בחירה הראשונה פונט, מערך של בחירת הפונטים בד"כ לא לוקח אצלי הרבה זמן, היות ואני מצויה עמוק בתוכם, ידעתי שאני רוצה משהו נערי וצעיר, אולי קצת כייפי, היי, אבל זו בת מצוה ולא מסיבת ילדות.
'פלמינגו' הוא השחק הפעם. תמיד חלמתי לעשות ליצור מערך של לטרינג, להתחיל, עוד לא ביד אבל לקבל תובנות על התהליך של הבניה שלו.
תוכלו לראות כאן, את שולחן העבודה, את הניסויים ואת התוצר הסופי.

צבע- כמה לא מצחיק, אבל בדיוק כמו המשל על הכפתור של החליפה שבעקבותיו כל הסצנה נתפרת, היה אצלי בדיוק.
בערב סוכות ראיתי בחנות מפיונים שישר קרצו לי מהמדף, היה להם גימור שטאנץ של חצאי עיגולים וסט מורחב של מפיות אורך, לצבעים פחות התחברתי (לא מאד מחבבת תכלת) אבל העיצוב וההתאמה המענינת כבשה אותי- קניתי.
כשהגעתי לעיצוב ההזמנה ולמיתוג של המערך כולו, כבר היה לי ממש קשה- אבל נשארתי עם התכלת כי הוא מאד דומננטי ויש לי גם זהב, התוצאה- לדעתי, מידי מצועצעת. ואז הבריק לי – נחושת, כן אותה נחושת מהפרויקט שראיתם קודם.
בכלל, אני מאד אוחזת וממליצה מקוי רוחב לאורך תקופה. מה אני מתכוונת? אני חושבת שלכל מעצב/ת בכל תקופה שהיא יש מוטיב שרואים אותו צץ בכל עבודה או נגיעה שהוא אוחז, זה יפה לראות את זה, אני לא מדברת על גריד, או על קונספט ממש לא, אבל תקופות של שימוש בפונט מסוים, פעם דומננטי מאד, פעם יותר טכני, של גוון מסוים שמוצא את עצמו צץ ונראה בכל מיני תחומים. לי יש ממש תחביב להשתמש גם באימג' מסוים לאורך זמן. סוג של רמזים אישיים כאלה שאני מפזרת לעצמי לאורך הדרך. מי שעוקב יכול למצוא אותם…

מגיעים לשפה העיצובית- אחרי שיש לי כבר שני צבעים בפלטה מגיע הגוון הנוסף, מי הוא יהיה? חיפשתי את הכי לא צפוי, הגוון המסוים של הסגול הויולטי העכור הזה דיבר יופי עם התכלת- אז הנה היא בשלמות- הרמוניה של צבעים.
מפזרים גלייטר לחגיגיות ואורות, ויוצרת דוקא קיצון וקונטרסט מול הלטרינג הזורם, צורה גאומטרית, נוקשה וחדה שמדברת ומחזקת את הכל- מעוין ריבועי. משחקים לפה ולשם והנה התוצר הסופי.

היו גם דפי ברכות, ושילוט לבר האוכל בסגנון פינגרפוד. חייבת לספר לכם גם על שגעון השקיות שלי.
התוכנית בבת המצוה היתה עם עומק רוחני- הפרשת חלה. הכנתי שבוע מראש כל יום קילו בצק ולהקפאה. למעשה בארוע עצמו פתחנו שולחן, כל משתתפת קיבלה חתיכת בצק שמספיקה לשתי לחמניות נחמדות, על השולחן מיקמתי "קישוטים" לפיזור: שומשום שחור, שומשום לבן. פטרוזליה מיובשת. קוואקר, גרעיני חמניות ודלעת. אח"כ כשניגשנו לאכול הלחמניות נאפו בתנורים שלי (ושל השכנות המקסימות).
למעשה רציתי שכל אחת תקבל נייר אריזה כמו במאפיה על הלוגו עליה ובתוכה תשים את הלחמניות/חליות עד לשבת (הארוע התקיים בליל שישי) לא מצאתי מקום שמוכרים ניירות כאלה בכמות ביתית.
רכשתי שקיות נייר חומות ועליהם רציתי להטביע את הלוגו, העלויות לכמות הזו לא היו ברות ביצוע, לכן החלטתי לחתוך משקף את האותיות בעצמי ולנסות לרסס אותן בלבן, החיתוך היה מפרך עם תוצאה בינונית ומטה. לא שייך.
העברתי את הלוגו לחיתוך לייזר ע"ג נייר פלסטיק כזה (אני אפילו לא יודעת איך קוראים לו, כך המליצו לי בלייזר, כשהגדרתי שאני רוצה שבלונה). הריסוס לא צלח, הכל עף והתלכלך :(.
ניסתי שש אפשריות של בצע לבן- פנדה, פנדה יבשה, טיפקס, צבע קרש לבן, עוד לא מצאתי את המתכון. בסופו של דבר תלמידותי החביבות (ששתפתי אותן) הציעו לי לורד כסף (כן ההוא עם הגולה בפנים) נותן גם אפקט שקרוב ללבן, קניתי משהו איכותי וטוב, והתוצאה השביעה את רצוני. העיקר – התוצר- תרתי משמע.