מגירה עמוסה מתמיד, ויש עוד כמה בקנה, מה שהופך לי בתודעה לתפוצה הרחבה שלה ולרמת התוכן האמיתי והמקצועי שאתם מחכים לו.
מתוך קהילת המגירה מגיעים אלי השיתופים שלכם וזה מעורר השראה והשתאות. הייתי צריכה לבחור ממש מתוך מכלול רחב שהגיע אלי במימד אלסטיות החודש, אבל בחרתי את אלה המתאימים מתמיד באקטואליה וברוח הזמן.
ריקי פותחת שער מרגש, בניחוח בין המיצרים, בתיה נותנת ניחוח של ים, קיץ, קיטנה. כבי מוציאה מאיתנו הרבה דברים טובים שלא ידענו על קיומם ורוחי תראה איך זה לעצב באמת.
חודש טוב ומבורך.
נעים מאד, ריקי כץ.
בשנים האחרונות בעלת סטודיו לעיצוב גרפי. אני אוהבת פרינט, טיפוגרפיה ושוקולד והיום אני רוצה לדבר על אכזבות.
כן.
הרגעים המייאשים, התסכולים.
הסקיצות היפהפיות שנפסלו, ומה זה עושה לנו.
התוצרים המדהימים שלא זכו לראות אור, מכל מיני סיבות נעימות ופחות…
התלאות שעוברות על מעצב/ת עד ששברירי הרעיונות מבשילים לכדי מוצר מוגמר
המחיקות, הנסיונות החוזרים, והלחץ…
קורה לכם גם, או שזה רק אצלי?
אזהרת קריאה: לא לבעלי לב חלש כמוני…
פרק א | לחץ מתון
אז מה בתפריט?
ערב פסח, שלוליות מים וסבון, ובמסך שלי תמונות של חומות ירושלים, קטעי טקסט וסקיצות לכריכה.
הפרויקט שלפני הוא עימוד ספר עיוני מקיף על העיר ירושלים; הספר מחולק כשי למסיימי/ות כיתות ח' הירושלמיים/ות ומכיוון שכך הוא צריך להיות מעניין, מושך ולא כבד מדי. מצד שני- זה ספר עיוני, משולב מקורות וציטוטים, צריך למצוא את האיזון בין הקל לכבד. נצא לדרך?
אני אוהבת להתחיל מהכריכה וממנה לגזור את הגריד לספר כולו. אז מתחילה לשוטט ולחפש השראה.
מתחשק לי משהו אחר, נקי, ויחד עם זה עשיר ומכבד- כיאה לירושלים משהו בכיוון הזה מושך אותי-
אבל אחרי כמה ניסיונות נפל אני מבינה שכריכה לבנה, עם תחריט של ירושלים והטבעות זהב, תראה כמו… נכון, כריכה לספר תהילים או לסט מחזורים J.
ריסטרט. חוזרת לנקודת ההתחלה.
לוקחת דף לבן ומתחילה לשפוך אסוציאציות, ירושלים. מה זה אומר לי?
האמת, יותר מדי דברים. אני מוצפת בליל של מילים, רעיונות, שברי תמונות, ריחות וצלילים. זה רחב מדי. צריך לצמצם.
אני מהרהרת בשם הספר- 'בשעריך ירושלים', שם שאהבתי מיד.
בשעריך- שערים…
שערים! זה כל כך אותנטי. הצורה המקושתת הזאת שמזוהה עם סמטאות ירושלים.
אז יש לנו קצה חוט. צורה בסיסית כזו של שער שממנה נבנה את הכל-
נוכל גם לקרוא לפרקים – שערים. שער מס' 1, שער מס' 2… מרגישה את האדרנלין מתחיל לשעוט.
אחרי שיטוט ארוך וכמה שברי סקיצות-
נוטשת את השער בינתיים, מתחילה לעבוד על טיפוגרפיה. רותמת את 'מוגרבי' (אאא) למאמץ- הוא כאילו נולד לצורך הפרויקט הזה…
עם עושר צורני והמון אפשרויות משחק, חותכת את קווי האורך, מנסה להוריד מה שיותר קווים ולהישאר עם גוש טיפוגרפי מינימליסטי-
לא. זה לא קריא בכלל.
מחלקת את המילה ירושלים, מרחיבה את האותיות עד שנוצר שיווי משקל מאוזן. טיפ טיפה קישוטים ושדרוג-
יש.
רציתי כריכה לבנה נקיה, כן? מוצאת סוף סוף את השער המיוחל, מניחה את גוש הטקסט על מלבן ירוק, משאירה שוליים לבנים רחבים, זהו זה. יש כריכה-
ויש לנו גם פלטת צבעים-
שולחת לאישור, עוברת הלאה.
בתחילת הספר צריכה להופיע מפת ירושלים- עם חלוקה ברורה לשכונות, וציון מקומות או סמלים חשובים.
הנה קצת מתהליך השרטוט (קרדיט לאחותי על עבודת Pen Tool מדויקת בסבלנות אינסופית)
והנה טעימה מיצירת האייקונים (היה כיף!) –
המפה נשלחת לאישור. בינתיים פותחת אינדזיין, מתחילה לעצב גריד. כל פרק בספר מדבר על אזור/שכונה בירושלים.
לכל פרק יש שער מקדים, הוא צריך לכלול את שם הפרק (השער)!, הקדמה קצרה בכמה מילים, מאורעות חשובים על ציר הזמן הקשורים באזור, וקטע מתוך המפה שרלוונטי לתוכן הפרק.
הקונספט מגדיר בקלות את מבנה הדף:
שער גדול, עליו הפרטים הדרושים, בצד ימין קטע מתוך הטקסטורה של הכריכה, ועליו ציר הזמן
ככה זה נראה-
כל פרק מתחיל בתמונת אוירה גדולה ומרשימה-
כדי ליצור ענין בקריאה, בכל פרק משולבים ארבעה מדורים קבועים שמספרים על המקום מזוויות שונות- הלכתית, סיפורית, ביוגרפית וארכיאולוגית.
בונה סט אייקונים, אייקון לכל מדור. מניחה אותם על כתם של צבע-מים, בהמשך לשפה העיצובית של הכריכה-
גם המדורים מקבלים צורת שער, בארבעה צבעים שונים ותוספת טקסטורות עדינות-
הגריד נשלח ללקוח, מייצרת עוד אופציה לבחירה. הראשון נבחר, עובר שינויים קלים ומאושר, מגיע פסח.
פרק ב | התקף לב ראשון
אחרי החג הכריכה עוברת שינויים וסקיצות עד אין מספר, זו לא הגרסה שהלקוח בחר, אבל זו הגרסה האהובה עלי J
והנה מתחילים סוף סוף בעימוד. התוכן עיוני, הכתיבה נעשתה במומחיות, כך שתכנים כבדים יעברו בקלילות. האתגר שלי הוא להעצים את זה, ליצור כמה שיותר ענין דרך העימוד.
אז יש לנו טקסט מרכזי- גוף הפרק, שם משולבות תמונות, ויש מדורים נפרדים.
זורקת את הטקסט, מוציאה את המדורים לתיבות טקסט נפרדות, בודקת את אורך המלל. כמות הטקסט משתנה מפרק לפרק, כל מדור מכיל כמות תוכן שונה. זה דורש ממני ליצור בכל פרק פאזל חדש. אותו מדור יכול להופיע לאורך, לרוחב, על חצי עמוד, על דאבל, הכל לפי העניין. מפזרת את המדורים לאורך הטקסט המרכזי, משתדלת שכמעט בכל עמוד יופיע גם אחד המדורים.
אחרי שהמדורים עומדים אני מוסיפה לטקסט המרכזי תמונות. במקרה הזה הלקוח משאיר לי מרחב גדול- אין כמעט תמונות שהכרחי לשבץ, אני מעמדת כראות עיני ומוסיפה תמונות לפי הצורך, משתדלת לשלב מה שיותר תמונות כדי ליצור ענין. הכל במסגרת הגריד, גם המדורים לא חורגים מהשוליים שקבעתי, כך הסדר נשמר ומקל על הקריאה.
הגדרתי טור אחד, כדי לתת כבוד לתוכן, והתמונות קוטעות את הטור- בעמוד ימני צמוד לשול הימני, בעמוד שמאלי צמוד לשול השמאלי. לפעמים 'שברתי' את הכללים ותמונה חצתה את הטור לשניים, לפעמים אפילו ייחדתי דאבל לתמונות בלבד-
ובעוד אני מעמדת בשלווה, מתקבלת הודעה בהולה- הדד ליין הוקדם בפתע פתאום. האם נצליח לעמוד ביעד?
נלחצת. מזיעה. מגייסת מעמדת נוספת. מטיסות יחד עמודים בקצב מסחררררר, עשינו את זה.
הספר עומד על תילו ונשלח להגהה.
פרק ג | התקף לב שני
הלקוח: "הספר מאד יפה, אבל הפונט הרץ כבד מדי. תחליפי לפונט של הכותרות משנה".
??? מה לעשות? לבכות או לצחוק?
פונט הכותרות הוא פלוני (אאא). לא פונט רץ אופטימלי, אבל, הלקוח תמיד קובע.
טלפון למעמדת המדהימה שלי, מתחילות מ-ה-ת-ח-ל-ה (המפיק מודיע שהספר הזה יוריד את שיבתו ביגון שאולה) –
ואחרי כך וכך תלאות שעוברות עלינו, ועוד טיזרים שנוספו ברגע האחרון-
הספר יורד לדפוס.
אי שם באחד מרחובות ירושלים היפה הקורא מדפדף, נהנה, מניח במדף. אני חוגגת את הסוף הטוב עם ארטיק קראנצ', ונושמת עמוק לפני הפרויקט הבא…
תודה לשרה על הבמה המכובדת ועל המיזם המהפכני כולו!
מוזמנים לראות עוד פרויקטים- זמנית כאן
כשרבקה ינובסקי ספרה לי לראשונה את הקווים הכללים לספר השנתי של תנועת בתיה, הילדונת שבתוכי לא עמדה בהתרגשות הזו,
יאיי! כל המרכיבים ליופי חלומי, כייף טהור ואין סוף של קסם.
ים, שמש, גלים ופנטזיה, חריזה משובחת, חיתוכים והפתעות, חול וזהב וזכוכית וזוהר, בובות קטנות, וסירה מנייר, מה יכול להיות יותר מזה??
זה היה הנס של הפרויקט, כי מבחינת לו"ז הוא היה קשוח, מידי…
אוסף של דברים שגרמו לכך, שלמרות שהשיחה הראשונית היתה בטבת-שבט, תכלס העבודה בפועל התכוצ'ה בין פורים לפסח, ובין פסח לפסח שני. כשנשות עם ישראל הצדיקות קירצפו את הבתים שלהם, אני ישבתי ו'סרגתי' בובות חלומיות ותוך כדי שאני בוכה מלחץ וכאוס, 'רקמתי' ציפורי שיר על ענני תחרה ענוגים ….
העבודה בצוותא עם רבקה הייתה פוריה במיוחד, עוד מתנה של הפרויקט הזה, 'ראש' כלבבי:) לפני כל דמות וסיצנה, עשינו סיעור מוחות טלפוני, אפיון מדויק – תואם קהל יעד ומטרות וב"ה בסיעתא דשמיא גדולה, הציור עצמו כבר זרם בצורה יחסית חלקה.
נעים להכיר, ימימה
גב' באה בימים (נכון שם מדליק?, קרדיט לפנינה פקשר)
הפרוייקט, שנקרא 'מסע בלב ים' היה בהחלט מסע, עם הפסיעות המגששות בהתחלה, האנרגיות לאורך הדרך, נפילות, יאוש, נופים מרגשים, וים של התלמדיות חדשות.
כל 'אי' דרש לימוד מעמיק של הטקסטורה שלו, זהב, זכוכית, יהלום, גומי, חול, צמר קטיפה וסאטן. בחינה מדוקדקת של תצלומים והשראות, נסיונות נפל, קפיצה לפטושופ, חזרה למנגה והרגע הזה, שבו הצלחתי להבין מה ואיך-
חויה מרגשת ומעוררת חושים כל פעם מחדש.
אחרי שנכנסתי לעומק של כל מרקם ומרקם, התמכרתי … היה קשה להפסיק את זה….
חלק שבאופן אישי אני הכי אוהבת, הוא הפסיעה הראשונה – בניית קומפוזיציה כללית, תואמת פורמט, מתחשבת בטקסטים, ומשרתת את העלילה בצורה הכי נכונה שלו.
אחרי שהסקיצה הקווית מאושרת, סקיצת הצבע כבר עומדת ומשביעה רצון, הציור כבר גמור בעיני רוחי… עכשיו נשאר לי 'רק' להעביר את התמונה מהמח לדף….
פיצ'פקעס!! אני אוהבת את הדבר הזה!
קודם כל בסירת נייר עצמה,
בספר היא מופיעה בציור מעבר שחוזר על עצמו 5 פעמים, כאן עשינו משחק של "מצא את ההבדלים" כשכל פעם שיננו משהו אחר בילדה, בסבתא ובסירה בהתאם לאי הקרב ובא,
נכון חמודי?
אי הבד היה בשבילי כר נרחב להתקשקשות שלא נגמרת, כפתורים ופרחים, ועצי פונפון.
מסע בזמן לשיעורי מלאכה הזכורים לטוב…
לא הכל הספקתי…
הסקיצות המגרות של אי הזכוכית עברו לידיה האלופות של רונית גלבך, שעשתה מהם קסם, עוצר נשימה ממש, נכון?
זהו,
הלוך ושוב, פינושים וגימורים
פרוזץ, כריכה, הכנה לעריכה
ואני בחסדי ד' עלי, כבר יכולה לברך על המוגמר.
משאירה את החומר לעוף הלאה בידים טובות ורבות
שירקחו בו, ישרטטו אותו מחדש, יפיחו בו תנועה וקצב, יטיסו לסין, ידפיסו, יכרכו, ילטשו, ישביחו
ויחזירו בעזרתו יתברך לידיים שלי ושל xxxx ילדות התנועה, תוצרים מהממים כיד המסורת,
בהפקה המוקפדת והחיננית של תנועת בתיה.
נעים מאד להיות כאן שוב (אם תחפשו היטב תמצאו אותי, צעירה וירוקה בכמה שנים טובות, במגירה 9 ו-11:) )
הפעם עם מיתוג סטייליסטי לחנות המתנות הכי מפתה בירושלים: קרומאליס.
קרומאליס מביאה איתה חווית קניות אמריקאית אמיתית. הבעלים, שעלו לאחרונה מחו"ל, ביקשו להביא חוויית קניה מהממת חושים למי שרוצה לקנות מתנה מתאימה בדיוק.
החנות תוכננה להכיל מתנות מכל סוג, בהתאמה מלאה למגוון אירועים ולכל מגדר.
נקודת הבידול שהם ישבה על חווית הקניה המהממת (חנות מעוצבת בהשקעה אדירה וצוות מקצועי ומיומן לייעוץ ויחס אישי) והמבחר המסחרר. עולם שלם של מתנות ויופי.
הגענו לסלוגן קסום שכולל בתוכו את כל המשמעויות:
ובעברית, ללא עיצוב עדיין:
היה ברור שהמיתוג שלהם אמור לשאת אופי חו"לי מובהק. אנין, נקי, קצת מתוחכם.
הלקוחות הגיעו אלי עם שם קיים, ולוגו קיים שהוכן להם בחו"ל. הלוגו היה יפה מאד, אבל לא שידר מתנות משום כיוון, והתחלנו בסקיצות ללוגו שיעביר את המסרים הנכונים לחנות החלומות. בהתאם לקונספט ה'גן עדן' החלומי, חיפשתי אלמנטים טרופיים מעניינים שיכולים לשמש כאלמנט בלוגו. עלים, ציפורי גן עדן, פרחים, פרפרים ו— שפיריות.
זה זה.
פרפר/שפירית טרופית שיוצרת גם מראה של סרט מתנות חגיגי.
בניה מדוייקת של וקטור עם כלי הציפורן על בסיס התמונה הזו, משחק עם קווים, טקסטורות ומילויים שונים
וטדדם- אלמנט הלוגו מוכן.
עכשיו לחלק הטיפוגרפי. לוגו שאינו לוגוטייפ – אינו לוגו בסטודיו שלי :) מוכרח היה להימצא משחק מתוחכם שיהפוך את הלוגו לוואו.
שיחקתי עם מס' אופציות, וחיבורים בין האותיות שהזכירו לי סרט מתנות ומצגת נשלחה ללקוח, עם הדגשה שהטיפוגרפיה עוד תקבל טיפול מעמיק.
למצגת צורפה גם הצעה נוספת לצורניות הפרפר שבאלמנט.
אבל הלקוח בחר באופציה הנקיה והמומלצת יותר, ב"ה. מיד לאחר אישור האלמנט התיישבתי לבניית הטיפו ביתר רצינות.
חיפשתי את הניצוץ, את הקאצ' הזה בטיפו' שישדר את הסטייל המטורף של החנות והמקוריות האנינה של המוצרים שלה.
הגעתי לפונט aleo וידעתי שזה זה. ב"ה.
פונט אלגנטי, אינטלגנטי, עם קימורי סריף עדינים שמוסיפים לקסם.
והנה הלוגו שנשלח ללקוח:
הלקוח התחבר מאד אבל המעצבת הגרפית שלו עדיין לא… עוד קצת עבודה מפה ומשם והלוגו קיבל דיקוק רציני, דיוק צבעים ודיוק צורניות לאותיות ע"פ גריד מחושב.
וזהו. בס"ד, זו קרומאליס החדשה וכך היא תיראה.
הימים הבאים היו סחרחרה של גוונים, חומרים, גדלים והחלטות.
הבעלים לא חסכו במאומה, החנות תהיה מאובזרת עד הפיצ'יפקע האחרון.
כרטיסי ברכה/ תודה/ מזל טוב, ניירות עטיפה וסרטי סטן ממותגים,
קופסאות לשוקולדים, מדבקות ושקיות קרטון.
המלצה שלי- לכו על לקוחות שיודעים להשקיע😊
קיבלתי יד חופשית עם השבחות דפוס מגוונות, והיה פשוט תענוג להפיק מהכיף הזה את המירב.
הכרטיס הראשון שיצא לפועל היה הכרטיס הגדול, המתקפל.
כרטיס לאלו שקונים משהו מכל הלב, למי שהם אוהבים או מוקירים, וטורחים לכתוב מילים ארוכות וחמות ולפעמים אפילו חרוזים.
השתמשנו בהשבחת לכה עיוורת כדי לקבל את מקסימום האפקט מן ההשבחה בצורה יצירתית וכובשת, כשבכל שאר העיצוב נשמר הקו המינימליסטי והנקי.
תראו איזה יופי:
הכרטיס הבא היה כרטיס קטן, כזה שמשרבטים עליו: 'מזל טוב ליום הולדתך' או 'ליום הנישואין' ויוצאים ידי חובה…
מספר שיטוטים ברשת, והחלטנו ללכת על הטבעת פויל זהב:
הבא בתור היה כמובן כרטיס הביקור, בו שמרנו על הפשטות הסטייליסטית ביותר:
הטבעת זהב מובלטת על שם החנות,
וגב סטרילי ומעוצב:
עכשיו הגענו להדפסות המורכבות יותר.
ישבתי ארוכות עם הבוס האלוף והמנוסה של 'פולי אריזות' והגענו להחלטות שקולות לגבי גווני וסוגי החומרים למוצרים השונים:
סרטי סטן עליהם מוטבע הלוגו או האלמנט, בשלוש צבעי המיתוג.
גווני פנטון מתוך מניפה פיזית לשקיות הניילון ולשקיות הקרטון.
(לשקיות הקרטון בחרנו בקפידה גם את הצבע המדוייק לחבל שבידיות… חחח. לעולם אל תקחו שקית כמובנת מאליה…) השקית יצאה מרשימה בטירוף ב"ה, ולצערי ממש אין לי תמונה שלה. לכו תקנו משהו בקרומאליס ותרוויחו שקית מהממת:)
מדבקות, שקופות או מוזהבות, עם פרטי החנות והמיתוג- להדבקה על עיצובים שונים.
התוכנית היתה מארזים ממותגים מודפסים בהתאמה אישית,
אבל עקב לחץ הזמן וחוסר הנכונות של דפוסים להתחייב לקופסאות מוכנות בתאריך שנקבע-
עברנו למיתוג קופסאות קיימות.
הדמיות נשלחו ללקוח עם הצעות שונות לאריזה לכל גודל של קופסא:
וכמובן כמובן- שלט חיצוני לחנות:
היה צורך להתמודד עם חלוקת האבן באמצע+ רצון הלקוח להכניס את הסלוגן בשתי שפות…
ואז הגיע תורם של החלונות החיצוניים לחנות: יש להלביש אותם בעיצובי אווירה תואמים. משחקים מפה ומשם עם אלמנטים של מתנות ופרלינים, נגיעות זהב יוקרתי. הכל בצורה הכי נקיה שאפשר.
הנה העיצובים ואיך שהם נראים בהדמיה:
—-
תורה של הזמנת הכבוד הגיע, לכל ידידיהם של הבעלים לבוא ולהשתתף.
יששששששש תאריך פתיחה!
השלב הבא היה בניית מודעה הולמת.
חשוב היה להעביר בסגנון העיצובי של המודעה את סגנון החנות, את הבשורה החדשה שבה,
ואת מה שיש לה להציע.
בתחילה שיחקתי עם תמונות האווירה מחלונות החנות,
אבל אז הגעתי למסקנה שהויזואל המרכזי צריך לשדר גם חגיגה ופתיחה. נתקלתי בהשראה מצויינת
ותרגמתי אותה לשפת החנות נוטפת הסטייל, כמובן עם קופי ואסטרטגיה תואמים.
דף נחיתה עוצב ועלה לאוויר לכבוד שבוע הפתיחה, עם פרטים מינימליים של מיקום החנות, מה יש לה להציע וכיצד.
התכנון לעתיד הוא אתר מכירות מושקע ומעוצב אי"ה.
היתה פתיחה ענקית ומרגשת. פרפרים, בלונים, והמון לקוחות נרגשים.
ברוך השם החנות הפכה לפינה חלומית להיאבד בה, במרכז רחובה ההומה של ירושלים.
(כן, זה שלג שם בהשתקפות בחלונות!)
אז, אם אתם מחפשים מתנה מושלמת וחווית קניה חדשה וחלומית- מוזמנים לגן העדן שלנו ברחוב שמגר 5.
לבחור מתנה מהממת ממבחר הקריסטלים, התכשיטים, הכלים, התיקים, השעונים, הבשמים, מוצרי התינוקות, וכו' וכו'—– זה רק הולך ומשתבח😊 ולקבל ייעוץ מקצועי להתאמה מושלמת.
והכי כיף—-
לכתוב ברכה על כרטיס מושלם כזה עם השבחות דפוס מהודקות.
אני רוחי דיקמן, מעצבת גרפית ובונה אתרים, אוהבת כל דבר שבעיצוב, למשש פונטים, להריח תמונות, להעיף וקטורים,
והעיקר – ליצור תוצר מעוצב פיקס, יושב נכון על הערכים ופשוט – מושלם.
פרויקט חדש זה משהו שמדגדג לי באצבעות, בשבילי אין כמו דף חלק וריק שאפשר להתחיל להתפרע עליו.
עד לפני שנה, כל לקוח (או לקוחה :)) שהיה מגיע, הייתי נותנת לו הצעת מחיר די אנמית, אופציה אחת, מחיר מסוים ו-זהו.
ואז מתחיל משא ומתן, עוד קצת הנחה, פחות הנחה, עד שהיינו מגיעים למחיר ששווה לו, אבל קצת פחות לי :(
והנה סופסוף – מתחילים בעבודה!
אני עובדת על סקיצות טובות ואיכותיות ללוגו, מרוצה מהתוצאה, שולחת ללקוח, מה אתה אומר? והתשובה – יומיים שקט, ואז – "אולי נשלב את האופציה הראשונה עם השלישית? אולי תזיזי את המשולש לכאן? אולי שיצור ריבוע כזה? ואולי בכלל תוכלי לעשות לי סקיצה נוספת שונה?" מוכר, נכון?
ושוב תיקונים, שינויים, סבבים לא נגמרים, אני כבר מתחילה לספור שעות, אופס, לא ריווחי לי הפרויקט בכלל :((
עד שהחלטתי שזהו, אני עושה כאן שינוי! אבל איך? פניתי לשרי לוריא מ'פרקטיקה', היא שמעה אותי ואת התסכול שלי, וכיוונה אותי להצטרף לשיעורים – מסע לקוח.
למדתי איך בונים הצעת מחיר נכונה, מהו פולו-אפ, הסכם עבודה, למה טוב ללקוח לשלם יותר והעיקר – אפקט הוואו!! איך שולחים ללקוח את העבודה, בצורה שיגיד הכי מהר כן , וזה עובד בשטח. לא האמנתי עד כמה…
אז הנה שיתוף אחד של פרויקט של אחרי:
תמר צדוק, אולפניסטית אלופה ומוכשרת, בנתה עכשיו אולפן חדש מקצועי ומתקדם, רוצה לצאת במיתוג חדש, שיביא בעז"ה המון לקוחות והמון עסקאות…. מתחילים בבריף.
חפרתי, חקרתי, דיברתי כמובן עם כמה לקוחות שלה
ומהר מאד הערכים שלה היו ברורים:
אכפתיות, כיף, והשקעה עד הסוף
ממשיכים להתקדם – אסוציאציות וזריקת דברים על הדף
מסתערת על השראות
פינטרסט, שאטרסטוק, וכל מקום אפשרי
עכשיו אני כבר לגמרי בתוך העניינים, מרגישה אנרגיה ומוזיקה מכל הכיוונים, דף חלק ונקי, ו – סקיצות ידניות
הי, הופ! יש לי כבר כיוונים ברורים ממש, עוברת למחשב.
מתקדמת לצבעוניות, כיפית, אנרגטית ופעילה, עם דגש על צבעוניות מעולם התוכן של מוזיקה.
והנה – אחרי שעות עבודה, שיפורים, דיוקים, גימורים. מגיעה לשלוש אופציות מושלמות בעיני:
הסלוגן עוד לא סגור, ממקמת בינתיים…
עוברת לעבוד על אפקט הוואו, לוקח לי כמה שעות עבודה נוספות, אבל שווה ממש!!!
וכאן אפשר לראות את הפרזנטציה המושלמת, אני שולחת ללקוחה (עם פיק בלב, כמובן :) )
מהר מאד מקבלת תגובה מתלהבתתת, ב"ה, איזה כיף.
התלבטות קלה, ו-הולכים על הראשון! (ת'אמת, קיויתי ממש שתבחר בו). פתאום מרגיש לה שאין כאן אזכור ממשי למוזיקה וכן, זה חשוב לה, היא רוצה שאני יוסיף בקטנה ממש. ברור לי איך להוסיף את המיקרופון החמוד הזה, תזוזה לכאן, דיוק לשם והנה-
התשובה שלה:
ועכשיו – להחלטה על הסלוגן
בהתחלה חשבנו על "חויה של אולפן" אבל תמר עדיין לא מרגישה שזה זה,
מאד חשוב לה שישמעו גם את המקצועיות, ומפחדת שככה זה חובבני מידי.
אני מנקה את הראש, ומתחילה מחדש,מילים עפות מסביב, משפטים עולים ובסוף ב"ה מגיעה לסלוגן המנצח –
אוקטבה. שרים הרמוניה מושלמת
קליט, חוייתי, מקצועי וזורם, כן, הולכים על זה!
עוברת לבניית שפה עיצובית מתאימה:
שולחת את הלוגו להנפשה,
התוצאה מהפנטת:
עיצוב קירות האולפן, והמודעות פרסום עדיין בעבודה בקרוב ממש היא יוצאת בפרסום תעקבו בעיתונות :)
בשנה האחרונה כמה לקוחות שאלו אותי אם אני גם בונה אתרים, דפי נחיתה, דף מכירה – את עושה את זה?
וכל פעם עניתי לא :( עם תחושת פספוס והחמצה, תוך חישוב של "כמה יכולתי להרויח אם כן הייתי בונה"…
עד שהחלטתי שזהו, אני לומדת בניית אתרים.
הצטרפתי לקורס בניית אתרים של 'פרקטיקה', ופשוט עברתי פלנטה לקוחות ברמה חדשה, רמת מחירים אחרת, תוך כדי לימודים, בניתי אתר ללקוחה ומאז כבר בניתי שלושה אתרים נוספים :)
חייבת לומר, ההתחלה לא קלה, ההבדל בין עיצוב לפרינט לעיצוב לדיגיטל הוא עצום וכמעצבת טובה, שנהנית מעיצוב מושלם שעומד על הפיפס, המעבר קשה עוד יותר אני מעצבת, ממקמת איך שאני אוהבת, ו-אופס! במחשב השני זה נראה אחרת לגמרי :((
ושוב, משנה עיצוב, מטפלת ברספונסיביות, נראה כבר יותר טוב, אבל עדיין זה לא זה…
מאתר לאתר אני מרגישה כבר הבדל עצום והתקדמות מטורפת, והפערים מתחילים להצטמצם.
גם שרי לוריא עצמה, נתנה בי את האמון ובניתי לה את דף הנחיתה לקורס אפיון ועיצוב אתרים שממש עכשיו היא פותחת.
תוכלו לראות אותו כאן רלוונטי מתמיד.
אז כן, זה שווה ההשקעה המועטה ביחס למקפצה המשמעותית הן ברמה המקצועית והן בשכר שווה בהחלט.
ועוד שיתוף ואחרון – ב"ה בניתי אתר גם לעצמי וכאן הקישור, בקרו אותי, יש מה לראות.
***
בנימה אישית, העברתי 'בפרקטיקה' שיעורים וסדנאות, אין שם פשרות, באחריות. שרה דויטש.
מה דעתך על האתר?
'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.
* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.
צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.
עזרה וסיוע : נחמי לב, השקעת זמן ששוה הון להצלחת האתר המושלם.
פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה
3 תגובות
ממש יפה!
הבת שלי נהנתה מאוד מהקייטנה הזו!
הייתי שמחה אם היית יכולה להעלות תמונה של אי הזהב
תודה רבה
וואו. וואו. וואו.
כל המותגים הכי כייפים במקום אחד! המגירה הזו התעלתה על עצמה:)
נהניתי והתגרתי עד מאוד, תודה על ההנגשה של הדברים הכי יפים שיצאו לאחרונה במקום אחד, מדהים להכיר את מאחורי הקלעים של ההפקות הכי מטורפות
חודש טוב!
כל פעם מחדש רוצה לכתוב לך כמה אני נהנית!
פשוט פינוק בשבילי לדפדף כאן ולקרוא,
התוכן מוגש בצורה כ"כ נעימה, קריאה וכיפית!
תודה!