שם המשחק, קונספט.

זוכרת את עצמך בכיתה ח'? ריח של סוף שנה וספרי זכרונות, 'סמינר ירושלים' עלה על הנקודה ופשוט מחבר אליו את התלמידות לעתיד, עוד לפני שמגיעות ללמוד בו, חזק.
עיצוב ספר זיכרונות חדשני לבנות כיתה ח' שעתידות ללמוד בסמינר בשנה הבאה. לא סתם ספר זיכרונות, אלא משהו אחר, ייחודי ובלתי נשכח.
התחלתי לחפש השראות ולנסות אינספור עיצובים אך מהר מאוד הבנתי שזה לא מספיק מיוחד. היה חסר קונספט מרכזי.
ישבתי עם שרי גרטנר האלופה לסיעור מוחות.
העמקנו במושג זכרונות, זה היה קשוח. קשה היה להגיע לנקודה -משחק זיכרון. אני כבר דמיינתי את הבנות משתעשעות במשחק מסעיר בזיכרונותיהן, לא ספר בנאלי אלא חוויה ייחודית.
לאחר גיבוש הקונספט, עיצבתי לוגו ופיתחתי שפה מתאימה. עיצוב וחומרים ידניים, משהו שא"א למצוא אצל אף אחד, דמיינתי עיצוב מקורי, צעיר, ומלא הומור.
חיפשתי השראות והתחלתי לבצע. בראש שלי היה שפה ידנית של איורים משורבטים, כמה מתאים לזיכרונות.
רכשתי גיליון וטושים, הזמנתי את אחיותי הצעירות, ויחד שירבטנו זכרונות על הגיליון (היה כיף:) סרקתי את הגליון, העברתי לאילוסטרייטור, הוספתי צבעים, ליטשתי והתחלתי לעצב.
שלחתי להם, זה לא היה הכיוון, לא מכובד, מדי עממי, לא מייצג אותם טוב.
הבנתי שהיה חסר לי שלב מרכזי –  להבין לעומק את צרכי הלקוח: המטרה, קהל היעד וערכים.
חשוב, אף פעם, אבל אף פעם אין עיצוב בלי מטרה, כל עיצוב משרת ערכים ובא לקדם את המטרה. ישבתי איתם לשיחה ארוכה. גיליתי שהמטרה היא שיווקית,
קהל היעד האמיתי הוא בכלל האימהות ולא הבנות, והערכים החשובים להם הם מכובדות לצד חדשנות.
זרקתי לפח את הסקיצות והתחלתי מחדש. יצרתי לוח השראה חדש תוך התחשבות בצרכים, ופיתחתי עיצוב חדש המשלב חדשנות, חוויה, מכובדות והתאמה לערכי הסמינר.
חילקתי את הספר ל-4 קטגוריות, וכל אחת מהן קיבלה כרטיס זיכרון עם אייקון ייחודי.
1. זכרונות ממורות (הכרטיס עם התיק)
2. זכרונות מחברות (הכרטיס עם הלב)
3. תמונות למזכרת (המצלמה)
4. קטעי אינטליגנציה על הזיכרון (הספר)