36

שלום

אני רוחי רכס, מעצבת גרפית עם המון אהבה לעיצוב, אמנות ומה שביניהם :)

שמחה להיות כאן. מתרגשת לשתף אתכן במיתוג הטרי שלי!

שנצא לדרך?

'פנטגון' – יוצא מהריבוע.

כך נקרא הסטודיו שלי עד היום והוא שימש אותי מצוין בתור קרדיט זמני. אבל לאחר כמה שנים וגיבוש סגנון עיצובי, הרגשתי שהוא כבר פחות מתאים לי…

סגנון העיצוב שלי מאופיין בקו נקי, יצירתי ומדויק, עם הרבה חשיבה, תחכום ועומק אוהבת לשלב טכניקות של ציור ואמנות בעיצוב. האמת, ניסיתי לא פעם למתג את עצמי כמו שצריך, אבל מהר מאוד הבנתי שאם אין בוס או דד ליין, קשה מאוד לצלוח פרויקט כזה לבד ועוד יותר, כשהלקוחה זו אני. ממש כמו שדבורי כהן כתבה בבריף המילוי שליווה אותנו בתהליך: "את המעצבת, אבל גם הלקוחה, ובטח כבר הספקת לזהות את עצמך כלקוחה מאתגרת במיוחד, פרפקציוניסטית, דייקנית, אכפתית ושואפת למקסימום…."

עכשיו בדיוק תבינו, למה כשההצעה להצטרף לפיילוט של 'ספידה' הגיעה אלי, עבר בי רטט אמיתי של התרגשות. סוף סוף סדנה מעשית, ממוקדת, שבסופה אצא עם נעליים יפות, מותאמות אישית ובמידה מדויקת.

מעדכנת על הדרך שמחזור נוסף של סדנת ספידה יוצא לדרך ממש עכשיו. ממליצה.

כיף! יצאתי למסע חדורת מטרה, התחלתי כמובן בבריף המדויק של דבורי שעשה סדר במחשבות. דייקתי ערכים, קהל יעד, רושמת לעצמי בינתיים שבבי חלומות… דמיונות… רעיונות כמוסים. התחלתי לתשאל לקוחות, קולגות וחברות מה לדעתן נקודות הייחודיות אצלי וקיבלתי מגוון מרתק של תגובות, חלקן ממש מפתיעות:) ואלו הערכים שנאספו על השולחן: דיוק, התאמה אישית, שילוב יצירה ואמנות. מהבריף יצאתי במרץ לשלב הבא- בחירת שם וסלוגן. כאן כבר התחילו העניינים להסתבך…

חיפשתי שם מתוחכם ומעניין שיצטלצל טוב ויביע את הערכים שלי. במשך כמה ימים התחבטתי בין שמות גרנדיוזים ופחות. החל מ 'פנטומימה', מזכיר את פנטגון ומבחינת המשמעות הוא שירת מעולה את המסר- עיצוב שמדבר בלי מילים, אבל משהו בצליל הנאיבי שלו קצת גירד לי. הגעתי גם ל-SKETCH קריצה וגם סקיצה. סקצ'ים לגמרי…

והיו עוד כל מיני… חלקם חמודים. חלקם משעשעים, עד שזהו, התעייפתי. מה גם שהמפגש הבא בסדנה, שבו אנחנו אמורות להגיש את הפרזנטציות, התקרב בצעדי ענק ואני אנה אני באה:(

ואז הגיע לי המחשבה על קונספט יד, כביטוי לציור והאמנות שאני נותנת להם הרבה מקום בעבודות ולעצמי. עבודת יד / הנד מייד, זה מתחיל להתבשל, זה מתחיל להתחבר. ביטוי של השקעה, של ביצוע ידני מקורי. נגיעה אישית, אנושית. ניסיתי לחשוב על טוויסט שיתן כאן תחכום ולא יקח למקום של עבודת יד פיזית. ואז בהארה שמיימית זה הגיע:

MADE &

קצת מאחורי:

hand made = עבודת יד.

כדי לבטא את התחכום והיצירתיות, החלפתי את המילה hand בסימן אמפרסנד & הנהגה בצורה דומה, המשמעות הכפולה שנוצרת פותחת את הראש בחשיבה סקרנית, אני ואתם, ואתם והידיים שלי, כביכול, ובכלל, בתור קרדיט על פרסום או כל מוצר שהוא, ההברקה חזקה עוד יותר, בעצם מספרת שהיה כאן תהליך ואנשים ויצירה והנה זה כאן, הגיע לסוף הטוב ועשוי באהבה :)

יותר מזה התחבר לי, שכאשר אעבוד בשת"פ עם אנשי מקצוע נוספים ה-& ייצור חיבור מובנה ועסיסי בין הלוגואים. השם התכתב מעולה עם אופי קהל היעד האינטליגנטי שמבין באיכות ומעריך אמנות אותנטית

וואו! זה היה קולע! ב"ה. הידד! שם יש. רציתי לוגו טיפוגרפי, מינימליסטי ומדויק. קצת השראות

סקיצות ידניות כמובן

מסתערת על האילוס' בחדוות יצירה, מכירים את זה שמדגדג לכם ממש באצבעות ואתם חייבים כאן ועכשיו לבטא את הכל. זה מה שהרגשתי בנקודת הזמן הזו. היות ובשם עצמו כבר יש תחכום תהיתי איך להתייחס לעיצוב עצמו, והנה חלק מהיבול הראשוני שהעליתי בחכתי.

ההתלבטות הארוכה סביב השם לא הביאה אותי מספיק מוכנה למפגש הפרזנטציות.

לאחר מחשבה בחרתי ב-2 הסקיצות השונות הללו להגשה.

קצת מתוך הפרזנטציה

לאחר המפגש ולאור התובנות, דייקתי שוב את הבריף, המסקנות היו, שנוצר קצת בלבול בשילוב האמירה שלי בין העיצוב הגרפי לציור והאמנות. הנה סקיצה אחת שניסיתי לפתח בעקבות ההשראה הזו

ה- & הגרפי המהוקצע הוא המחלקה של המיתוג והפרסום,מוצרים דיגיטלים, החלק הגרפי, הביצוע. וה-& הידני זו הנגיעה האישית, הידנית, השילוב של הציור, האומנות… החלק היצירתי, המחשבה. הצבעוניות והקונספט בהשראת הדפסת ריזוגרףאגב, תוך כדי קריאה עליו מצאתי סימוכין ל & מייד שלי ….

שולחת להתייעצות ומבינה שמשהו בנגיעה הזו מדי טרנדי ויום אחד הוא גם ימאס עלי. ההמלצה היא להישאר בצבעים על זמניים ולהכניס את הידני והאמנות בנגיעה קטנה שלא תפריע כשהיא תשתנה. אז מה יש לי כאן? שלושה עמודי אילוסטרייטור מלאים בסקיצות ואף אחת מהן לא עושה לי את זה :(

ה' מה אני עושה? המפגש השלישי בסדנה כבר כאן כמעט ואני עוד מדשדשת לי באותו מקום, כך הסתבכתי הלוך ושוב ואפס.

ויהי היום התסכול והייאוש אפפו אותי מכל כיוון אפשרי כבר אפילו שלחתי מייל שמודיע על פרישה רשמית מסדנת 'ספידה'. אבל, התגובה שקיבלתי (בתמיכה הצמודה לאורך כל הסדנה) הייתה כזו שנותנת בי אמון, שבטוחה בהצלחה וביכולת שלי, שגרמה לי להירגע ולקבל אנרגיות חדשות. ניסיתי עוד סקיצה אחת שהייתה לי בראש ונדחתה משום מה שוב ושוב.

לא זזתי וכמעט לא נשמתי כמה שעות, הרגשתי כמו תלמידה שלא עשתה ש"ב ושניה לפני שהמורה נכנסת היא מנסה להסדיר נשימה, מוכר? אבל בשונה מתלמידה ישבתי כבר עמוק באמפרסנד שלי ורק הייתי צריכה את הטוויסט הזה, את הדבר ה"קטן" שיעשה את הכל. והנה זה קרה. ה' ראה בעוניי ואט אט בניסוי ותהיה, באומץ מחשבתי, התחילה להתגבש התחלה של שפה עיצובית.וכמו בסיפורים הטובים פתאום הבריק לי שהר"ת של MADE מרמז בצורה מעוררת השתאות לדברים שאני עושה

תגובות נלהבות מקולגות ומבינות עניין סיפרו לי שיש כאן כיוון מבטיח, ה' תודה! עשיתי מחקר קטן כדי לבדוק אם הוא קריא ומובן ולא יראה כמו אוסף של צורות חסר פשר, רוב הנשאלים זיהו את ה- MADE דייקתי את ה & לצורתו המקורית והברורה כדי להקל על הקריאות, זה גם מספר שיש כאן המשך ומסתתר כאן משהו נוסף.

והלוגו הסופי.

התחלתי ללכת בדרכים ישרות. אופציות שונות של צבעוניות, נבדקו.

אבל מהר מאוד חזרתי לשחור לבן העל-זמניים

שגם יתכתבו איתי היטב עד לרמת הקרדיט במודעה, יחד עם נגיעות צבע מדודות.

בעקבות ה'תווודה' (זוכרים?), אט אט התרקמה מול עיני שפה שלמה של קריצות וקודים &מיידים מתוקים, זה בדיוק כמו שאני אוהבת. כמה נגיעות מהשפה העיצובית (שעדיין בשלבי יצירה)

 

היום אני סנדלרית מהוגנת, נועלת נעליים המתאימות למידותי וכן, הן בדיוק בטעם שלי. והגיענו לזמן הזה.

ממליצה באופן אישי ממש על  סדנת 'ספידה' לכל אחת שעוד מחפשת ותוהה על נעל כלבבה באמת.

זהו בינתיים, תודה לכל מי שהייתה איתי כאן במסע.

r0533174253@gmail.com

 

נ.ב

התמונות של האיורים והצבעים הם אותנטיות לחלוטין, כולן שלי.

ממש כעת שמעתי על הקורס המדהים שדבורי כהן- באאאז מתחילה להניע, היופי בו שתמיד הוא רלוונטי 'ירוק עד', אבל כעת יש מחיר מיוחד למי שתגיע דרך 'המגירה', אני אישית חייבת אותו לעצמי, לסגור את פינת הקופי שאני רוצה להשביח אותה, שתהיה לי אריזת נעלים מושלמת, ממליצה גם לכן.