רות:
להתחיל סידרה חדשה זו הזדמנות גדולה.
עברו 12 שנה מאז שחידשנו סידרה. על הקודמות עבדתי בשיתוף פעולה עם אביעד בן סימון עוד בימי פלדהיים הקדומים, ומאז אנחנו רק משפצים ומעדכנים את שולי הדברים אבל לא עשינו משהו חדש מן היסוד.
סדרת 'שלבלבים בזמן' היא תת סדרה של סדרת 'שלבלבים', לכן אופי הציורים והדמויות לא התחדשו. אבל עיצוב הכריכה, הפונט, עמודי הספח והלוגו – כולם היו צריכים להיווצר יש מאין.
אילה היא כלתי המקסימה ועדינת הנפש, והיא הגרפיקאית שלי מאז שנכנסה למשפחה לפני כמעט עשר שנים. ואם תמיד הייתי מודעת לקונפליקט צייר/גרפיקאי שבו שני כוחות מתמודדים בזירה אחת וצריכים לדעת לתת מרחב זה לזה כדי להשיג את המיטב, עכשיו התלבש עליו גם הקונפליקט המפורסם יותר, יחסי כלה/חמות.
אני דעתנית, ובמקום שבו יש לי דעה אני חייבת להביע אותה. למרבה המזל אני לא מבינה הרבה בגרפיקה, וזה מקטין במעט את התלהבותי לביקורת. אבל עדיין יש לי את הטעם האישי והדעה שלי, ואני צריכה להיזהר.
העבודה על עיצוב אב הטיפוס של הסידרה (שאני מקווה שתכלול שמונה ספרים סביב מעגל השנה היהודית, מתישהו) היתה כיף גדול, ועדיין אני מניחה שלא תמיד היה קל לאילה. יש לציין שהיא יודעת להתעקש על דעותיה, גם אם היא עושה את זה בעדינות מופלגת ובאצילות אופיינית.
כנראה שהויכוח הגדול היה על ציור הכריכה.
היה לי רעיון ברור בראש, ואילה לא ממש התלהבה ממנו. בניגוד להרבה מקרים אחרים, קטנים יותר, כאן המשכתי עם הרעיון שלי, ואילה ויתרה. אני מקווה שהיא אוהבת את מה שהתקבל, כי אני אוהבת מאוד.
אילה:
אז כן, תודה להשם, אני אוהבת מאד, אבל היה בהחלט מאתגר ומורכב בדרך.
כמעט עשור שיש לי הזכות לעבוד עם חמותי, הפייבוריט שלי בילדותי, וגם היום :) האומץ להכניס אותי לנעליים גדולות, של אביעד בן סימון, של דפוס אופסט באלפי עותקים, והשקעה של עשרות אלפי שקלים, הרגשתי פיק ברכיים. אבל האמון הזה גרם לי להאמין בעצמי ובס"ד עשינו את זה. כיף לי לעבוד עם חמותי, הלקוחה הכי מדהימה שיש, אנינת טעם ומאפשרת, נותנת מרחב ומדייקת. אומנות מקצועית במיטבה. ויותר מכל לקוח אחר – חשוב לי התוצר ואני משקיעה בו את כל הנשמה, באהבה.
לקראת הסדרה החדשה, התרגשתי ונדרכתי.
זו לנו פעם ראשונה לייצר יחד סדרה חדשה, קונספט חדש, אני אוהבת אתגרים. היה דדליין של חג, דפוס ולידה. בהחלט מתח באויר. ניסיתי לדמיין את האוירה והניחוח שהסדרה החגיגית צריכה לבטא, התחלנו מהכריכה כמובן. חיפשתי השראות (בגלריה) ושלחתי כמה לסנכרון רעיונות משותף. קיבלתי למייל סקיצה לכריכה. הלם. לא, זה לא מה שחשבתי. לא התחברתי בכלל. ניסיתי סקיצות אחרות, צבעי מים, ללא כתם, מעט שונה, אבל לא. הלקוח קובע ותמיד צודק. הוחלט שממשיכים עם הכתם.
החלטתי להרפות בחלק הזה ולהמשיך בחלקי. צריך להבין, בספרים מהסוג הזה יש צורך ברגישות והבנה מקצועית. הספר כולו מבוסס על הציורים של הציירת. המקום שלי בספר הוא לעמד בלי שירגישו. הטקסט צריך להיות אך לא להרוס וודאי שלא לדרוס. אסור להזיז/ להגדיל ללא רשות. חוק ולא יעבור. לציור יש עובי קו מדויק, מיקום ביחס לשוליים ועוד חוקים בלתי עבירים.
המקום שלי בספר לתת ביטוי הוא בעיקר בטיפוגרפיה, בכריכה ובעמודי הספח. לסדרה החדשה החלטתי שיש צורך בפונט ייחודי וטוב, שיעשה את העבודה, חיפשתי פונט בניחוח תורני, כיאה לסדרה שמדברת על חגים ומנגד עגלגל ורך, מתאים לעולם ילדותי, פונט 'בצלאל' של בן-אורי.
אני אוהבת את השלב של עמודי הספח עמוד הדיון בסוף הספר, לבחור אלמנטים מתוך הספר, לדוג מיני פרטים קטנים ולתת אותם בפרונט. כאן, ידעתי, אצטרך להשתמש בסגנון זהה לכל סדרת שלבלבים, אבל בטוויסט חדש לסדרה החדשה. האופציות אותם ניסתי היו רבות ויום אחד, קמתי בבוקר וידעתי מה הולך להיות שם. בבית הורי היתה מפת תחרה לבנה לחגים ומועדים, תחתיה פרשנו מפות צבעוניות שונות, לפי צבעי הפרחים והכלים. אני רוצה את הניחוח התחרתי החגיגי הזה בספר. שלחתי סקיצה של תחרת וקטור יחד עם עימוד הספר, כאילו באגביות, חיכיתי במתח לתגובה.
זו היתה התגובה: אם את רוצה תחרה, אצייר לך תחרה!
התחרה הזו נמצאת גם בשמלה של שרה, כך שזה בכלל מושלם. שמחתי.
רות: אילה היא יועצת האופנה שלי מאז שנכנסה לעניינים. אני לא מבינה באופנה באופן כללי, ובאופן עקרוני מעדיפה לייצר אוירה על-זמנית בספרים שלי בתקווה שהם יהיו על-זמניים בעצמם. אבל אני לא יכולה לעמוד בפניה, גם כשאני יודעת בברור מה אני רוצה ומה לא.
אילה:עוד משהו שאני אוהבת במיוחד, הסיכות של שרה, אני בחרתי אותן :)
אילה: ומאותו רגע זה פשוט רץ: עמוד ההקדמה, נקודות הדיון וגב הכריכה. בעמוד השער, בדרך כלל הטיפוגרפיה ממורכזת, כאן היא במרכוז צד ימין, ניחוח תורני משהו. השדרה, צריכה להיות מספיק מבדלת מייצגת והרקע הלבן של החזית וגב הספר היווי בעיה, לאחר דיונים היא גם טעימה מהתחרה, בתקווה שבדפוס יעשו עבודה טובה ומדויקת ולא תברח לצדדים.
רות: לסידרה היינו צריכות לחדש גם לוגו וגם סלוגן. אני נוהגת לבקש רעיונות מכל המשפחה ולעשות בסוף מה שמתחשק לי. אבל לפעמים יש הברקה שקונה אותי בלי כל ויכוח. את השם 'שלבלבים בזמן' בחרתי בעצמי, אבל את הסלוגן הבריק יצירתי אחר: 'סביב השנה בפעם הראשונה.' שוב הגיע החלק המהנה. אילה עיצבה את הלוגו והיה צריך למקם אותו ואת הסלוגן פה ושם בלי להגזים.
לסיכום, אם לצאת מראיית המיקרו לראיית המקרו, יש לזכור שתכנון סידרה חדשה אמור לקחת בחשבון גם את הספרים הבאים העתידים לצאת. סדרה על מועדי השנה היהודית עשויה לכלול כשמונה ספרים שגם עליהם צריך לתת את הדעת. מה יהיה הצבע השולט בכל ספר, איך יראו הספרים זה לצד זה, איך יראו השידרות זו לצד זו על המדף. האם אלמנט התחרה יוכל לעבור כמוטיב משותף בכל הספרים?
כל השאלות האלה מדליקות את הדמיון ומסעירות את המחשבה, וכיף ללכת לישון איתן בלילה כדי לקום לעוד יום חדש של עשיה והתלהבות.
מה דעתך על האתר?
'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.
* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.
צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.
עזרה וסיוע : נחמי לב, השקעת זמן ששוה הון להצלחת האתר המושלם.
פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה
24 Responses
מדהים מדהים!
כל ציור – השראה!
וואו
חתיכת השראה!
מרתק מרתק ומחכים💗
אוהב את הסגנון,
מעריך את התכנים,
מעריץ את המקצועיות.
מאוד אוהב את הספרים של רות בייפוס.
גדלתי עליהם מגיל אפס, אני מרגיש שיש סיפורים שנכתבו ממש עלי !
מה שמרגש יותר, זה לראות את הילדים שלי, שהם בעצם הנכדים של הציירת,
שוקדים על הספרים ונהנים להתבונן בכל פרט ופרט.
שלוש דורות של ציורים וערכים.
♥
מדהים ומעורר השראה
רות- אין עליך!!!!!!!!!
וגם את-אילה-וואו!! איזה עיצוב מטורף!!!
אין על הסידרה של מאיר ושרה
תמיד מלטפת את הציורים המתוקים האלה 🙂
אילה העיצוב מדהים!
אהבתי את התחרה…
והכריכה מושלמת!
אלוף!!
פוסט נדיר
חוץ מהספר שעושה חשק לקנות אותו…
מה יהיה איתך רות?
כל ציור
אות
מילה
שווים זהב!
אני מגיבה לכולכן ביחד, למרות שמגיעה תגובה לכל אחת ואחת.
תודה לכן על הפרגון ועל המילים הטובות!
אולי אתן לא יודעות, אבל כל מכתב ותגובה משמחים ונותנים כוח!
אחרי הכל, ואת זה אתן בוודאי יודעות, אנחנו יושבות כל אחת לפני המסך שלה,
שולחות יצירות לעולם הרחב והשותק, ולא יודעות איך הן יתקבלו.
יש משהו מן הבדידות בסיטואציה הזו.
ואז, כשהעולם שולח איתותים ומגיב – זו האינטרקציה שלה אנחנו מקוות.
ולכן, שוב תודה וברכה, וגם כתיבה וחתימה טובה!
איזה יופי של ספר! נוגע ללב
והעיצוב מושלם, הצלחת לתת את הבמה לציורים בדיוק במינון הנכון!
איזה מרתק, אהבתי!!
מוכשרות!!!
אתן פשוט אלופות וראויות להערצה!
רות, הספרים שלך מככבים אצלנו, אם כבר ספרים – אז שיהיו ספרים יפים שספוגים בטעם יהודי, ועל זה תודה : )
המון הצלחה וס"ד!
וואו אין על הציורים האלו
מדהים מדהים מדהים
מקסים!
איזה עבודת צוות מדהימה, ועוד ביחסי כלה- חמות, ואוו, מי היה מאמין!
ואני בכלל חסידה של הסדרה הזו
תמיד המלצתי עליה! כיף לשמוע שהסדרה מתרחבת!
כבר הופץ לחנויות?
ברכה והצלחה בכל מעשי ידיכם
מדהים, ציורים שובי לב, ואיך שהאתר הזה עם האפיון והעיצוב המורף שלו נותן כל כך הרבה כבוד לכל יצירה. שאפו.
פוסט מרתק במיוחד!
איזה שילוב נדירררר
איך שאני אוהבת את האיורים של רות בייפוס
משולבים בטוהר ואצילות.
והגרפיקה פה ממש מתכתבת באופן מושלם לכל הקונספט.
החשיבה עד לפרטים הקטנים- פשוט תענוג!
תודה 🖤
וואו. איזה יופי של יצירה.
מאד אוהבת את הסדרה של מאיר ושרה.
ואת הציורים המיוחדים של רות בייפוס
ואוו, פשוט מדהים!
יצירה מלאת רגש שבינה מלאכותית לא תחליף לעולם!
מדהים .
השילוב של הגרפיקה והאיור,
ובכלל התהליך של יצירת ספר הוא מרתק.
הסדרות של רות בייפוס תמיד היו ויהיו על זמניות.
גדלנו עליהן…
וכנראה נגדל גם את הילדים שלנו…
אנחנו כבר מגדלים את הילדים עליהם…!!
איך שהילדים שלי מחוברים למאיר ושרה!!!! משהו לא רגיל.
הפשטות, החיבור לחיי היומיום האמיתיים, בעיצוב שבהחלט לא משתלט
ונותן את הבמה לאיורים שובי הלב והעין
ומועדים-אין מרגשים כמותם
אני כל הזמן מחפשת איך להביא אותם הביתה
לילדי הקטנטנים (וגם הגדולים יותר), מנסה לחבר אותם
להתחבר בעצמי לרגש הפשוט של פעם.
בהצלחה בסדרה החדשה!
רות ואילה אתן מוכשרות וכל אחת תורמת לתוצאה.
בהצלחה!
תודה 🖤