צבע השנה 2024: סמל לתקווה והרמוניה
במשך 25 שנים רצופות, הכרזת צבע השנה של Pantone כבשה את קהילות העיצוב ברחבי העולם. בכל דצמבר, הציפייה ממלאת את האוויר כשאנשי מקצוע מחכים בסקרנות לחשיפת הצבע הנבחר שישאיר את חותמו האופנתי בשנה הבאה.
ב-2022 היה את הסגול המפתיע וב-2023 את הפוקסיה העוצמתי. עם זאת, הפעם, צבע השנה הוענק ל-Peach Fuzz, גוון אפרסק חמים ועדין.
עוד לפני שקוראים את פרשנות פנטון, אפשר לחוש את הדיוק של הבחירה הזו. בעולם רווי כאוס, אי ודאות ורוח מלחמה שעולה מהמזרח התיכון, ה- Peach Fuzz (פלומת האפרסק) כל כך טהור תמים ונעים, כל כך מזכיר עור של תינוק או נוף מהפנט של זריחה, הוא מציע רוגע וקסם בדומה לשמלת של שושבינה נרגשת או זר ורדים כתמתמים לשולחן שבת, גוון רך ושקט המנחם ומעורר תקווה.
מעבר לאסטתיקה של הגוון, ל-Peach Fuzz יש את הפוטנציאל לשלוט בתחומי עיצוב שונים. הוא משתלב בעולמות האופנה, הביוטי, האירועים, עיצוב הפנים והעיצוב הגרפי. האלגנטיות הטבעית שלו מתאימה לצעירים כמבוגרים. ויכול לבוא בטוב בנעליים, סט צלליות, כמו בריהוט וחללי מגורים. הוא ישתלב ללא מאמץ עם סקאלה של לבן בהיר או שחור דרמטי. הקסם של הצבע הזה אינו יודע גבול.
בשנים האחרונות מציגה גם נירלט, חברת הצבע הישראלית, 'צבע השנה' משלה. השנה, בצל שריפת מפעלה בניר עוז במאורעות אוקטובר. הכריזה על הגוון הנבחר: Unity, שעומד בקו הרמוני עם ה-Peach Fuzz שכן גם הוא מסמל אחדות, טבע ושלווה. Unity, עם תתי הגוונים החומים שלה, משלימה את Peach Fuzz ויחד, הם סוללים את הדרך לטרנד של גווני פודרה טבעיים המשדרים נוחות, רכות וחיבור עמוק לטבע.
והנה מה שכותבת ליאטריס איזמן, מנהלת פנטון:
" בחיפוש אחר הגוון שמשקף את הכמיהה שלנו לקרבה וחיבור, בחרנו צבע שקורן בחמימות ובאלגנטיות מודרנית. צבע שמהדהד חמלה, מציע חיבוק ומגשר ללא מאמץ בין הצעיר לעל זמני."
יש להודות, כי הרבה ציפו לגוון דומיננטי יותר, כזה שמהדהד את הסערה העולמית. עם זאת, אני מזדהה לגמרי עם גוון הביניים הרגוע הזה. איך אתם?
אפרת יפה מביאה את התובנה המרעישה לצבע הPeach Fuzz:
בכל שנה המוכנות שלי לצבע השנה בשלה וצפויה. במקצועי כטרנדולוגית אני רואה תמורות המתרחשות בעולם בזירות שונות, ועושה את ההקשרים הנצרכים, המובילים אותי לתחזיות לוגיות בתחום. במצב שגרה העולם מקדים אותנו וההשלכות מגיעות לכאן באיחור, כמו למשל בנושא הצבע- הצבעוניות ירדה בעולם לפני שהיא ירדה אצלנו, בגלל המצב הכלכלי. האינפלציה עלתה בעולם, לפני שהיא פגעה גם בנו.
כעת מתרחש תהליך הפוך וזו הסיבה לתחושת הפספוס וחוסר ההתאמה.
העולם נמצא במקום אחר, חולם ומייחל לרוגע, לקסם, אותנו זה פשוט לא פוגש. אנחנו כבר לא שם. קשה להתיישר לעולם תוכן כזה. הייתי מצפה לראות חומים, כן, חום של אדמה, של חיבור לבסיס, למלחמה על הקרקע, על הבית. ההקשר הישיר למה שקרה כאן ב7 באוקטובר ועדיין הווה.
בפרספקטיבה מרחבית, כמו בשנות ה-30, (לאחר מלחמת העולם הראשונה – ערב מלחמת העולם השניה) ניתן היה לראות בפלטות צבעים של איורי ילדים ובכלל, הרבה GLOW, הילה של זריחת השמש, נוסטלגיה והשענות מוחלטת עליה, האנושות נצמדה לחלום שהתנפץ, לעבר, לביחד.
מדהימה התובנה שהבאת אותי אליה, הצבע שלכאורה לא רלוונטי לנו כעת, מספר את כל מה שקרה במצבים דומים בהיסטוריה של טרום מלחמה, של משטרים דיקטטורים, של חושך. בזמן מלחמה יש ירידה בסיטורצית הצבע, צבעים עכורים, שקטים ועצובים.
בסרטון של Peach Fuzz ניתן לראות את החיפוש אחרי ניצוץ האנושיות, החמימות, הביחד. צבע הPeach Fuzz כמעט ולא נראה. הרבה תמונות של אנשים וקרן אור העוברת בינהם, צבע הPeach Fuzz הוא התוצר שלה.
ניתן גם להבחין בפלטות הצבעים המוצעות יחד עם Peach Fuzz בשילובים יחד עם ירוק ואדום (צבעים ערביים) כחול וצהוב (לאומיות וחטופים ובמקביל מלחמת רוסיה-אוקראינה).
בתקווה לקרן של אנושיות שתאיר את החשיכה.
רינת הדר מדייקת את התחושות מול Peach Fuzz:
הצבע אסטתי ורך אבל באופן אישי אני מרגישה שאין לו "סטייטמנט" (אמירה ברורה וחזקה). בעולם הפנימי שלנו והנקודה בה אנו נמצאים כעת, יש ביטוי לצבעים חזקים יותר, להקשרים לאומיים / חברתיים. בעולם הערכי שלי כרגע קצת קשה לי עם יצירה שהיא נטרלית ולא נוקטת עמדה. כרגע הצבע לא מצליח להכנס לפלטת הצבעים האישית שלי. הלוואי ובהמשך אצליח לנכס אותו גם.
מקווה שהצבעים שישתמשו בהם השנה לא יהיו רק אסתטיים, אלא ישקפו אמירות ברורות בין שחור ללבן, בין טוב לרע, בין אור לחושך.
יש לך את זה
כששפרה פנתה אלי בבקשה שאעצב לה כריכה לספר 'יש לך את זה' ידעתי שהולך להיות מעניין.
קודם כל, כי שפרה היא מסוג הלקוחות שאני מתחברת אליהן מאד. דבר שני, אני אוהבת לעצב כריכה לספר חדש, אין כמו לקחת קובץ דפים ולהלביש אותו בכריכה שתספר לצופים במה הוא עוסק ובעיקר תמשוך אנשים לקרוא אותו.
ושלישית, כששפרה הסבירה לי במה עוסק הספר ישר התחברתי. מדריך כתיבה מקצועי, מלווה באיורי קומיקס מפרי עטה. קהל היעד: גם נשים וגם נערות – כלומר בוגר מצד אחד וקליל וחמוד מצד שני.
שפרה שלחה לי את הקומיקס שאמור להופיע בכריכה, יצאתי לעבודה.
האתגר העיקרי היה איך לשלב איור קומיקס בכריכה ולא ישדר ספר לילדים. הפתרון עליו חשבתי, למקם את האיור בתוך פתקית.
האתגר השני, ריבוי הטקסטים בכריכה. על פי רוב, בספר קריאה סטנדרטי, מופיע שם הספר ושם הסופר, במקרה הזה היה לי:
1. שם הספר
2. סוגה (מדריך מקצועי+קומיקס)
3. משפט הסבר במה עוסק הספר (איך לכתוב סיפורים וכו'…)
4. שם הסופרת
5. קומיקס
התחלתי עם צבע סוליד על כל הפורמט ופתקית אותה "הידקתי" לכריכה. פיזרתי את הטקסטים באופן שהיה נראה לי נכון והוספתי מרקרים לתוספת צבע וענין.
גם הפתקית הוקטורית יצרה משהו שטוח ומשעמם. התחלתי בשיפוצים:
בשלב הראשון, החלפתי את הפתקית לפתקית אמיתית ולא וקטורית, ליצירת עומק ועניין.
בשלב שני החלטתי לנסות לחלק את העמוד לשלישים, שניים בכתום ואחד בלבן. פתרון אותו אני מוצאת יעיל במקרים רבים הדורשים סדר.
העברתי את אחד הטקסטים לאזור הלבן, וכבר נהיה לי יותר טוב בעין.
בשלב השלישי עיצבתי פונט ריבועי באילוסטרייטור בשביל הכותרת. אהבתי ממש את התוצא
סידרתי את המילים זו מעל זו ושמתי בשידרה.
סקיצה נוספת לבחירה בצבע ירוק, שלחתי לשפרה את שתי הסקיצות.
שפרה התחברה לכתום.
בשלב זה שמתי לב שכל ארבע המילים המרכיבות את שם הספר, הן בנות שתי אותיות, הגעתי למסקנה ששווה לנצל את המבנה המעניין הזה לכריכה הקדמית ולא רק לשידרה. ארגנתי מחדש את המילים בערימה, בחלל שנוצר בין הך' לת' הכנסתי את המשפט "איך לכתוב סיפורים…".
הכפילות הטיפוגרפית בשידרה ובכריכה לא התקבלה טוב בעין, החלטתי לקחת את המערך רק לכריכה עצמה.
שפרה זרמה עם השינוי וביקשה למרקר משפט אחד מתוך הקומיקס, לא את כולו. באותה הזדמנות נתתי למרקר גוון ירקרק יותר ולא צהוב, שישתלב טוב עם הכתום, החלפתי את סיכת המהדק לסיכה אמיתית ממש, אותנטי.
כעת, הזמנתי משפרה איורון קטן המתאים לשידרה, והיא עשתה את זה הכי מוצלח שיכול להיות.
הגיע הזמן לעצב את הכריכה האחורית.
האתגר מול טקסטים מרובים הוא לעצב אותם באופן הכי אטרקטיבי ומזמין שיש. בסופו של דבר הכריכה היא המשווק של הספר.
המשכתי את החלוקה בכתום ולבן גם בכריכה האחורית, היא היטיבה מאוד עם הטקסטים. את שמות הפרקים נתתי בתוך פתקיות ממשפחת הפתקית הראשונה, כדי לשבור את גוש הטקסט ולתת ענין.
וזהו, יש לנו את זה. הכריכה מוכנה.
כמה אהבה יש לנו כיוצרות ליצירות שנשארו במגירה, כמה געגוע אנחנו מרגישות לאופציות שנטמנו עמוק והעלו אבק. חיפשתי במגירות האישיות שלי והחלטתי בפרץ של נוסטלגיה, לשתף ב -2 מיתוגים שונים על הסקאלה של תוכניות שנשארו למגירה, לנער את האופציות שנפסלו. אם לא הלקוח, לפחות אתן תאהבו :)
אופציה A
לוגו שיש בו תחושה עוטפת של משהו גדול שכולל בתוכו את כל הדברים המושקעים, מזכיר גם קשת של גן ארועים, משדר רצינות.
לוגו המשדר אריסטוקרטיות, חמים יותר ובגובה העיניים. העיטורים הנקיים מזכירים אורגניות של גן.
שילוט באולם
באינסטגרם:
בפרינט, בטווח זמן רחב:
מוזמנים לאירוע של החיים
***
את שקל מרקט פלוס -הירושלמיות בטח מכירות, ממלכה של מוצרים בשקל פלוס, עשירה ומגוונת, כיף להכנס, וכיף לצאת ממנה:)
גם בתהליך זה, הייתי צריכה לגנוז את האופציה האהובה, וגם כאן לדעת לבטא את מה שהלקוח מרגיש, ולגלות שהוא מצפן מדויק.
מעומק מהמגירה: שפה שמבטאת מלא מגוון, זול עממי אהוב וכייפי.
אבל אדון שקל מרקט פלוס חתר למשהו אחר, יותר פשוט, יותר עממי, שיהיה יותר פחות, הגענו לצבעים מוסכמים
ופונט גברת לוין זרם יפה.
"שיהיו ערמות של שקל" וגגון חמוד ובא'זרי להוסיף למראה ולשפה
שפה דינמית, אבל כמה שיותר פשוטה וקלה לאכילה.
האמת שדי קל ל'פלח' שם משהו.
למי שמתחרט.
ועוד מלא מסרים הודעות באנרים וכל מה שיוצר שיח נעים ומזמין
מחלקה חדשה ב- 2 שקל, קיבלה את הצבע השלישי, כמרכזי.
פתחתי מגירות, לגלות שהרגשות ה'מעומעמים' של הלקוחות הם מצפן טוב לפענוח שפה שמלבישה אותם טוב.
תודה שהייתם איתי.
מה דעתך על האתר?
'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.
* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.
צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.
עזרה וסיוע : נחמי לב, השקעת זמן ששוה הון להצלחת האתר המושלם.
פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה
7 Responses
כל כמה זמן יוצאת מגירה חדשה?
מגירה מהממת!!! נהניתי מאד מאד מכל הפוסטים כאן!
יוהווווווווווווווווו איך התגעגעתייייי
איזה השראהההה וואו
תודה!!
אהבתי את הניתוח של אפרת על איפה אחנו מול צבע השנה בעולם
מאוד התחברתי לצבע
הספר יפיפההההה
אבל המיתוג, כואב לי כל פעם שאני רואה אותו
למה פונט חינמי??? זה כ"כ מוזיל את המותג…
לפי מה שנשמע מהדברים שלה-
הוא באמת מתיימר להיות זול
נהניתי ששמת לב שהפונט חינמי,
אבל נכון להפריד בין פונט חינמי שאינו תקני, ובאמת כואב לראות שימוש בו בעיצוב, ובכלל
לבין פונט תקני ומקצועי, מבית טוב, שאת ואני וכל החבר'ה מעולם המעצבות
יודעות את הסוד, שלא רכשנו אותו אלא קיבלנו אותו חינם
אמנם יש לזה חסרון של פונט לעוס, מוכר, וכו'
אבל שבאתי לעצב לקחנו את כל זה בחשבון, זה שידר בדיוק את האוירה הנכונה.