שנה- 12 חודש והשנה הזו היו לנו 13 חודשים!!!
בכל הבלוגים למיניהם אחריהם אני עוקבת, ציון של שנה הוא מאורע מרגש, שמנסים לחגוג אותו במשהו מיוחד. גם אותי זה בהחלט מפעים לחשוב על זה שכבר שנה שלמה הפלטפורמה הזו מתפקדת, קיימת וצוברת תאוצה גוברת.
בד"כ לרגל האירוע בוחנים נראות מותאמת משהו שיביע את הנושא וגם מחלקים מתנות… אז זהו שאני לא רואה לנכון את העניין, היות ואני רואה בו ציון דרך והטענה להמשך. מה שכן אתם יכולים להציע לכל מי שאתם מכירים להצטרף למיזם המקצועי הזה, זו התועלת האמתית שאני חושבת שיוצאת מכל העניין.
את המתנה לא הספקתי להעניק לכם כבר כאן, היות ועדיין לא הגעתי לישורת של סיום הפרויקט. אבל קורס טיפוגרפיה מקיף ומעמיק עומד לקראת סיימו ואני רוצה לחלק לקוראי "המגירה" בונוס מיוחד לכל מי שישתתף בו. פרטים בהמשך.
***
ר"ח ניסן, היינו כולנו עסוקים בלנקות מגירות מחמץ ואבק, גם אני ערכתי את הפינוי הזה ולא הייתה את הפניות לאתגר של המגירה הווירטואלית שלי :)
***
לחודש זה הצטרפו אלי הרבה פרויקטים מעניינים, דא עקא שהמצב הביטחוני שיבש אותנו קצת, חלק ירדו למרחבים מוגנים, חלקם בכלל עקרו למקום אחר, התוכנית התעכבה, אך בסוף של ענין יש כאן את כל החומרים שרציתי.
בדרך כלל אני נותנת במה קודם כל למתארחים כאן ולבסוף הצצה לפרויקט אישי שלי, אבל כאן בחרתי להתחיל דווקא איתו דווקא בגלל. זו חשיבה אחרת על עוד תחומי עיצוב בחיים, אם אנחנו שם, הכל אפשרי, מוזמנים :)
כשעיצוב עוטף אותנו זו כבר דרך חיים.
בשנה שעברה נתבקשתי לעצב בית, שמעתם נכון.
לפני כשנה וחצי עשיתי גם שלוחה לעיצוב המוצר.
עיצוב הוא דרך חיים ושהיסודות קיימים מוציאים אותם בכל מקום, בכל תחום.
אני לא קוראת לזה הסבת מקצוע וגם לא מתיימרת להפוך עכשיו למעצבת פנים, אבל כשזה נמצא אצלנו- זה נמצא!
ידעתי שאני רוצה לעצב בקווים חלקים ונקיים, היום מגדירים אותם כמודרניסטים, אבל לא ראיתי את זה כמציאות כזו אלא כענין של חיבור וזיקה לסגנון.
היו לנו כמה אתגרים, כל אחד הגיע לפתרון מקסימלי.
מטבח- גודל 3מטר/3 מטר למשפחה עם שבעה נפשות- אתגר בבסיס.
עיצוב חדר לשתי בנות, בגלאי 11-13.
עיצוב חדר שינה_כיור חיצוני ליחידת ההורים.
תאורה.
ארון ספרי קודש סלוני.
כשהתחלתי להיכנס לנעלים של הפרויקט ידעתי שהמוטיב העיקרי של הקונספט יהיה קוים המשכיים, אני רואה בקו ההמשכי חיבור והמשכיות כלופ קבוע- זה מוטיב שחשוב לי לשמר.
במגירה הזו אשתף אתכם בעיצוב חדר הבנות שהיווה אתגר לא פשוט.
גודל החדר 3.20/2.90 כולל נישה לארון ארבע דלתות.
הדבר הראשון שעלה בדעתי לנצל את הנישה לארון מובנה שקוע עם ארון פינתי לקבל מקסימים ניצול של מקום, ידעתי שאני רוצה לתת להם הכי הרבה מקום לאחסון והרבה מרחב פיזי עם אזורי פרטיות ככל אפשר: ארוניות, מגירות (כמה שיותר) מרחב של מדפים לכל הצרכים שיש לנערות.
על המוטיב הזה נבנה כל התכנון- שולחן כתיבה גדול שנותן תחושה של מרחב, מתחתיו שתי מגרות 15 ס"מ גובה שגם עוזרות להגדיר את הטרטוריה בשולחן.
מעל לשולחן מדף לעזרי כתיבה ושוטף יומימי של שיעורי בית ומשם עד למעלה שיבוץ א_סמטרי של דלתות שסוגרות לארוניות.
עקרון אירגוני נוסף שהיה לי אש- ארון מצעים ומגירת נעלים, אז אכן ארון המצעים מהווה המשך ישיר ויזואלית של השולחן ובכדי לנצל את מקסימום השטח לא העמקתי אותו עד לרצפה, כי לשם בד"כ אין נגישות, הניצול היה עד לגובה המקסימום ובדיוק מושלם נותר מקום למגירת נעלים על ציר, יצא מבריק. הדובדבן שבקצפת הייתה השארית שנותרה כפועל יוצא מארון הנעלים שלא ממלא את על העומק של ארגז המצעים והיא נוצלה למגירה ארוכה וצרה שמשמשת למקום אחסון לכל המגפיים, נעלי הספורט וכל מה שלא שימושי ברמת יום יום.
הגעתי לשלב העיצוב- הקונספט המשכיות.
בחרתי בפורמיקה מדהימה של עץ אלון בעובי 4 מ"מ שתהווה את החלוקה בין הארון הגבוה לארון העליון, אותו קו ממשיך באופן ישיר ונהפך להיות חלק ממערך המידוף והארוניות, כקו מוביל. בשביל לשבור את הקימפוז גם נתתי לו ירידה חדה ושוב עליה בספריה עצמה.
מעל ארגז המצעים מיקמתי ספריה בנאלית בשביל הספרים והמשחקים הרבים שנצטברו ויצטברו.
הגעתי לשלב הגוונים ידעתי שאין רוצה מאד את השילוב הקונטרסטי המעניין הנע בין חלק ונקי לטקסטורלי טבעי (זה גם חלק מהקונספט, במטבח יש שילוב של בטון עם שמנת מבריק, בחדר שנה מוקה בהירה מבריק עם טקסטורת מעושן כפרית, בסלון הסבה קטנה, אבל עדיין בתחום- ונגה- כי אני מאוהבת בכהה בסלון עם פנינה כסף פולימר). שעות של חשיבה על שילובי הצבעים, מצד אחד רציתי שיראה מתאים לחדר נערות אבל לא מדי "'בנות' מצד שני שלא יראה ילדותי מידי, הן רק הולכות וגדלות ב"ה.
הנגר המופלא איתו עבדתי, הביא לי את ככככל הקטלוגים של הפורמיקות והפולימר שלו ושעות על גבי שעות בלבטים, לבסוף נסגרתי על שילוב של לבן_שמנת מט+אפרסק וורוד מט עם קונטרסט מנצח של אלון גולמי- יצא באמת ווואו.
להשלמת המראה רכשתי את הכיסאות מעוצבים שנותנים שיק טוב ומושלם לכל העיצוב.
תוכלו לראות פריסה של הגוונים על פני כל החדר- עץ אלון בקו המשכי בגובה הארון, בשולחן הכתיבה ומכסה המצעים, וגם בסוקל נתתי לו להיות. ארון בלבן מלוכלך, עם ידיות שעושות לו את השיק, אני קוראת לזה ידיות תכשיט. כל הארוניות בוורוד אפרסק, כל שאר המידוף בסיס לבן מלוכלך עם קנט אפרסק.
מעל למיטה נתתי וריאציה מעניינת של מדפים, כדי שיהיה עוד מקום לכל הצרכים שממלאים כל חדר של נערות.
הדבר שהכי החמיא לי – שחברה, אדריכלית במקצועה ביקשה ממני שאצור לה גם הרמוניה מוצלחת לחדר של הבנות שלה (אם אתם מתעניינים שם שילבתי בננה_עץ טבעי ולבן מלוכלך)
מה שרציתי לאמר כאן בסוגריים- אני במקצועי מעצבת גרפית, אבל כשעיצוב הוא דרך חיים, זה מבט, זו הסתכלות, אתה יכול להיות כל מעצב שהוא בכל תחום שמשיק, הדברים תמיד מתקבלים טוב (כמובן עם התיעצות מקצועית לגבי חומרים ויכולת של עמידות).
מאמינה גם בכם.
כתבה מרתקת על אמנות ואמונה צדה את עייני לאחרונה, התחלתי לקרוא אותה ותוכ"ד הבזיקה לי המחשבה, היי אני מכירה אותה, את גיבורת הסיפור זו חנה!, המעניין היה שבאותו שבוע דיברתי עליה עם עוד משהי ואז החלטתי שאני צריכה לעשו ת מעשה ופשוט ליצור איתה קשר וזה בדיוק מה שעשיתי, כתבתי לה מייל תזכורת ונוסטלגיה והיה ממש מרגש להיפגש (וירטואלי). אז תכירי את חנה גמליאל (בן חיים) חברתי היקרה, כשרונית בקנה מידה תמיד הייתה לה נטייה חזקה לתחום הרוחני והיודאיקה (זוכרת את הזמנת החתונה שלה עם שרטוט עדין של ביהמ"ק). לחנה יש היום עסק משגשג ומצליח בתחום הפרוכות, היא כבר מזמן עברה את גבולות הארץ (למעשה היא עצמה קנדית) הפרוכות שלה כבר הפכו לשם ותהילה בקהילה היהודית כולה. ביקשתי מחנה לתת לנו שיתוף מעמיק ומלמדת על התחום, אני חושבת שזו חשיפה מיוחדת במינה על אחד הנושאים היותר מעניינים ומאתגרים שיש בעיצוב הגרפי.
קדימה חנה- מוזמנת :)
שלום לכולם כאן,
על כל התהליך שהוביל אותי להיכנס לתחום של עיצוב הפרוכות- תוכלו לקרוא בכתבה שפורסמה בעיתון 'משפחה' כאן ניגש ישר ולעניין.
רוצה לשתף אתכם בתהליך מרתק וייחודי איתו התעסקתי בחורף שעבר.
חורף תשע"ח- אני מקבלת טלפון מבית קודשו של האדמו״ר מביאלא סטאמפורד היל, הרב ברוך לייב רבינוביץ שליט״א, בהזמנה של פרוכת פאר לרגל חנוכת ביהמ"ד הגדול בסטאמפורד היל. היה ברור להם שהפרוכת החדשה תהיה המלכותית והמפוארת ביותר בכל אירופה. הפרוכת אמורה לכבד את תשע האדמו״רים הצדיקים שקדמו לו בקו ישיר עד ה׳יהודי הקדוש״ זיע״א.
נפגשתי עם המעצב/אדריכל ר׳ לייבל שלזינגר הגיע לפגישה במשרדי בבני ברק, הוא התנסח במדויק- ״הלקוח שלי- האדמו״ר מביאלא שליט״א- מעוניין בפרוכת בעיצוב ייחודי. אני מדמיין פרוכת עם דגם רשת של פרחים שתתפרס על כל האורך והרוחב של הפרוכת"
לייבל הראה לי תמונות של ההתקדמות המקצועית בארון הקודש, שלא תבינו לא נכון, ביהמ"ד באנגליה אבל כל הייצור נעשה כאן בארץ. ׳לביא תעשיות רהיטים׳ בביקורים חודשיים לארץ ישראל, לייבל מפקח על הביצוע ומשגיח על רמת ייצור גבוהה מאד. בשלב בו נפגשנו הם כבר היו עמוק בתוך יצירת הפאר שלהם בארון קודש ובתקרת ביהכנ"ס.
לאחר הפגישה, ערך לי כמה שבועות כדי לעבד את הרעיון העיצובי של הפרוכת בראש ואז התיישבתי להעביר את הרעיון אל הנייר, השלב הבא היה המחשב. שרטטתי סקיצות מגובשות וממש כשרציתי ללחוץ "שלח" התקשר אלי לייבל מתנצל:
״שלום, ממש לא נעים לי אבל יש שינוי בעיצוב. האדמו״ר מאד מאד מעוניין לשלב את שמותיהם של 9 האדמורים שקדמו לו, יחד עם שמות אבותיהם והספרים הקדושים אותם כתבו״
״טוב, אז אשלב בדוגמא שהכנתי מן ׳מגן׳ במרכז עם שמותיהם של הצדיקים רקומים בזה אחר זה על בד אפליקציה.״
״אאהממ, תראי, היה לי רעיון ממש מופרך. אם לא תוכלי לבצעו, לא נורא.״
״מה הרעיון?״ אני שואלת, כולי מסוקרנת.
״אולי תוכלי לשלב את השמות בין עלי הדוגמה??״
״בסדר גמור. כבקשתך- כך יהיה!״
הנה 3 אופציות שהגשתי לבחירה לאחר השיחה.
ראיתם איך ששילבתי את סגנון הגילופים שבארון הקודש ובבית הכנסת בעיצוב הפרוכות? זו היתה באמת מלאכת מחשבת להצליח להגיע להתאמה, אבל הייתי ממש נחושה לעשות את זה, כדי שהשילוב יהיה מותאם ומושלם.
לייבל עידכן אותי שהאדמו״ר בחר בדגם השלישי.
עכשיו הגיע זמן ה"ליטושים" … התחלתי להוסיף להדמיה אבני סברובסקי בגודל 1:1.
ודיוקים בצבעים, כדי שיראה מושלם עד הסוף.
אחרי האישור התחלתי לרקום דוגמיות ברמות צפיפות תפר שונות ולהראות אותם ללקוח עד שהיינו סגורים עלסוגי התפר של הרקמה הסופית.
זמן ביצוע פרוכת סטנדרטית יכולה לערוך שבועיים. הפרוכת המפוארת של ביאלא שרקומה מ 3.8- מיליון תפר ומשובצת עם 1500 אבני סברובסקי בהדבקה ותפירה ידנית לא היתה יכולה להכנס לתוך הלו"ז הצפוף הזה. תאריך האישור לביצוע היה ב 16- לינואר 2018 . בשלב זה, כבר לא נותר זמן רב עד תאריך חנוכת הבית, שהיה מיועדת להיות בר״ח ניסן תשע״ח.
לא היה מצב שפרוייקט רקמה בסדר גודל אדיר יהיה מוכן עד אז, ולכן הצעתי לו פתרון מקורי (תודות לאבא שלי שהגה את הרעיון), דגם הפרוכת יהיה מודפס על בד סאטן ותפור כוילון שיתלה בארון הקודש בחנוכת הבית . ב״ה הוא התלהב מהרעיון ואף הזמין 3 פרוכות מודפסות נוספות עבור השטיבלאך. וב"ה הצלחנו לתת במה מכובדת לבית ביאלא על כל דורותיו במעמד חנוכת הבית, חודשיים לפני שהפרוכות הרקומות היו מוכנות.
הנה התמונה של הפרוכת המודפסת על בד סאטן, לא רע, נכון?!
איך מייצרים כזו פרוכת?? פרוכת מורכבת ב-י-ו-ת-ר בעלת 3.8 מיליון תפר !! רוצה להסביר רגע, פרוכת רגילה עשוייה מ-חצי מיליון עד מיליון תפר. מכונת רקמה ענקית, בעלת קוטר חישוק של 145 ס״מ, יכולה לרקום עד מיליון תפר בקובץ דיגיטציה אחת.
כאן, נאלצתי לחלק את העיצוב לכמה וכמה קבוצות של עלים ופרחים, ולדייק במילימטר לפני הפעלת המכונה, היה מתח גדול והרבה רבה תפילות כדי שנצליח להגיע לאיפוס המקסימלי. תוכלו לראות בקובץ עצמו את כל הפרוק הזה.
דבר נוסף, שטח הרקמה בפרוכת היתה 140 על 210 ס״מ. וכאמור, קוטר החישוק הוא ״רק״ 145 ס״מ. גם כאן נאלצנו להיות יצירתיים ולחלק את הרקמה ל״שטח עליון״ ו״שטח תחתון״. כשסיימנו לרקום את השטח העליון, הזזנו את בד הקטיפה. ועכשיו צריך לחשק מחדש בד שכבר רקום עליו זה כמו… אההממ.. זה כמעט בלתי אפשרי! רק בעזרת 2 גברים חזקים במיוחד הצלחנו שוב לחשק את הבד לקראת ה״שטח התחתון״. ב״ה! זה היה א-ת-ג-ר !
הנה כמה תמונות להמחיש איך חילקתי את היצירה ל 7- חלקים, שכל אחד מכיל פחות ממיליון תפר.
כאן תוכלו לראות צילומים בלייב בזמן הרקמה, איך זה עובד, באמת מורכב :)
ביקרת פעם בחנות ׳סברובסקי׳? ראיתם עד כמה המראה הזה נוצץ? זו אינדיקציה לעזור לכם להבין איך נראה פרוכת משובצת עם 1500 אבני סברובסקי !
בפרוכת הזו, ניסיתי ל׳ברוח׳ מהמקובל בציבור החסידי בה כל פרוכת חייבת להיות בגווני כסף על רקע כחול כהה. מקסימום שילוב של חוטי כסף-זהב-נחושת על קטיפה כחולה. כאן ממש ׳חגגתי׳ על צבעים, אבל תמיד שמרתי על קו ׳שיק׳ ואלגנטי. כמובן הכל צריך להשתלב עם הגוונים של ארון הקודש ובית המדרש.
בעיבוד הפרחים על הפרוכת, בחרתי בצבע ׳אסטרל פינק׳. יש לו ברק כתמתם/זהבהב/ורדרד שכ״כ השתלב עם הכל והעניק לפרוכת מראה רוחני ביותר. יחד עם זה, שילבתי כעין שבילים של אבנים שהלכו מהקטן אל הגדול בצבע ׳קריסטל׳. בכתר, יצרתי מראה פסיפס עם אבנים בגוונים חום-זהב-כסף. אוהו, זו היתה עבודת נמלים להדביק ולתפור את הכל. אבל היה שווה כדי להגיע לרמת ביצוע שכזו.
לא חסכתי במאמצים להשיג את הפרנזים והסרטים המשובחים ביותר עבור הפרוכת של ביאלא. ייבאתי מבית אס-אן-אס שמייצרים פרנזים לנסיכים ודוכסים באירופה (כן- יש עדיין כאלה היום!). הפרנזים מיוצרים מ 100%- משי טהור והם העניקו את ה׳מכה בפטיש׳ שבפרוכת.
והנה היא הפרוכת במלא הודה והדרה.
השלב הבא היה התאמת עיצוב יאה לכיסויי בימות ועמודים. הוחלט על ׳מסגרת׳ של פרחים ועלים מהפרוכת שיופיעו בשולי הכיסויים.
בחיים לא ייצרתי פרוכת שגרמה לכל כך הרבה רעש בינלאומי כמו הפרוכת של ביאלא. קיבלתי ד״שים חמים מהפרוכת מישראלים וחוצנקים שנקרו לשם ושנסעו ללונדון במיוחד כדי לראות את היכל הקודש של ביאלא ולהתרשם מהפרוכת. אני קוראת לזה ׳חוק ביאלא׳. בסופו של דבר, שכנעתי גם את בעלי לנסוע לשם, אכן לפני כמה חודשים זכינו לסיור מודרך בביאלא שבסטאמפורד היל. זו היתה הרגשה מיוחדת לראות את בעלי מתפלל מנחה בבית הכנסת שכל כל השקעתי בשבילו.
״הודו לד׳ כי טוב כי לעולם חסדו״
לפני מספר חודשים נפגשנו כאן בפוסט ארוך ומלא תהפוכות שסיפר על תהליך המיתוג של אוליב. (הציצו במגירה 9, לתזכורת:)
הבטחתי אז שניפגש שוב בפרק ב' – פיתוח השפה המיתוגית של אוליב והרצתה בפועל על פריטי המיתוג, הקד"מ והפרסום של המותג.
הבטחות, כמו שלימדה אותי אמא אי פעם, צריך לקיים, והנה אנחנו כאן שוב, ועל הפרק- פיתוח שפת מותג. כמה שתהליך המיתוג היה מורכב, מסובך ואינסופי ריחם עלי אלוקים ושלח לי שפת מותג בדרך קצרה ומהירה. איכשהו, במהלך בניית הלוגו, כבר הבשילה לי השפה באונות האחוריות של המח. וכשהלוגו קיבל אור ירוק מהלקוח, התגלצ'ה לה השפה מהראש היישר אל הקבצים שחיכו לה, וברוך השם היא רצה מעולה ועושה את תפקידה מצויין.
שפה מיתוגית טובה היא ערך מוסף וחזק מאד ללוגו. היא נותנת לו זהות נוספת, חזקה ונוכחת, והכי חשוב – זכירה.
אמרנו 'שפה מיתוגית טובה' והדגש הזה חשוב. לא לכל אוסף צורות או קווים יש פוטנציאל טוב להתפתח. שפה מיתוגית נכונה מהווה גרעין טוב להתפתחות בכל התחומים, בכל מקומות הרצתה. היא צריכה להיות בעלת בסיס טוב וחזק, שיזוהה בכל פורמט עם המותג באופן אוטומטי, אבל היא גם צריכה להיות דינמית, גמישה ונוחה, כזו שתשתלב בכל מקום בו היא נצרכת בצורה שתקל על העבודה שלנו, ולא תכביד או תסרבל עד שנשפשף את המצח בייאוש ונאמר: 'אוף המשולשים האלו, למה בכלל המצאתי אותם?'
כי זה התפקיד השני של השפה, אותו לא נגלה ללקוחות:) להקל עלינו, כמעצבים, את העבודה בהמשך. כשיש שפה טובה, גרעינית, שנושאת בחובה את העוצמה הניסית של פריחה, שגשוג והתפתחות גמישה – העבודה שלנו קלה בהרבה. יש לנו על מה להתבסס, לא צריך להמציא עיצוב חדש מהבסיס לכל רולאפ או פלייר. יש הרכב צורות קיים שמחזיק את העיצוב ומתאים את עצמו למוצר הנצרך כעת.
עד כאן רקע, עכשיו תכלס…
אחת מהדרכים ליצור שפה היוצרת זהות חזקה וזכירה עם המותג, היא לבנות אותה על בסיס עולם התוכן של המותג – אייקון הלוגו / עולם התוכן של השם / עולם התוכן של המוצרים.
אני פניתי מעט שמאלה, ולקחתי משם המותג- 'אוליב'- את עלה הזית.
המבנה הזה:
שבה אותי.
מזהים למה?
צדתי בעיני את עלי הזית המסתתרים בשילובי המעגלים,
וכך נולדה שפת המותג של אוליב.
כאן כבר הגיע החלק הנחמד:
בחירת פלטת צבעים מתאימה, שתשתלב היטב עם צבעי הלוגו אבל תיתן ערך מוסף של חיים וטעם.
המקום הראשון בו החלה השפה להשפיע היה מדבקת החלון של החנות.
מעל לשלט מובלט ומואר של אוליב, ישנו חלון מקושת ענק,
בו קיבלנו את ההחלטה לשלב תמונות צבעוניות שתגרינה את בלוטות הטעם כבר מרחוק.
כמובן שהשפה כיכבה מידית ובגדול, נתנה לנו פיתרון עיצובי מיידי לסידור מגוון גדול של תמונות בצורה אסתטית ומושכת, עם קומפוזיציה מדוייקת (טוב, עד כמה שאפשר בפורמט מוגבל כ"כ…)
והנה החזית הלבושה של החנות: (הדמיה לפני הדפסה, עוד לפני פתיחת החנות)
כמובן, גם מקרר הסלטים דרש את שלו. מדבקה יפהפיה ונקיה, עם מיקום להדפסת שמות הסלטים המגוונים בזריקת דיו, עוצבה גם היא באופן אחיד למותג עם השפה הייחודית. מכיוון שהמדבקה קטנה ולא כללה תמונות, הוכנסו נגיעות הצבע בעלי הזית עצמם.
היופי האמיתי הוא שורות שורות הסלטים העומדים בקופסאות אסתטיות עם מדבקה אחידה לאורך המקרר…
השלב הבא היה הזמנת פתיחה שהופצה באופן דיגיטלי. גם כאן היה חשוב מאד לשלב תמונות ממגוון מוצרי החנות, ללחוץ על היבלת הרעבה של קהל היעד ולהזמין להציץ ולהיפגע:)
הפתיחה הייתה ב"ה הצלחה מסחררת!
החנות הקטנה המפוצצת במעדנים איכותיים ואסתטיים וארומה משכרת – התמלאה בקהל שהגיע להכיר, זכה לטעימות, וב"ה חוזר שוב ושוב.
והנה רולאפ שהוצב מחוץ לחנות בימי חמישי, ובישר על הטשולנט המשובח והעסיסי שמבעבע בסירים המצוחצחים של 'אוליב'.
כשהשיקה אוליב את קו ה'טייק אווי' המפנק שלה, הכולל כריכים וטוסטים בשריים משובחים מלאים בחמוצים איכותיים, בשרים מעושנים טריים ממגוון רחב ורטבים אקזוטיים- עיצבנו ברושור בפורמט חדשני שכלל בתוכו את הבשורה, את החידוש של שירות משלוחים מהיר עד לפתח הבית, ותפריט מדוייק ומגרה של מטעמי החנות.
גם חלקו של הרולאפ לא נגרע:
דאגנו להציב אותו מחוץ לחנות על מנת לבשר לעוברים ברחוב שמגר על הטוסטים העשירים שמחכים להם בפנים.
צורתו המאורכת של הסנדוויץ דרשה פיתרון עיצובי חדש. טיפוגרפיה בולטת שצועקת למרחוק את הבשורה הטעימה היוותה בסיס עדכני לסדוויץ העסיסי שנוצר מהרבה חיבורי תמונות ועיבודי פוטושופ. (נסו לחפש סנדוויץ בשרי כשר בשאטרסטוק, שגם נראה עסיסי ועשיר. מזהירה: המשימה לא קלה!) נגיעות משפת המעגלים ניתנו בתחתית הרולאפ.
והנה הצצה למדבקת חלון צרה שהודבקה לצד פתח החנות, מדווחת על מגשי המעושנים המרהיבים שמוכנים ע"פ הזמנה לכל אירוע.
ויש עוד הרבה…
אבל עד כאן להיום:)
התענוג הגדול ביותר לממתג/מעצב – הוא לראות עיצובים שלו קמים לתחיה מול העיניים. אבל חווית ביקור בחנות מובטחת לכל אחד שאוהב אוכל ויופי:)
המגוון, הניקיון, הסטייל, והריחות- שואבים אותך מהפתח לעולם של טעם ואיכות. ממליצה בחום!
(אין לי אחוזים במכירות, מבטיחה…)
חשבתם פעם על זה שבלי שפת האנגלית העולם לא יוכל להתקיים? נתחיל בזה ששפות הקוד והתכנות נכתבות רק באנגלית, ונמשיך לעולם שלנו המעצבים – כל התכנות הגרפיות, עיצוב ובניית אתרים, אפליקציות ועוד, הכל מבוסס על קוד שנכתב באנגלית.
תכלס, לא באתי למכור לכם קוד באנגלית, רק להיות בטוחה שהשתכנעתם כמה השפה הזאת חשובה לנו, ועד כמה כדאי להתחיל ללמוד אותה >>>
מגיל צעיר :)
מחקרים ממליצים: לבסס את שפת האנגלית כמה שיותר חזק בגיל בגיל כמה שיותר צעיר.
אסתי, לקוחה שלי החליטה להרים את הכפפה. יש באמתחתה טכניקה חדשה ושונה להשרשת שפת האנגלית גם בפן הדקדוקי הנלמד בבית הספר, וגם כהעשרה לפיתוח שפה ודיבור שוטפים.
היא מתמקדת בבנות בית הספר הצעירות, ובגילאי התיכון לפני מבחני בגרות וחוץ, בעזרת הפטנט שלה תוך מס' שיעורים קצר התלמידות קוצרות הצלחה בידיעת המקצוע והשפה.
אסתי צעירה ואנרגטית, מעבירה את הקורסים בצורה כייפית וחווייתית במיוחד.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה?
רגע לפני שמתחילים לעצב ולצלול לעולם הסקיצות, חשוב להבין את הרקע, את הקהל ואת המטרה כדי לאפשר לעיצוב להעביר את כל הסיפור בלי מילים.
אחרי שנשפך פה מספיק מלל, אפשר להגיע לעיצוב המיתוג ;)
השם שנבחר הוא – advance – להתקדם.
המטרה בלוגו – להציג את העסק כמקום מקצועי שלוקח את האנגלית כמה צעדים קדימה, עם היתרון הגדול של הפטנט הייחודי. אל תשכחו שהוא חייב להיות חוויתי, ילדותי-נערותי.
התחלתי לגרד השראות ומה שראיתי היה קצת רחוק מהצורך שלי,
מכונים וקורסים ללימוד אנגלית יש בשפע – בעיקר למבוגרים ורוב המוטיבים שלהם מזכירים או קשורים לדגל ארה"ב – סמל האנגלית, הצבעים העיקריים ששלטו היו כמובן אדום וכחול.
הבנתי שאני חייבת לזוז מהמשבצת הזאת ולכוון למקום אחר, צעיר יותר ודינאמי.
בסקיצה הראשונה בחרתי במוטיב של טיסן וניסיתי ליצור ממנו לוגוטייפ, כך שהטיסן ימוקם במקום אות. רעיון הטיסן היה מושלם בעייני, משדר את כל מה שרציתי, הקלות, המהירות, החוויה, אפשר לצלוח איתו מהר, ואפילו מזכיר את חו"ל ;)
התחלתי כמו תמיד בשחור לבן, והתלבטויות שלא נגמרות….
אותיות גדולות? אותיות קטנות? איפה בדיוק למקם את הטיסן?
ידעתי שבחירת הפונט תגזול ממני זמן יקר, ולכן החלטתי להתקדם לפני שהייתי סגורה על פונט. שמתי פונט זמני בסגנון שכיוונתי.
המשכתי לסקיצה נוספת, וניסיתי לחזור על הרעיון של לוגוטייפ – הוא הרגיש לי הכי נכון במקרה הזה, לוגו שיהיה מעין מקשה אחת, שעובר במהירות העין ובקלות, בדיוק כמו הקורסים שלה.
הרעיון כאן היה ליצור את הסימון "וי" במקום האות V, כביטוי להצטיינות, וקלות.
הרגשתי שה"וי" מידי סתמי ולא מספיק מעביר את החוויה הילדותית, החלטתי להמיר אותו לעיפרון
ניסיתי עוד 2 סקיצות נוספות (שרק עזרו לי להבין שהראשון לוקח ;))
הראשון ביטוי של דגל
והשני "הקליק" הזה שאנחנו עושים עם היד, שאומר: 'הנה הצלחתי גם באנגלית'. שמחתי שגם כאן הצלחתי לבטא את הרעיון כלוגוטייפ.
עוד קצת עבודה והתלבטויות וניסיונות, והגענו לשלב הצבעים.
בחרתי כמה פלטות של צבעים חיים שהתאימו, והחלטתי לתת ללקוחה לבחור את מה שהכי מתאים לה ומרגיש לה נכון. אישית הכי התחברתי לורוד-כחול, מרענן, צעיר, חוויתי, וזורק סטורציה שונה לצבעי האדום-כחול המסורתיים. הלוגואים עברו עוד קצת עיבוד וקיבלו צבע והגיעו לשלב הגמר.
טיפ שלי: ממליצה מאד לשלוח את הסקיצות מלוות בעיצוב קל או הדמיה, כך הלקוח/ה יכולים להבין את הסיפור, להתרשם ולקבל תמונה יותר מלאה.
ואלו הסקיצות שנשלחו לאסתי-
כמו תמיד היו התלבטויות לכאן ולשם, ובסופו של דבר היה לה מאד ברור שהאופציה עם הטיסן פשוט קולעת למהות העסק שלה.
מזל טוב :) יש לוגו.
החלק המתיש עוד היה לפני… עיבוד הלוגו, בחירת פונט נקי יותר וחידוד הצבעים
כמו תמיד אלו דברים שאין להם שיעור… מתחלים ולא יודעים איפה לעצור.
התחלתי עם הפונט חפרתי המון המון, עד שהגעתי למה שהרגיש לי נכון ומבטא, וגם בו נערכו כמה שינויים כדי לתת את הטאצ' האחרון.
המשכתי עם הטיסן, הוא צריך להמריא? עם זווית לימין או לשמאל? לתת לו נפח ואוויר ולמקם מעל האותיות?
אולי בכלל להשאיר מינימליסטי ?
קיצור הבנתם את הכיוון…. ראיתי שאין לזה סוף, החלטתי להתפקס ולחשוב ריאלי יותר.
בסופו של דבר הגעתי לפשרה והחלטה, במקום להמריא אותו, נוסיף לו כנפיים שנותנות מראה של המראה, ונושיב אותו במקומו בלי תזוזות ודרמות.
ככה פשוט, ככה נקי, ככה ברור ומובן.
גם מבחינה טכנית, קשה יותר להסתדר בגריד עם לוגו קופצני.
הייתי שלמה עם ההחלטה. קבלו אותו בכפיים ;)
שהמשכתי הלאה לשפה, הרגשתי שחסר לי קצת צבע לאיזון וגם אפשרות משחק ויצירת חוויה. החלטתי על הצבע הטורקיזי הנעים הזה, שחיבר לי את כל התמונה, ונתן את הטאצ' הסופי.
החלטתי ללכת על שפה וקטורית נקייה ופשוטה, ליצור פאטרנים שונים וקלאסיים, ראיתי בעייני רוחי את הילדות מתחילות לעשות "אוסף" מהשלל.
נוצרה שפה שלעולם לא נגמרת, עם אין סוף אפשרויות (ולי אין סוף התלבטויות :()
הבלנק לעומת זאת, היה חשוב לי שישאר כמה שיותר נקי, כדי שהתכנים והלימוד יוכלו להיות העיקר.
המשכתי לגבש את השפה, הוספתי פאטרן מאותיות האנגליות, אחרי הכל, זה הנושא המדובר כאן, ורציתי ליצור מהם חוויה בשפה עצמה, מקצוע האנגלית לא כזה מפחיד ונורא…. הוא יכול להיות גם כייפי ונחמד. ואלו כרטיסי הלימוד-
בכרטיס ביקור, רציתי לשלב גם אמירה קריאייטיבית, כדי להעצים את המסר ולא להישאר רק בשפה עיצובית.
החלטתי להמשיך עם הקו הזה של המסרים הקריאייטיביים, כדי להטמיע את הערכים העיקריים, המהירות והקלות לידיעת מקצוע האנגלית.
וכך הם קיבלו ביטוי גם במחברות והקלסרים
בידלתי בצבעים וטקסטורות בין הגיל הצעיר יותר לבין הנערות
אסתי החליטה להשקיע גם על שקית ממותגת כדי לאגד בתוכה את החומרים לקורס, רוצה להגיד גם לבעלי עסקים אחרים: יש מה ללמוד ממנה.
תכלס, יש פה רעיון אדיר לקידום, אך איך מביאים את הבנות?
השלב הפרסומי:
הפרסום היה חייב להתמקד על הטכניקה והפטנט שיש בשיטה של אסתי, שזה בעצם הבידול העיקרי משאר ההצעות בשוק: קורסים והמורות הפרטיות. די מהר גיבשתי את הגריד הפירסומי, עם האזהרה של אסתי, "זה חייב להיות בולט בעיתון"! מודעה שלא יפספסו אותה שיהיה שונה מכל השאר. אחרי הגיבוש האסטרטגי, התחלתי עם שלל סקיצות:
זה היה רק מדגם… ואחרי כל זה, הרגשתי שזה עדיין לא זה,
עשיתי בדיקה עם כמה קולגות נחמדות, וגם הם כמוני עזרו לי להבין שעוד לא הצלחתי להעביר את המסר שרציתי.
וכמו ב- happy end, פתאום נפל לי הרעיון.
הכנתי סקיצה מהירה, וראיתי כי טוב :)
עכשיו נשאר רק לגבש אותו לפרסום סופי, ולקבל אישור מאסתי.
שהיא כמובן התלהבה לשמחתי, ונתנה או ירוק….
כחובבת אייקונים מושבעת, חייבת להוסיף כמה מילים על האייקונים:
אייקונים הם כלי נפלא להעביר עוד מסרים, לפעמים הם קצרים וקליטים, ולפעמים יותר ארוכים והכרחיים כמו כאן, ולכן האייקונים כאן קיבלו גם צורה יותר מפורטת עם יותר פרטים.
אני חושבת שהיה קשה להעביר את היתרונות החשובים האלו בצורה אחרת יותר טובה.
כשאתם משתמשים באייקונים כחלק מהשפה, תשקיעו בהם, תיצרו אותם לבד מאפס (נכון שיש מאגרים אינסופיים….) אבל ההבדל ניכר מאד בין אייקונים סטוקיים לבין חשיבה על כל אחד והרכבתו.
תודה שהייתם איתי :)
וחסר לכם שאתם לא טסים עכשיו באנגלית….
מה דעתך על האתר?
'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.
* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.
צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.
עזרה וסיוע : נחמי לב, השקעת זמן ששוה הון להצלחת האתר המושלם.
פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה
תגובה אחת
בינגו תהליך מרתק ותוצאה משובחת!!! כיף לקרוא!