
היחס בין 2 ל־1 הוא 2
היחס בין 3 ל־2 הוא 1.5
היחס בין 5 ל־3 הוא 1.66
היחס בין 8 ל־5 הוא 1.6
היחס בין 13 ל־8 הוא 1.625
היחס בין 21 ל־13 הוא 1.615
היחס בין 34 ל־21 הוא 1.619
היחס בין 55 ל־34 הוא 1.618
היחס בין 89 ל־55 הוא 1.618
בשלב מסוים, היחס הופך להיות כמעט קבוע ושווה בקירוב ל־1.618, שהוא חתך הזהב.

נסתכל על א', אורך היד מהנקודה הרחוקה ביותר באצבעותיכם למפרק כף היד, ואז ניקח את החלק הקטן הזה ונחלק אותו אל תוך החלק הגדול יותר מיד אחריו, נלך מהמפרק אל המרפק – אם אקח את המידה הזו בסנטימטרים או אינצ'ים, ואחלק את ב' ב-א', או אחלק את א' אל תוך ב', אקבל 1.618

צרוף 'קוד פיבונאצ'י' כמוטיב מוביל בתחום העיצוב מעניק את ה_כלי בה"א הידיעה", פועל יוצא שלו כפי שראיתם אנמציות הגיפ שצרפתי כאן יוצרים את הגרידים העיצובים שכה רבות מדובר עליהם. כמה וכמה ממשתפות הקורס  נתנו לי בתגובה על התובנה ה"חדשה" הזו, היתה אפילו מי שכתבה "אני צריכה לתבוע את המקום שלמדתי בו שלא גילו לי את הקסם הזה בעיצוב, כ"כ הרבה לבטים ותהיות היו נחסכים לי" משהי נוספת "חשפת אותו לרשות הציבור וליישום המעשי שלו… ולכן הוא שלך (וגם כל החומר הייחודי שלמדנו בקורס…העמקה מדהימה בעולם העיצוב!) "
אז מה בעצם עושים עם 'קוד פיבונאצ'י'? ה-כ-ל, ממש כך, מערך של פרופורציות בין מרכיבים ביצירה, בין חללים, יוצרים הירככיה ומידור, מפרקים ובונים העמדה של קומפוזציות, מעמדות טיפוגרפיות, יחסים ומיקומים שאין עליהם עוררין ואפילו שיטה לבחירת צבעים- זה מופלא לגמרי.
תמיד אני אומרת – החיים הפשוטים, בלי יומרות וחידושים מומצאים הכל מתוך היש הקיים- קחו את זה כמוטיב בדרך.
אם יש לכם שאלות נוספות בהבנת התיאוריה מוזמנים לשאול אותי שיירות בפורום של המגירה או ממש לשלוח מייל ישיר.