בנוסף יש כאן גם את ההבט האקטואלי והשינוי שחל בקוסמוס כולו, התשוקה והשאיפה לטבעי, לרגוע, ליציב בכל הלא נודע.
קבלו טעימה מהמגמה ההולכת וצוברת תאוצה. (Dribbble)
לורם איפסום.
אין כמעט מעצבת שלא גלגלה את המילים האלה על הלשון בתקופה האחרונה. טועמת את המשמעות שלהן אחר כך גוללה את העכבר בין דפי המגזין ובסוף בסוף, גם גלגלה עיניים בתדהמה :O
אז למי שעוד לא מכירה שלום לך, נעים מאד, ציפי ארנטרוי ורוחה שיינין, עורכות המגזין לורם איפסום- תוכן חזק למעצבת החרדית. אם את עוד לא חלק ממאות המנויות שלנו מכאן מורידים את המגזין הראשון וכאן נרשמים כדי לקבל כל חודש ישירות אלייך, באלנו שגם את תהני :)
אז איך הכל התחיל?
האמת, שאני יזמית בנשמה (ציפי), תמיד מחפשת את הסטארט אפ הבא, ורעיונות מגניבים מדליקים לי פנסים בעיניים ומזרימים לי אינסוף אנרגיה. יצא לי להתקל במגזינים מקצועיים וכל פעם מחדש חשבתי על זה איך זה שאין עדיין מגזין בתחום הכי שווה בעולם? (מעצבת או לא?) ואם אין, אז יהיה! ולו רק בשביל לזכות לקרא אותו :) זה השלב בו אני נכנסת לתמונה (רוחה) ציפי פנתה אלי עם הרעיון המגניב הזה ואני מיד נדלקתי מגזין מקצועי, צבעוניות מדליקה תוכן שכולנו היינו משלמות בשביל לקרא מה יותר טוב מזה. טוב, התלהבנו מה הלאה? עכשיו יושבים להוריד את זה למציאות. קודם כל הקונספט הנה מה שכתבנו יחד בקובץ DOCS משותף
טוב, אז קונספט יש הגשמנו אותו, אה? הגיע תור השם הנה צילום מסך מהקובץ הנל, היו שם עוד מלא קשקושים הדדיים ורעיונות מעניינים לא כולם לחשיפה :/
טובבב, היה לנו ברור שלורם איפסום לוקח בואו נדבר בקצרה על המושג הזה לורם איפסום הוא כינוי לועזי לטקסט חסר משמעות המשמש כ'שומר מקום', וכטקסט ברירת מחדל. (תוכלי לקרא על זה עוד כאן ) לורם איפסום הוא אנטי תזה למגזין שלנו, הכי מלא משמעות, הכי לא ברירת מחדל. קונספט ושם יש מלא אנרגיות גם. עוברים לעצב. ופה מתחיל התהליך, תהליך מדהים ומלא שלבים.
הרמקול לרוחה:
מלכתחילה ידענו שזה הולך להיות עיצוב מגניב. מושך, אחר, חדשני וחופשי. היה לנו פה מרחב ענק להתפרע בהנאה בלי לקוח על המח. שזה לכשעצמו משפשף ונותן המון. בלי הגבלות מוחיות. פשוט ליצור בחופשיות ולהנות עד העצם. אחרי שהפור נפל על השם הכי מגניב בעולם היתה ביננו התלבטות אם עברית או אנגלית. בסופו של דבר ההכרעה נפלה על עברית, זה מכפיל את המגניבות של הפאנץ' שבשם.
היה כיוונים שונים, ודי משונים אפשר לומר, אבל האמת, שהיה לנו די ברור איך בערך זה הולך להראות, רק שלהעביר את זה למעשה היה תהליך מרתק. מצד אחד חשוב היה לנו שיראו את הקטע של הכתיבה, של היצירה, של ההתהוות, של מאחורי הקלעים של העיצוב, ומהצד שני המקוריות המפתיעה בלהנציח את השלב הזה.
מנסה לראות איך זה מתקבל בעמוד כתבה.
אוקי. מתקדמים. יש כבר כיוון והוא טוב ממש בעיננו, רק צריך ללטש עוד. נזכרות במה שהחלטנו מלכתחילה – חללים גדולים, צבעוניות נועזת, והמון פאן. מנסות להצמד לזה יותר
פה כבר יש כיוון ממשי. ציפי טוענת שהצבעים לא מה שרצינו וצריך עוד ענין ועוד נועזות. מנסים סקאלה חדשה
פה אנחנו כבר בשלב של הרטט בידיים ההתרגשות גוברת מרגישות שעלינו על זה. למחרת ציפי מקבלת ממני מייל : קמתי עם מצב רוח של ציפורים. השילוב של העלים עם הציפורים הוסיף בעיניי המון חיות ופאן לכל הסיפור והתיחום של כל העיצוב לריבוע קטן שממנו מתפרצים עשה את זה ובגדול.
עוברים לעצב לוגואים למדורים בשלב הזה עוד לא ידענו איך יראו עמודי המגזין אבל מנסים.
זו היתה הכתבה הראשונה שעיצבנו והאיפשור המתוחם הזה והשילוב בין הווקטור הזורח הזה לצמחיה ולעלים עשה את זה ובענק.
אוקי לוגו? צ'ק. סקאלה עיצובית ? צ'ק. קולקצית עלים וציפורים לשימוש חופשי? צ'ק. מתחילים עימוד. טוב, כמובן אוספים חומרים, מתארגנים על עצמנו ועל כל הכותבות האלופות שלנו. הפורמט – החלטנו על ריבועי מדליק לא מייגע וארוך ומאפשר המון עיצובית. פותחים דף, והמוטו שליווה אותנו בבנית הלוגו והשפה מלווה גם כאן. צבעוניות, חללים, טיפוגרפיה טובה. מארגנת כתבות זה לא זה. משו נשבר לי, ואני מרגישה חזק חזק את ה'מאניה דיפרסיה' של אנשי הקריאטיב
משהו לא מסתדר לי בעימוד. הכל נראלי מבולגן ולא קשור פתאום. עוזבת הכל לכמה ימים של דכדוך נפשי עמוק.חוזרת שוב, ופתאום אסימון ענק נוחת עלי בקול רעש גדול, גריד! רבותי, גריד! אם אין גריד ברור קבוע ומסודר, אין עיצוב ובטח לא של מגזין. לחולת יציאות מהשגרה כמוני קשה כל פעם לקבל את המסגרת שהגריד נותן אבל המסקנה העיצובית הכי חזקה שלי מהפרויקט הזה, זה – צרו מסגרת, שיהיה אפשר לצאת ממנה. אפשר לצאת בכיף מהשגרה כשיש שגרה. כל עוד אין גריד / מסגרת / תיחום ברור – כל יציאה מתפרשת כבלגן סתום וחסר קשר אבל כשיוצאים ממנו – כמה יפה ומגניב זה מתקבל. אז יצרתי גריד מרובע מאורגן. שוליים מתוחמות לכל העמודים מרווח קבוע בין הטורים. וראה זה פלא. הכל מתחיל לזרום יאלה, שליטה מרחוק ואנחנו מתחילות להעיף עמודים
חושבת שזה מה שנתן לנו בעצם את החוויה העיצובית בסופו של דבר היציאה הזו מהמסגרת כל פעם יצר המרדנות וחיפוש היציאות חגג פה
שימו לב כמה יופי זה יוצר. מצד אחד ההיצמדות הבלתי מתפשרת לקווי הגריד המקורי / לבצעים / לאלמנטים עם שיטות השילוב שהשתלבו פה ככ יפה, ומצד שני גם ההקפדה שלנו לצאת מזה, לשבור את זה לפעמים
שמתן לב לשפה שלנו?
לא, לא העיצובית, המדוברת…
הרמקול לציפי:
עם כזה עיצוב חוגג, היתה חשובה לנו מאד החוויה של הקוראת, גם במילה הכתובה.לכן במקביל לעיצוב בחרנו בשפה הכי חברית וכיפית בעולם שמחברת חזק ביננו לקוראות ונותנת לכל אחת להרגיש, שרוצים אותה פה, ופונים אליה בגובה העיניים. הבאנו הרבה שנינות בקופי. ושמרנו על הרמה הגבוהה, והמקצועיות הבלתי מתפשרת. אבל איך אומרים? הסחבק נשאר :) שאפו ענק לצוות האדיר, הם שווים פוסט בפני עצמו, כל אחת בשמה הטוב תבורך. זרמו איתנו עד הסוף, ונתנו את הטופ. הן בתוכן והן בניסוחים
אז זהו
המגזין הראשון מאחורינו ואתן לגמרי מוזמנות להוריד לכן ולהנות. וכמבן גם להרשם למגיזנים הבאים שיהיו מגניבים ומעוצבים לא פחות. סמכו עלינו. וזה המקום להזמין אתכן להשתתף באתגר המדליק, כיף גדול לקבל את האתגרים שכבר הגיעו אלינו. אז יאלה, תנו בראש!
כמעצבת גרפית בהכשרה, ובתחילת דרכי המקצועית -הציור בשבילי, הוא פועל יוצא, של אותה תורה.מעבר לתוכנות המשותפות, והרחבת הכילים הפרקטיים שהעניקו לי בעיני עולם העיצוב והאיור -אלו עולמות שלובים. נתרמים אחד מהשני. האיור שלי הוא תמהיל של כל מה שלמדתי בעיצוב, ועוד קצת :) רק שבמקום להרכיב יש מיש. אני יוצרת כמעט יש מאין. מולידה בס"ד עולמות חדשים על הדף. זאת חוית יצירה אחרת. משכרת.
התרחשות זהה = דו שיח, טכניקות שונות ליצירת אוירה תואמת פרוייקט
מאלול שנה שעברה, אני חושבת מה יהיה היומן הבא –
עולים לי מיליוני רעיונות, אני לא ארשום אותם כאן כי יש עוד שנים טובות בעז"ה ואני מתכוונת להמשיך…
ואפ' הייתה לי מחשבה לעשות כמה יומנים… וכמו הרבה פרויקטים אישיים
אני מבינה שכדאי לי להרגיע את הרוח סערה ולהתמקד במשהו אחד – אבל מנצח!!
אז היומן השנה באמת נראה לי כזה…
ועכשיו לתהליך העבודה שלי:
אז קודם כל – הפקת לקחים משנה שעברה ממשובים שקיבלתי להגדיל קצת את הפורמט.
הפונט (אידיאליסט) היה מדי דק וצריך להתאמץ לקרוא אותו. היה חסר מה שיתפוס את הדפים מפני קימוטים.. . (לא יודעת אם לכולם, אבל אצלי זה היה קריטי כי כל יומיים היומן עבר לתיק אחר…)
טוב, אז התחלתי בלתכנן את הפורמט, יותר גדול משנה שעברה, אבל לא מדי- שעדיין יהיה קומפקטי.הגודל הסופי הוא: 10/17
עכשיו –
על איזה קונספט ללכת?
אין לי לקוח שיכתיב לי, וגם לא שיתן לי דד ללין להחלטה…
ההשראות שאספתי בהתחלה שמתי לב שהיו קרובות מידי ליומן הקודם, קצת מהם>>
סוגרת דף, יוצאת מהבית להסתכל על העולם, הולכת לחנויות לראות, להרגיש, למשש, להריח, דברים חדשים…
(חבל שאני לא מצלמת את הדברים שבדרך – לפעם הבאה;) פותחת דף חדש מחפשת דברים שונים מהיומן הקודם…
סגרתי על שני צבעים, משאירה לעצמי למלא את הימים בססגוניות… האמת שלא התלבטתי הרבה,
מיד תפס אותי השחור-צהוב ועוד קצת אפור לאיזון… (פסיכולגיות, מה זה אומר:)
הקונספט , הגיע בעקבות קורס טיפוגרפיה שמסרתי…
פותחת את הקטלוג המודפס של פונביט , (הכי כיף לבחור ככה – יכולה להתעמק בטיפוגרפיות, בליטוש…)
בחרתי את ארכימדס (Fb Archimedes) גם המספרים שלו מגניבים לקחתי את זבוטינסקי (Fb Jabutinski) – כדי להרגיע אותו… והתחלתי להעמיד טיפוגרפיות
ניסיתי משו בכיון הזה > > (היחיד שנשאר לו זכר, מחקתי את השאר, באיזה רגע של תסכול…)
יווווו, נהיה לי כבד מידי, המלל… לא עושה אנרגיות.
הלכתי לישון. טוב, מנסה אייקונים… מחפשת כאלה שפחות מתבקשים, אבל שעדיין יהו ברורים
(ויש כמה שאנשים חלקו על ההחלטה שלי, זה בסדר, מסכימה לכם:)
בתחילה הטיפוגרפיות עמדו סתם כך בדף, הרגיש לי שהם מידי פורחות באויר, הוספתי את הקווים לעיגון. ובמקום משפטי השראה כמו שנה שעברה, החלטתי לעשות לעצמי את ההספקים בחודשים שלי, ולהוסיף תוך כדי את ההשראות שאני מוצאת….
ועכשיו – להריץ את כל החודשים עבודה קצת מעייפת, בכנות:)
צריך ריכוז גבוה כדי לפספס תאריכים וכדו'… קצת הסתבכתי באיך לסמן את החגים, לצבוע את כל היום? – יותר מידי… להוריד שורות? – אני אוהבת לרשום איפה ביקרתי ומה להכין למארחים… לרשום בצד? – לא מספיק מודגש… מצאתי את דרך האמצע.
בסוף היומן אני חייבת דפים למלא בלי הגדרה מוסברת, כספים, סיסמאות, טלפונים או סתם הגיגים…
תחליטו לעצמכם איפה לרשום כל דבר…
וכמובן הכריכה. לקח זמן למצוא את האייקון המתאים. אין על הטיל – לתת זריקת מרץ בכל פעם שאני אראה את היומן…
שנה שעברה היו ביומן מדבקות , השנה הלכתי על סימנייה. יהיה גם נוח יותר למצוא את היום…. זה באמת ציטוט של אחותי. כל אחות שלי היא השראה בפני עצמה…
זה היומן שלי השנה. והוא יצא מיוחד, תודו…
הוא כבר אמור להגיע מהדפוס ולהשלח לכל מי שהזמין…
מאחלת לכם שנה נפלאה, מלאה באנרגיות' התקדמות, שפע, ואינסוף של טוב!
הצצה ליומנים הקודמים שלי: יומן תש"פ >> | יומן תשפ"א >>
יש מעצבים שהייתם רוצים לפגוש ב'מגירה'?
שמעניין אתכם לשמוע על תהליכי היצירה שלהם?
כתבו לי בתגובה ואולי נפגש איפשהו בדרך :)
מה דעתך על האתר?
'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.
* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.
צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.
עזרה וסיוע : נחמי לב, השקעת זמן ששוה הון להצלחת האתר המושלם.
פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה
11 Responses
מגירה שווה במיוחד, הספר של שושי ברוידא – מתוק ומלא אוירה, ההד בתיה של רבקה – מושלם ומלא השראה, חוויה לקרוא על התהליך של לורם איפסום, והיומן של ברכי, אגדה!!!
שרה תודה על הבמה! כיף לפתוח את המגירה שלך כל פעם מחדש…
5879449@gmail.com
ואווו שיתוף מדהיםםם!
כיף ומלמד…
צעניין אותי ממש תהליכי יצירה של מעצבת אחת אלופה
ספרי לי איפנ אפשר לכתוב לך עליה:)
תמר
תודה
השיבי למגירה במייל otiyotplus@gmail.com, ובטוח נוכל לקדם משהו 🙂
טוב, תקשיבי,
אחד המגירות האלופות
שלא לדבר על הבחירה של האלופות,
רבקי, ציפי , ברכי, ובתיה
אתן אלופות אחת אחת,
איזה ביצועים מטורפים!
אתן חתיכת השראה!
הבחירה הזו, היא אחד מהדברים שאני אוהבת לעשות…
היה מעניין
איזה כיף שהגיעה המגירה החדשה
נהנית כל פעם מחדש.
תודה!
וואו. היה שווה לחכות,
שיתופים מלהיבים ובעיקר מלמדים המון!
כתבות מושקעות ברמות
תענוג לקרוא
אימייל של רבקה ינובסקי?
רבקה הגיבה כאן למעלה, תוכלי גם לראות את המייל שלה שם.