יצירת קשר

הצטרפות

אורבן סקצ'ינג

כדי לשמור על קול עצמי וייחודי, על יצירות שבהם ירגישו חזק את האדם שמאחורי היצירה, לא מספיק ליצור רק בשביל לקוחות.

רונית גלבך

אורבן סקצ'ינג

לפני שאתחיל לדבר על אורבן סקצ’ינג, תרשו לי הקדמה לא קצרה אבל חשובה. שנהייתה אפילו עוד יותר חשובה בזמן האחרון, עת הפציעה ה-AI לחיינו, בחיוך מלאכותי והרבה איפור.
הבינה המלאכותית מגלה יכולות מדהימות, הן בתחום האיור והן בתחום העיצוב, וכמובן בעוד המון תחומים נוספים. גם לאלה מאיתנו שחשבו שלבינה המלאכותית לא תהיה את היצירתיות שיש לבן אנוש, מסתבר שיש לה כמויות אינסוף של חומר מהם היא יכולה ליצור אינסוף הקשרים שעולים על היצירתיות האנושית…
אז מה כן? מה יש לנו כבני אדם שאין לה?
זאת שאלה שמעסיקה המון מאיתנו בזמן האחרון, ותנו לי להציע את התשובה שיש לי כרגע.

איור / ציור / אמנות / תקשורת חזותית – כל אלו אמורים לדבר עם הקהל. ליצור איתם תקשורת. לומר משהו אותנטי. ייחודי. חד פעמי.
נכון שהבינה המלאכותית יכולה לייצר כל מיני ויז’ואלים מעלפים, שאפילו מביעים משהו, ועדיין… אנשים רוצים להרגיש את האדם שמאחורי היצירה, וזה רק ילך ויגבר ככל שהבינה המלאכותית תלך ותתפוס מקום. כך להערכתי.

יותר מזה. עוד לפני שהופיעה הAI, כבר תקופה ארוכה שאנשים מחפשים את מה שמדבר אליהם בצורה אותנטית ולא מפונפנת. (והנה זה חודר לאט לאט גם לציבור שלנו)
הקהל די מאס בכל היצירות המתוחכמות, המתאמצות, העוצרות נשימה. שימו לב שזה קשור מאוד גם לעולם העיצוב והקריאייטיב – אנשים פחות מחפשים כותרת שנונה או משהו מבריק שאף אחד לא חשב עליו. הם מחפשים משהו שידבר אליהם, יגע בהם. יהיה פשוט ובגובה העיניים.
יהיה אותנטי.
כן, אני יודעת שהמילה אותנטיות חוזרת כאן שוב ושוב.

בעיני, כדי לשמור על קול עצמי וייחודי, על יצירות שבהם ירגישו חזק את האדם שמאחורי היצירה, לא מספיק ליצור רק בשביל לקוחות. יצירה עצמית בשביל חוויה אישית, היא מאסט!
גם כדי לשמור על עצמך רעננה ולא שחוקה, אבל גם כדי לשמור על עצמך אותנטית ויוצרת ומדברת בקול האישי שלך.
אני מאמינה שכל מי שסוג כלשהו של יצירתיות זורם בעורקיה – וזה יכול להיות ציור או עיצוב או נגינה בסקסופון, תזדהה עם זה. אי אפשר בלי יצירה אישית בשביל עצמך.

 

טוב, אז אורבן סקצ'ינג.
רישום מהיר של סצנות במרחב העירוני. אנשים או מבנים או עצים או צינור חלוד.
ובאופן כללי ציור מהיר יחסית מתוך המציאות. אפשר גם במרחב לא עירוני :)

אני מצאתי את זה כר נרחב מאוד ליצירה עצמית וחוויה שאין כמוה.
משהו כיף יותר מקניות, יותר מכוס קפה עם קצפת. (טוב נו, בדרך כלל זה הולך עם כוס קפה וקצפת)
מי שמכירה אותי יודעת שאני כמעט מכורה לזה.

הכל התחיל עם חברה נפלאה שלמדה איתי פעם ציור, וסיפרה לי שלפני שחזרה בתשובה היא עשתה טיול גדול בעולם, ולא לקחה איתה בכלל מצלמה. היא רק ציירה את מה שהיא ראתה ורצתה לזכור. זה הדהים אותי. כאילו מה.. איך… לא חבל על הנופים? ואיך מספיקים לצייר? ואם זה לא יצא יפה?
אז זהו, שזה בדיוק העניין. זה לא אמור לצאת מושלם. לפעמים זה אפילו יוצא זוועה. אז מה.
בדיוק לכן קוראים לזה סקצ'ינג (רישום מהיר, סקיצה) ולא פיינטינג או משהו כזה, שמתייחס לתמונה יפה אומנותית ומושלמת.
מעבר לכך שזה אימון מעולה לכל צייר, מרגיש לי שזה נותן מקום של כבוד גם ליצירות הלא מושלמות, לתהליך, לתנועה. למה שהתרחש שם. לאמירה.

חשוב לי רגע לומר שכמובן כל הדבר הזה צריך להיות בגדרי הצניעות. למצוא פינה שקטה ולהשתדל לא למשוך תשומת לב מיותרת. מה שהופך את זה למאתגר אפילו עוד יותר…

נו אז אולי תראי לנו כבר משהו, סוף כל סוף? התייבשנו מרוב מלל.
הנה הנה אני מראה.

בדרך כלל מה שהכי כיף לי, זה לצייר סקיצות מהירות בעט לורד-

לפעמים גם פותחת צבעי מים

זה הולך איתי לכל טיול בכל מקום. סקצ'בוק בתיק כמו חבר טוב ונאמן.
לפעמים לסתם נסיעות ארוכות ומשעממות, ולפעמים לטיולים בנופים מדהימים.. הכל נכנס.
ומפעם לפעם את מרגישה שאין בעצם שום סצנה משעממת, גם בניין מתקלף או תחנה אפרורית יכולים להיות כר פורה ומרגש!
אז הנה כמה טעימות מכל מיני טיולים ונסיעות, בארץ ובחו"ל. (פרצוף חשוב)

הציור הזה צוייר על גדות הירדן, עם ילדים שמנסים לצייר לי על הדף תוך כדי,
ומכחול שהורטב במי הירדן עצמו, כי לא היתה לי כוס מים זמינה :)

וגם כפר ערבי יכול להראות טוב (מרחוק)

ריך הרבה אומץ כדי לנסות לתפוס את הרגע או את המראה, כי זה חמקמק ומשתנה במהירות. ומטבע הדברים אני לא פותחת כן ציור עם קנווס וכובע ברט לראשי, אלא מנסה להצטנף בדרך כלל בפינה חשוכה ולא מושכת מבטים.
אבל לפעמים הסיטואציה והמקום כן נותנים אפשרות לצייר בחומרים יותר מורכבים מאשר עט או עיפרון.

הנה הפעם הראשונה שציירתי בלייב בצבעי גואש, ביער ליד הבית –

עוד ציור, באקריליק.
לקחתי את מה שראיתי לכיוון קצת יותר אבסטרקטי. כיף חיים.

הו, זה מה שיש לי לומר על אורבן סקצ'ינג.
מקווה שהשיתוף הזה יעורר בכן איזושהי השראה, יעלה מחשבות כלשהן, בכל תחום יצירתי בו אתן עוסקות.
והעיקר, תנסו למצוא את המקום של היצירה האישית שלכן, ששומרת עליכן רעננות, יוצרות ו-אותנטיות.

תנסו למצוא את המקום של היצירה האישית שלכן, ששומרת עליכן רעננות, יוצרות ו-אותנטיות.

נשמח לשמוע, מה יש לך לומר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המגירה החודשית

הרשמה לקבלת 'המגירה'

נשמח לשמוע אותך
מה השאלה?

נשמח למשוב

מה דעתך על האתר?

אודות
המיזם

'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.

אידיאלים ומטרות

* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.

צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.

פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית