יצירת קשר

הצטרפות

נסיון – עיצוב פוסט בסגנון – כמו העיצוב של כל הפוסטים. זה עיצוב עצמי, לא העתקה של פוסט קיים. (התוכן קיים, הפוסט חדש כאן.)

איידי, לבקשתך…

ישששששש!!! יש אלמנטור… חבל שהוא מתחבא לנו. חשבתי שאפשר לבנות תבנית אב ולערוך בו. מנסה: למה אי אפשר לערוך פוסטים גם באלמנטור? העניין בעריכה בעורך הפוסטים הוא: א. ע"מ שכל בר דעת יוכל להכניס תכנים לאתר.
מלכתכילה חשבתי ששרה דויטש תכניס את התכנים ולכן חשבתי שזה הכי פשוט ומובן בשבילה. ב. כאשר הפוסטים כתובים מסוג פוסט. זה גורם לאתר להטען יותר מהר, בגלל שקיים פחות קוד. ואין כפיליויות של דפים.
ג. אני חושבת שזה גם יותר נח ופשוט.

שרה דויטש

הדבר הכי קשה, הוא לעצב משהו לעצמי- אין לקוח אלא זו מערכת החלטות ותהיות אישית.

ההכרעה לא מוטלת על אף אחד חוץ ממני ולכן כך כך קשה לקבל אותה…

בת מצוה להדסה (הבכורה שלי) ארוע מרגש לכל הדעות, אנא נגשת לעצב מיתוג, מחילים בלוגו.

ההחלטה הראשונה שעלתה בי לעצב משהו אישי, לא עוד 12 טריוואלי או מילה בנאלית כמו בת מצוה וכד, אלא ממש מימד אישי, מצד שני מובן מאד ולא יומרני- 'הדסה-בת מצוה'

לוגו מסוג כזה אני מכנה 'לוגו אקטואלי' זהו מושג שתבעתי אותו בתהליכי למידה שאני מוסרת והוא משקף נכונה את מה שרוצים להגיד.

לא מדובר בלוגו לעסק, בנראות, בבידול שצריך יצור באימג', אלא מערכת טיפוגפית לרב, לעיתים משלב גם ויזו'אל של משהו שיש לו קיום זמני.

ארועים, כנסים, מסיבות, חגיגות.

בחירה הראשונה פונט, מערך של בחירת הפונטים בד"כ לא לוקח אצלי הרבה זמן, היות ואני מצויה עמוק בתוכם, ידעתי שאני רוצה משהו נערי וצעיר, אולי קצת כייפי, היי, אבל זו בת מצוה ולא מסיבת ילדות.
'פלמינגו' הוא השחק הפעם. תמיד חלמתי לעשות ליצור מערך של לטרינג, להתחיל, עוד לא ביד אבל לקבל תובנות על התהליך של הבניה שלו.
תוכלו לראות כאן, את שולחן העבודה, את הניסויים ואת התוצר הסופי.
צבע- כמה לא מצחיק, אבל בדיוק כמו המשל על הכפתור של החליפה שבעקבותיו כל הסצנה נתפרת, היה אצלי בדיוק.
בערב סוכות ראיתי בחנות מפיונים שישר קרצו לי מהמדף, היה להם גימור שטאנץ של חצאי עיגולים וסט מורחב של מפיות אורך, לצבעים פחות התחברתי (לא מאד מחבבת תכלת) אבל העיצוב וההתאמה המענינת כבשה אותי- קניתי.
כשהגעתי לעיצוב ההזמנה ולמיתוג של המערך כולו, כבר היה לי ממש קשה- אבל נשארתי עם התכלת כי הוא מאד דומננטי ויש לי גם זהב, התוצאה- לדעתי, מידי מצועצעת. ואז הבריק לי – נחושת, כן אותה נחושת מהפרויקט שראיתם קודם.
בכלל, אני מאד אוחזת וממליצה מקוי רוחב לאורך תקופה. מה אני מתכוונת? אני חושבת שלכל מעצב/ת בכל תקופה שהיא יש מוטיב שרואים אותו צץ בכל עבודה או נגיעה שהוא אוחז, זה יפה לראות את זה, אני לא מדברת על גריד, או על קונספט ממש לא, אבל תקופות של שימוש בפונט מסוים, פעם דומננטי מאד, פעם יותר טכני, של גוון מסוים שמוצא את עצמו צץ ונראה בכל מיני תחומים. לי יש ממש תחביב להשתמש גם באימג' מסוים לאורך זמן. סוג של רמזים אישיים כאלה שאני מפזרת לעצמי לאורך הדרך. מי שעוקב יכול למצוא אותם…
מגיעים לשפה העיצובית- אחרי שיש לי כבר שני צבעים בפלטה מגיע הגוון הנוסף, מי הוא יהיה? חיפשתי את הכי לא צפוי, הגוון המסוים של הסגול הויולטי העכור הזה דיבר יופי עם התכלת- אז הנה היא בשלמות- הרמוניה של צבעים.
מפזרים גלייטר לחגיגיות ואורות, ויוצרת דוקא קיצון וקונטרסט מול הלטרינג הזורם, צורה גאומטרית, נוקשה וחדה שמדברת ומחזקת את הכל- מעוין ריבועי. משחקים לפה ולשם והנה התוצר הסופי.
היו גם דפי ברכות, ושילוט לבר האוכל בסגנון פינגרפוד. חייבת לספר לכם גם על שגעון השקיות שלי.
התוכנית בבת המצוה היתה עם עומק רוחני- הפרשת חלה. הכנתי שבוע מראש כל יום קילו בצק ולהקפאה. למעשה בארוע עצמו פתחנו שולחן, כל משתתפת קיבלה חתיכת בצק שמספיקה לשתי לחמניות נחמדות, על השולחן מיקמתי "קישוטים" לפיזור: שומשום שחור, שומשום לבן. פטרוזליה מיובשת. קוואקר, גרעיני חמניות ודלעת. אח"כ כשניגשנו לאכול הלחמניות נאפו בתנורים שלי (ושל השכנות המקסימות).
למעשה רציתי שכל אחת תקבל נייר אריזה כמו במאפיה על הלוגו עליה ובתוכה תשים את הלחמניות/חליות עד לשבת (הארוע התקיים בליל שישי) לא מצאתי מקום שמוכרים ניירות כאלה בכמות ביתית.
רכשתי שקיות נייר חומות ועליהם רציתי להטביע את הלוגו, העלויות לכמות הזו לא היו ברות ביצוע, לכן החלטתי לחתוך משקף את האותיות בעצמי ולנסות לרסס אותן בלבן, החיתוך היה מפרך עם תוצאה בינונית ומטה. לא שייך.
העברתי את הלוגו לחיתוך לייזר ע"ג נייר פלסטיק כזה (אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו, כך המליצו לי בלייזר, כשהגדרתי שאני רוצה שבלונה). הריסוס לא צלח, הכל עף והתלכלך :(.
ניסתי שש אפשריות של בצע לבן- פנדה, פנדה יבשה, טיפקס, צבע קרש לבן, עוד לא מצאתי את המתכון. בסופו של דבר תלמידותי החביבות (ששתפתי אותן) הציעו לי לורד כסף (כן ההוא עם הגולה בפנים) נותן גם אפקט שקרוב ללבן, קניתי משהו איכותי וטוב, והתוצאה השביעה את רצוני. העיקר – התוצר- תרתי משמע.

המגירה החודשית

הרשמה לקבלת 'המגירה'

נשמח לשמוע אותך
מה השאלה?

נשמח למשוב

מה דעתך על האתר?

אודות
המיזם

'המגירה' מהווה במת השראה עבור מעצבים ויוצרים מקצועיים, החולקים תהליכי עיצוב מרתקים הכוללים מחקר, תובנות ותוכן בלעדי. ההשראה ההדדית שואפת לעורר למידה ושיח משמעותי ולעודד שיתופי פעולה.

אידיאלים ומטרות

* עידוד מחקר עיצוב, נקודות מבט רחבות וחשיבה עצמאית.
* קידום העשרה של עקרונות עיצוב וחדשנות
* הזדמנות חשיפה ליוצרים בתעשיית העיצוב
* צמיחה קולקטיבית ומקום למשוב מקדם.
* הרחבת מעגלי הקהילה באמצעות היכרות ושיתופי פעולה.

צוות המיזם:
יזמות וניהול: שרה דויטש, מעצבת ומרצה לעיצוב גרפי
רואה חזון כמנוע ועיצוב כדלק.
ניהול מקצועי: נעמי הרוש, מעצבת חווית משתמש.
פיתוח האתר: רבקי גולדוסר, מפתחת אתרים אוטודידקטית
עם ביצועי עבודה מהירים ומרשימים.
אפיון: שילת בוקר & רחל רוט-קליקשטיין, בוגרות לימודי
תקשורת חזותית שעשו מקפצה אדירה.
עיצוב: שרה דויטש, רחל רוט – קליקשטיין, שילת בוקר
תשתית אתר: בתי וייזר, הרתמות מופלאה ללמידה וביצוע.

פונט דיסקורדיה: בחסות הפונטיה

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית

המגירה החודשית

הרשמי לקבלת 'המגירה' החודשית